קטגוריות
Uncategorized

הימין והמודרניזם הארצישראלי

יצחק פרנקל, חיבור ללא עצמים, 1926

במוצ"ש, 16 בינואר 1926, נפתחה בצריף-החזרות של תיאטרון "אהל" שבתל אביב (רחוב הירקון) תערוכת "אמנים מודרניים". הייתה זו תערוכה ראשונה מתוך שלוש, שהוצגו בין 1928-1926 ואשר ביססו מה שנהוג לראותו כ"ראשית המודרניזם הארצישראלי". כאן, לצד חמדת המזרח המקומי בציורי ראובן רובין, נחום גוטמן ואחרים, צצו מגמות סמי-קוביסטיות (הטבע הדומם ה"פוריסטי" של אריה לובין, "דיוקן שלונסקי" של ציונה תג'ר), אף הפשטה נועזת של יצחק פרנקל – "חיבור ללא עצמים" [תצלום לעיל][1], ועוד.

בין פותחי תערוכת "אמנים מודרניים" היה אברהם שלונסקי, מי שנודע בהזדהותו עם חזון-השמאל ובנטייתו הפואטית לחדשנות אוונגרדית, ואמר, בין השאר:

"…אחד מראשי הקבוצות אמר לי פעם: היית בחור טוב, כתבת והבינו אותך, ועכשיו הִרְשת̞ לעצמך שלא מבינים אותך. ולמה לך הדרכים החדשות האלה? עניתי: הלא כך טוענים אנשי 'דואר-היום' ביחס לקבוצות! האסון הזה שאין אנחנו יכולים לתפוס בקשר למהפכנים – הוא שהם לא תפסו את המהפכה."[2]

כיצד הגיב הימין הארצישראלי דאז לגילויי אמנות המזוהה עם מחנה העובדים (לא מקרי  החיבוק של "תיאטרון אוהל") ואשר היא קוסמופוליטית (ולאו דווקא לאומית) בנטיותיה הצורניות-מופשטות ואף מזוהה בעקיפין עם מהפכנות, שעה שהיא סמי-קונסטרוקטיביסטית (פנחס ליטבינובסקי) או סמי-אכספרסיוניסטית (ישראל פלדמן-פלדי)?

את התשובה אני מתעקש לחפש בין דפי "דואר-היום" (המוזכר בדברי שלונסקי לעיל), עיתון רביזיוניסטי לאומי במובהק, שנערך בידי איתמר בן-אב"י. אני מדפדף בעיתון, יום אחר יום, בציפייה לתגובה לתערוכה הראשונה של "אמנים מודרניים".

כבר המודעה הגדולה של "ביתן בצלאל (אהרון סטנצקי)", או מודעה גדולה לא פחות של "תערוכת שמואל לוי במגדל-דוד" [שמואל לוי: מאמני "בצלאל"] – מסגירות את נטיות לבם של העורך ועיתונו – הנאמנים לבוריס שץ – ואינן מותירות סיכוי רב ל"מורדים" התל אביבים כנגד "בצלאל". הנה כי כן, לכל אורך ינואר 1926 לא פרסם "דואר-היום" ולו מילה אחת על התערוכה. ודוק: תערוכות "אמנים מודרניים" זכו בהחלט לתגובות ערות בציבוריות הארצישראלית. כפי שהעיד, לימים, גבריאל טלפיר:

"(התערוכות) עוררו פולמוס חריף בציבור ואף בין ראשי המנהיגים של היישוב, שלא יכלו ל'עכל' את המגמות האמנותיות החדשות."[3]

מעניין: בחודש מאי 1926 נפתחה בירושלים, בדירת "התאחדות הפקידים" שבגן-העיר, תערוכת-יחיד של ישראל פלדמן-פלדי, שלוש שנים לאחר תערוכת-היחיד הקודמת שלו בירושלים. "דואר-היום" דיווח ב- 28.5.1926, שהמפקד הבריטי והפעיל הציוני,  פרדריק קיש – "הידוע בתור אחד מחובבי האמנות בעירנו", מי שכבר רכש בעבר מציורי פלדמן-פלדי –

"ביקר בתערוכה והביע לפני  האמן את התפעלותו הרבה."

אך, אף לא מילה אחת של ביקורת – לכאן או לכאן – מצד העיתון. פלדי, כזכור, נמנה על המורדים בבוריס שץ וב"בצלאל", אמן שחזר ארצה משנים של לימוד ויצירה במינכן האכספרסיוניסטית.

ועוד: באותו חודש מאי 1926 נפתחה ב"טכניון" שבחיפה תערוכת "אגודת אמנים עברית" בהשתתפות 30 אמנים, "וביניהם תשעה היפואים, ובתוכם בת-המושל" [הבריטי, אלברט אברמסון, מושל חיפה בין 1927-1925/ ג.ע]. האגודה, נמהר להבהיר, "נכבשה" ברובה על-ידי האמנים המודרניים. "דואר-היום" דיווח לאקונית על הפתיחה, מבלי להתייחס כלל למוצגים ו/או למציגים.

