א מ נ ו ת ח ו ל
"קו רקיע דק בכתום זוהר נמתח מעל הדיונות שנראות עתה כהות, חלקן מזדקרות לשמיים כפטמות של שד עטופות צל עגום. נדמה כאילו קו נוף של ים אפרפר תכלכל ומסתורי מציץ מבין שְדֵי הדיונות. אלה נדמות לעתים למפלצות כהות, רוחשות מזימות בפרפור אחרון של גסיסה. ענני נוצה מעטים משורטטים מעליהן והרוח משייפת וחורצת בחול גלים מעגליים, ולמרגלות הדיונות הגבוהות, מעצבת דיונות קטנות יותר, מין קמרים וקערים, גבעות ועמקים עשויים חול רך, מין בנות דיונות עליזות ומפרפרות בתנועות מעוגלות של ריקוד, פושטות על פני המרחבים, והרוח מלטפת את לחייהן הסמוקות."
(לימור שריר, "דיונות הזהב והכסף", כרמל, ירושלים, 2008)
*
מתישהו במחצית השנייה של המאה ה- 19 – עשרות בשנים בטרם ייסוד העיר תל-אביב – צִיֵיר צַיָיר הולנדי בשם הנדריק וֶודֶר ציור שמן גדול-מידות (150X90 ס"מ) של דמויות בחוף יפו. וֶודֶר, צייר ריאליסטן מ"אסכולת האג" ומי שנודע בזיקתו לנופי ים, הגיע ארצה בנתיב האוריינטליזם, התמקם מצפון ליפו, אי שם באזור מנשייה, והשקיף משפת הים אל עבר צללי עיר הנמל הקדומה והמפרץ, עת מבטו חולף דרך דייגים, סירות, גמל, תושבים מקומיים – כולם על החוף המואר בשמש חמה, כולם על החול הבהיר והרך המאכלס את מרבית חלקו התחתון של הציור.
המחסן של גדעון עפרת 