קטגוריות
אדורנו

אדורנו: אשמת האמנות

[10] אשמת האמנות[1]

 

"למרות שהאמנות בגרמניה קמה לתחייה אחרי הקטסטרופה, יש לה טעם אידיאולוגי מובהק בעצם היותה, וללא כל קשר לתוכן או לחומר. קיימת אי-הלימה כה גדולה בין האמנות לבין הזוועות האחרונות (ולבין אלו הצפויות) – שהאמנות נידונה לציניות."

 

[אף שאדורנו פותח את דבריו בהתייחסות לאמנות הגרמנית שלאחר מלחמת העולם ה- 2, המשך הדברים חל על האמנות המודרנית בכלל. זו גם זו נידונו למעטפת אידיאולוגית צינית מחמת אי-התאמה קריטית בינן לבין הזוועות שהתחוללו ושיתחוללו בעולם.]

 

"אפילו כשהיא מתייחסת אליהן [לזוועות], האמנות נוטה להפנות את תשומת הלב מהן. האובייקטיביזציה באמנות שלאחר-המלחמה גוררת עמה גישה קרירה כלפי המציאות, והיא מורידה את תפקיד האמנות לזה של נושאת-כליה של הברבריות."

 

[מטבעה של האמנות, שגם כשהיא מטפלת-לכאורה באסונות המציאות, גם אז היא מרחיקה מהן בדין הווייתה האוטונומית. חמור מזה, ההמשאה (אובייקטיביזציה, תהליך הפיכת הרוח לאובייקט) באמנות שלאחר מלחמת העולם ה- 2 היא כזו שדנה את האמנות בעל-כורחה למעמד של משרתת הברבריות (מנגנוני הדיכוי הקפיטליסטי ושלוחותיו האלימות).]

 

"המצב ההפוך אינו מותיר את האמנות בעמדה משופרת: אלה הנוטשים את האובייקטיביזציה ונישאים בזרם של הבלתי-אמצעי – אף הם משתפים פעולה עם הברבריות, חרף המחויבות הפולמוסית שהיא מציגים."

 

[גם אותם אמנים שפרשו מהמהלך האמנותי של האובייקטיביזציה ואימצו את "הבלתי-אמצעי" הסובייקטיביסטי (ככל הנראה, הכוונה, בין השאר, לאמני ההפשטה האקספרסיוניסטית, שהשפעתם נישאה מכיוון ניו-יורק ועד ללב האמנות האירופית) – גם הם מוקעים על ידי אדורנו בשיתוף פעולה עם הברבריות הנ"ל.]

 

"כיום, כל יצירות האמנות, כולל אלו הרדיקליות, מאופיינות בגוון שמרני, מאחר שהן מסייעות לחזק את קיומו של מרחב נפרד של רוח ותרבות, שהאימפוטנציה המעשית שלו ושיתוף-הפעולה שלו עם עיקרון האסון המוחלט – ודאיים עד לכאב."

 

[על האמנות, בתור שכזו, גם בגילוייה המודרניים הרדיקליים ביותר, כפוי סוג של שמרנות, בדין בריאת מרחב אוטונומי, נעדר כל ערך מעשי-פונקציונאלי, שלפיכך נגזר עליו לשרת את האינטרסים של מחוללי האסון החברתי.]

 

"על כל פנים, יסוד שמרני זה – המבוטא באופן מרבי באמנות מודרנית רדיקלית – אין פשוט להשליכו. שום התנגדות לטוטאליות החברתית ולכוחה העצום לא תתקבל על הדעת, אלא אם כן הרוח – בצורתה המתקדמת ביותר – תשרוד ותמשיך בכיוון הקידמה. אם הרוח המתקדמת לא תנחיל לאנושות מה שזו האחרונה נוטה לכָלות, העולם ישקע לברבריות מתמשכת בִּמקום לנוע קדימה לקראת סדר חברתי רציונאלי."

 

[ככל שהאמנות רדיקלית יותר, נגזרת עליה יתר שמרנות בדין התבדלותה מהציבור הרחב, משמע התנתקותה המשרתת את מנגנוני הכוח. ועם כל זאת, אין אדורנו נכון להתייאש מהאמנות: שומה על האמנות להמשיך לנוע קדימה במסלול הקידמה. הסיכוי האחד לקידמה חברתית, שהוא הסיכוי האחד להתנגדות לכוחות הדיכוי – הוא בהנחלה לחברה את ערכי הרוח, הם ערכי החירות. זוהי תעודת האמנות – המעוז האחרון במלחמה נגד הברבריות.]

 

"גם כאשר האמנות מקובלת על העולם המאורגן, היא נושאת בחובה משהו הפועל נגד הארגון הכולל של הדברים, ולפיכך היא מדוכאת. החוּנטה הצבאית היוונית ידעה היטב מדוע היא החרימה את מחזותיו של בקט, אשר מילה לא נאמרה בהם בנושא הפוליטי."

 

[כוח ההתנגדות של האמנות יסודו בדיוק בפן השלילה המהותי לדיאלקטיקה האמנותית: כך, גם כשהאמנות מחובקת על ידי המערכת החברתית, עדיין פועלת באמנות יסוד של התנגדות לסדר, למערכת, לארגון, לחוק. לכן, מדוכאת האמנות מצד הכוחות החברתיים השולטים והמאוימים על ידי יסוד זה. אלה רודפים וירדפו את האמנות, גם כשאין היא פוליטית, דוגמת יחסו של שלטון הקולונלים ביוון (שמאז מהפכת 1967) למחזותיו של ס.בקט.]

 

"[…] במו הגדרתן, יצירות האמנות אשמות מבחינה חברתית. אך הראויות שבהן מנסות לכפר על אשמתן. סיכוי הישרדותן מותנה בדרישה, שמאמץ זה לסינתזה יכלול רכיב שאינו בר-פיוס. ללא סינתזה כלשהי שמעמתת את המציאות עם חייה האוטונומיים של יצירת האמנות – קסם המציאות יחלחל לכל מקום."

 

[בדין היותה מרחב עצמאי המופרד מחיי המעשה, האמנות "אשמה" בשמרנות ובשיתוף-פעולה הנ"ל. אך, ישנן יצירות אמנות – אלו הראויות יותר, לדעת אדורנו – שמשתדלות לכפר על אשמתן, קרי – להתקומם נגד גזר-דינן, בהפעילן את יסוד ההתנגדות, הוא יסוד האנטיתזה הפועם באמנות ומסרב לפיוס עם ה"תזה" – עם הנתון ההיסטורי-חברתי-תרבותי. מבלעדי הפעלת יסוד זה, קיימת הסכנה של הותרת המציאות כסדרה וכהווייתה, הותרתו של "קסם המציאות" המהלֵך על הבורגנות וההמון.]

 

 

[1] T.W.Adorno, Aesthetic Theory, Trans. C.Lenhardt, Routledge & Kegan Pauk, London, Boston, Melbourne, 1984, p.333.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s