הערה לגניאולוגיית הפיסול של זאב בן-צבי

   הערה לגניאולוגיית הפיסול של זאב בן-צבי

 

כשעלה זאב בן-צבי (1952-1904) ארצה ב- 1924 והחל ללמוד ב"בצלאל" הוא היה עלם בן עשרים, שמאחוריו ארבע שנות לימודים בבית הספר לאמנות בוורשה שבפולין. פסלי הדיוקנאות שיצר בשלהי שנות העשרים ותחילת השלושים של המאה העשרים לא זו בלבד שבלטו באיכותם, אלא שהרשימו בשילוב נחוש ובשל בין נטורליזם לבין קוביזם, כזה המנסח תווי פנים אורגניים בנפחים זוויתיים חדים ודרמטיים. קוביזם שכזה לא נראה בפיסול הארצישראלי והשאלה היא מה היו מקורות ההשראה של בן-צבי: האם צביונו הקוביסטי המתון של הציור המודרני הארצישראלי בשנות העשרים, זה המורד ב"בצלאל" ומתרכז בתל-אביב, מהווה את ההסבר כולו? הנסתפק בזיקה לאוונגרד של פאריז ובהשפעתו על האוונגרד הרוסי דאז (שפעפע ארצה באמצעות אמני עלייה שלישית)?

 

על פי רוב, יוחס הקוביזם של בן-צבי לביקור שערך ב- 1928 בפאריז. כאן יכול היה לפגוש יצירות רבות שהפנימו את הקוביזם של פיקאסו ובראק ושילבוהו עם פיגורטיביות (רוז'ה דה לה פרזניי, בין השאר). אך, היה גם מי שייחס את הקוביזם של בן-צבי לפוטוריזם. כזה היה האמן והמבקר, צבי גלי (1962-1924), שכתב ב- 1954 בכתב העת, "האומה":

"משום מה יש להתפלא שלא צוין עד כה כי דרכו של זאב בן-צבי מקורה באמנות הפוטוריסטית והוא היה יחיד בישראל באסכולה זו. האמנות הפוטוריסטית שהתפתחה במיוחד באיטליה והשפעותיה ניכרו במידה מסוימת אף ברוסיה, כמו אצל הצייר אנקוב, נוצרה במילאנו בשנת 1910."

 

יודגש בפסלי בן-צבי המיזוג האקספרסיבי הדינאמי בין הנפחים הגיאומטריים לבין הריאליזם, דבר שהעניק עוצמה הבעתית לפסליו ואף סוג של הרואיות ומונומנטאליות (וראו דיוקנאות שמריהו לוין, "החלוץ", "הזורע" ועוד). בזכות הקשר זה, אפשר שפחות נופתע מפנייתו החדה-לכאורה של בן-צבי ב- 1945 לפיסול אקספרסיוניסטי, נטול כל שמץ של קוביזם, וזאת במונומנט, "יד לילדי הגולה", שהקים במשמר-העמק. דו-קוטביות זו – רציונאליזם קוביסטי מול הבעה רגשית אקספרסיוניסטית – אפשר שמוליכה אותנו אל שני מקורות עלומים למדי, העשויים לשפוך אור על שורשי יצירת בן-צבי.

 

מקור אחד הוא פסל בטון של חיים מסטבאום משנות העשרים המאוחרות, "ראש אישה", יצירה שאבדה ורק צילומה נותר. מסטבאום (1973-1903) היה אחד מאמני ה"קולטור-ליג", אותם אמנים יהודיים שהתאגדו ב- 1918 בקייב ופעלו ברובם ברוח הקובו-פוטוריזם הרוסי (הממוזג בפיגורטיביות) של ימי המהפכה. מסטבאום היה תלמידו של מארק אפשטיין (אף הוא מאנשי ה"קולטור-ליג") בבית הספר לאמנות ותעשייה בקייב, ופסל הדיוקן שלו הנדון שלו בנוי כולו (כולל המסד הארכיטקטוני) ממאסות מהוקצעות בסימן קובייה, גליל, כדור וזוויות גיאומטריות, אך כל זאת מבלי לפגום בריאליזם של פני הדמות.

 

ידועה השפעתה הרבה של ה"קולטור-ליג" האוקראינית-רוסית על ציירים יהודיים בפולין (בעיקר, הנריק ברלווי, ינקל אדלר ומארק שוורץ) וסביר להניח, שהסטודנט הצעיר מוורשה קלט ערכים ברוח יצירת חיים מסטבאום ו/או ה"קולטור-ליג" והסינתזה המיוחדת לה בין ריאליזם לקוביזם.

 

אלא, שהמעיין ביצירת בן-צבי, ולו בשרידיה המאוחסנים במחסני המשכן לאמנות בעין-חרוד, ייתפס בצדק לממד מצרי קדום החוזר בחלק מהדיוקנאות, כגון בדיוקן אישה ששיערה הקצר עוצב כשתי מאסות אלכסוניות שטוחות (המאזכרות ברדס פרעוני) הנפרשות כמשולש אוהל משני צדי ראש הדמות (זו שתוויה הריאליסטיים מהוקצעים בזוויות חדות ואשר צווארה מתעקל בקשת אנכית ארוכה מתוך מבנה ארכיטקטוני גיאומטרי המשמש כמסד הפסל). והנה, ביקור ב"נוייה נאציונאל גאלרי" שבלב ברלין מפגישנו עם פסל ארד מ- 1917, דיוקן מעשה ידי פַסל בלתי מוכר בשם וויליאם ווָאבֶר (1962-1886) שמדהים אותנו בקרבתו הצורנית לפסל הנדון של בן-צבי. זהו דיוקנו של הרוורט וואלדן, איש האמנות הברלינאי (יהודי) הנודע, בעל הגלריה "דר שטורם" ועורך כתב-העת "דר שטורם", בהם פרסמו והציגו מיטב האקספרסיוניסטיים הגרמניים. פרטים על וו.וואבר לא מצאנו, אך ברי לנו שהוא פעל בשנות העשרה והעשרים. סממני האקספרסיוניזם (הצוואר הארוך המתעקל גם כאן בתנופה נון-ריאליסטית; וכמובן, עצם ההידרשות לה.וואלדן של האקספרסיוניזם), ביחד עם הסממנים המצריים של התסרוקת (אלה מקדימים כאן את ה"אר-דקו" ומתקשרים לעניין של האקספרסיוניסטים הגרמניים בפרימיטיבי ובארכאי) – תומכים בזיקה של הפַסל הירושלמי לשפת הפיסול הגרמני הנדון גם בתקופתו הקוביסטית.

 

התבוננות ביצירה היהודית המודרנית בוורשה של שנות העשרים תאשר, אכן, עניין בקוביזם הממותן נוסח ה"קולטור-ליג" האוקראיני-רוסי, אך גם באקספרסיוניזם הגרמני (וראו, למשל, חיתוכי העץ דאז של מארק שוורץ). טענתנו היא, שבן-צבי ספג בוורשה שלפני ימיו ב"בצלאל" שתי מגמות אלו, שפרצו ביצירתו לקראת 1930 בעקבות ביקורו בפאריז והעידוד שקיבל שם לכיוון הנדון. האם הכיר בן-צבי את יצירת מסטבאום? הייתכן שלא ראה את פסלו של וואבר? בשלב זה, לאל פתרונים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: