הערה על ציור לא מוכר של נחום גוטמן
גיליתי את צילומו בקטלוג המכירה הפומבית הקרובה של "מצא", ירושלים. בהקשר הגוטמני המוכר, הציור נראה לי מוזר למדי: שבע נשים מהלכות בקבוצה ביום בהיר לרקע שדה מוריק (שבקצהו הרחוק מבנה מזרחי רב-קשתי ולידו דקלים), נושאות סלי נצרים כבדים עמוסים באשכולות ענבים, באבטיחים (?) וביונים צחורות. הן יחפות, לבושות בגלימות ארוכות בעלות חזות "תנ"כית", למרביתן חזות מערבית, מיעוטן מזרחיות (עגילים גדולים לאוזניהן). בראש החבורה, בקצה השמאלי של הציור, צועד עלם כהה עור, לבוש רק באזור-בד למותניו ומניף בזרועותיו מוט גבוה שאיננו יודעים מה בקצהו. זהו. הקטלוג מציין: "נשים נושאות מוצרי חקלאות (הבאת ביכורים), שמן על בד, 1938 […], על ציור זה זכה האמן ב- 1938 בפרס-דיזנגוף…".
אני מכיר ומוקיר היטב את נשות הפרדס הערביות של גוטמן משנות ה- 20 וה- 30, אבל לא זה המקרה. אין כאן לא פרדס ולא ערביות. לכל היותר, בכוחי לשדך את הציור ל"אישה עם סלים" מ- 1930 – עלמה ספק-מזרחית ספק-מערבית יושבת בין שני סלי נצרים גדושי ענבים; או, לציור "נערה עם חמורים" מ- 1933 – עלמה דומה הנוהגת בשני חמורים הנושאים סלי נצרים מלאי ענבים. אבל, האמת היא, שהציור הנוכחי יוצא דופן בנושאו הטקסי וברוחו התנ"כית כלשהי, הגם שהרוח הארצישראלית האידילית אינה זרה ליצירת גוטמן. אבל, מה פשר הציור הזה?
העובדה שהנשים נושאות סלי פירות ויונים, מה גם שה"כרוז" הולך בראשן, מלמדת שאומנם עסקינן בטקס הבאת ביכורים. בדיקה במקורות מלמדת, שטקסי הבאת ביכורים חודשו בהתיישבות העובדת הארצישראלית ב- 1924, ותחילה בקיבוצי עמק יזרעאל (עין-חרוד, כפר יחזקאל וגבע). הייתה זו חגיגה משותפת שנערכה בשבתות או במהלך חג השבועות, בה הופגנו הישגי ההתיישבות ואשר נשאה את השם "חג הביכורים". והנה, מסתבר, שמרגע חידוש החגיגות החילוניות הללו (כידוע, חלק ממהלך רחב של ניסוח מחודש של חגי ישראל בתנועה הקיבוצית, חגיגות העומר, למשל), התעורר פולמוס גדול לרגל ביקורת קשה שהוטחה מצד החוגים החרדיים נגד המוסדות הלאומיים, ההנהלה הציונית והנהלת הקרן הקיימת לישראל (שגיבו את החגיגות. זו האחרונה אף נהנתה מהתמורה הכספית של ה"ביכורים").
המחסן של גדעון עפרת 