נכון הוא, שעיקר תשומת-הלב התרבותית של "דואר-היום" הופנתה אל הנעשה בירושלים, וכי תל אביב בת ה- 19 כמעט שלא זכתה להתייחסות; ברם, דיווחים מרחבי העולם היהודי והלא-יהודי (שלא לומר, ראשון-לציון וטבריה) נתפרסמו-גם-נתפרסמו, ויש מקום לתהות על השתיקה נוכח תערוכה פורצת-דרך ומאתגרת דוגמת "אמנים מודרניים". שהלא, על "תערוכה תעשייתית תמידית בינלאומית בתל אביב" דווקא טרח "דואר-היום" לדווח.

וראו זה פלא, ב- 24 בינואר 1926 (כלומר, באותו חודש בו נפתחה תערוכת "אמנים  מודרניים") פתח שמואל לוי ה"בצלאלי" את תערוכת-היחיד שלו ב"מגדל דוד". מאיר גור-אריה ה"בצלאלי" פרסם ב"דואר-היום" מאמר תוקפני למדי כנגד הציירים החדשניים העולים מכיוון תל אביב:

"בחמש השנים האחרונות זכתה א"י לתערוכות שונות ולאמנים שונים שבאו והגידו דבר-מה […]. גם סנסציות לא חסרו בעבודותיהם, סערות מלאכותיות מתוך נקישת פחים ותפתוף התוף. הרמוניות מלאכותיות […]. במגפיים רוסיים הופיעו אמנים מסוג ידוע [רמז לזריצקי, פרנקל, ליטבינובסקי, אל-חנני] לתוך מזגה המיוחד של א"י ועל אף החום השורר כאן לא רצו לחלוץ אותם […]. כי מזוינים באו בכל מיני סיסמאות ו'איזמים' להגן בכל עת-מצוא על עמדתם הדלה."[4]

ולמותר לציין, שתגובת גור-אריה לתערוכתו של שמואל לוי הייתה נלהבת. כמה לא מפתיע, שאמן "בצלאלי" נוסף (אף כי כבר פרש מהוראה במוסד) – אבל פן – תקף, שנים מאוחר יותר (לאחר תערוכתם השלישית של "אמנים מודרניים" ב"אוהל") את המודרניסטים:

"את הציירים המודרניים יודעים להעריך רק יוצריהם, סנובים נחותי דרגה וטיפשים אחרים […]. הם יצרו מין 'בנאות חופשית' של בערים, מחוצפים ונוכלים, ביחד עם סוחרי אמנות […]. כל הכנופיה הזאת קושרת קשר גדול כלפי כל דבר הנוצר בידיעה וכישרון."[*]

מנגד, היה זה עיתון "דבר" ההסתדרותי שדווקא כן ענה לתערוכה הראשונה של "אמנים מודרניים", אף כי באיחור של חודשיים, ואף כי התעניין במיוחד במידת הזיקה של המוצגים לחברת העובדים (שכאמור, התערוכה נערכה בחסות הסתדרות העובדים). מבקר "דבר", החתום בשם "איה" (והוא שמחה איזן), כתב:

"כאן נחוצה יצירה קונסטרוקטיביסטית מקפת, שאינה תלויה  לא באיש ולא באיזה דבר […]. לזאת טרם הגענו. […ראובן רובין] בהסתכלותו במתרחש סביבו הסתכלות כמעט דתית – הכול נופש אצלו, או חוזה חזיונות עבר והווה. ואנו טרם נחנו…"[5]

ואף-על-פי-כן, דברי שבח לציורו המופשט והמפתיע של יצחק פרנקל, "חיבור ללא עצמים". הוא שכתבנו במאמר הקודם: אמביוולנטיות של השמאל כלפי המודרנה.

בפסח 1926 נפתחה בירושלים התערוכה החמישית ב"מגדל דוד" (תערוכת "הסופר והאמן לטובת גאולת הארץ"). מספר אמני "בצלאל" הציגו כאן במחיצת המודרניסטים (ציירים ואדריכלים!) והיו אלה המודרניסטים שנתנו את הטון. עתה, כבר לא עוד שתק "דואר-היום", ומבקר האמנות שלו, פ.רומנוב, כתב:

"כשנכנסים לתערוכה של עבודות הציור מרגישים, שהאמנות העברית שלנו איננה מבוגרת עדיין די צרכה. יש אמנים, שמפני אי-היכולת ליצור, מסתתרים תחת כנפי ה'מודרניזם'."[6]

להזכירכם: בתערוכה זו של "חסרי-היכולת ליצור" הציגו, בין השאר, לובין, פלדי, פרנקל, ראובן, מ.שמי, גוטמן, ליטבינובסקי וצ.תג'ר…


[1] גדעון עפרת, "יצחק פרנקל: 'חיבור ללא עצמים'", באתר המרשתת הנוכחי, 1 בינואר 2011.

[2] מצוטט בתוך: אמנון ברזל, "ינואר 1926: 'תערוכת אמנים מודרניים'", "פרוזה", 30-29, אפריל 1979, עמ' 31.

[3] גבריאל טלפיר, "המגמות המודרניסטיות באמנות הפלסטית בשנות העשרים בארץ", "גזית", מס' 260-257, אוגוסט-נובמבר 1964, עמ' 46.

[4] מאיר גור-אריה, "תערוכת הצייר לוי", "דואר-היום", 3.2.1926.

[*] "דואר-היום", 7.5.1929.

[5] "דבר", 12.3.1926.

[6] "דואר-היום", 29.3.1926.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s