עזה במחירים נוחים

                

ב- 21 למרץ 1839 הגיע צייר-הנופים האנגלי, דיוויד רוברטס, לעזה. האקוורליסט והליתוגרף האוריינטליסט של "ארץ-הקודש" (כשם האלבום הפופולארי של תמונותיו), השקיף אל עזה [ראו תצלום לעיל] כפי שנהג להשקיף אל מרבית אתרי הארץ: מגבוה וממרחק (מבט פנוראמי של תייר), מנקודת-מבט פיטורסקית (חורבות), עם קומץ דמויות אקזוטיות של ערבים מיניאטוריים בקדמה, עם הרבה-הרבה אוויר ואור, ועוד יותר – אינסוף צהבהב מדברי מכל ולכל עבר.

בליתוגרפיה של רוברטס עזה הוגבהה, כמצודה בראש גבעה: מוקפת חומה, דהויה בבהירותה וריחוקה, מכונסת מבלי גלו̇ת פניה. המבט ממוקד בהריסות הקדמיות, משהו הנראה כמקדש רומי חרב. עזה של רוברטס כמו נידונה לגורל היסטורי של מגננה והרס.

70 דולר כולל מסגרת.

כ- 180 שנים מאוחר יותר, בא(ה) גאבין סאנה (Gavine Sane) ומצייר(ת) אף הוא/היא את נופי עזה [ראו שני התצלומים  לעיל]. אין לי מושג מיהו או מיהי גאבין סאנה. אולי צייר(ת) פלסטינאי(ת) המתגורר(ת) באיטליה. כך או אחרת, ריחוק המבט התעצם לאין-שיעור: סאנה מצייר(ת) את עזה על-פי תצלומים של עזה המופצצת, ככל הנראה, בעקבות שידורי טלוויזיה במהלך אחד מ"סבבי" המלחמות בעשור האחרון.

נופי עזה של סאנה פיגורטיביים, אך המכחול אכספרסיוניסטי, הצבעוניות דרמטית. המראות "מרהיבים": שמיים יוקדי אש ועשן שבים ועולים מעל העיר, שבקדמתה צועדת פלוגת חיילים ישראליים. פטריית-עשן כחולה מיתמרת לתוך שמים כחולים. צבעים משלימים.

הדפס על נייר: 22 דולר. הדפס אקרילי: 79 דולר. הדפס על עץ: 51 דולר.

עזה האומללה. יצייר מי שיצייר את נופיה, תהא התקופה אשר תהא – עזה היא בסימן חורבות. כשדויד ריב צייר ב- 1988 את סדרת "תל אביב-עזה" [ראו תצלום לעיל], העיר כולה גלי חורבות. בציורי "תצ"א עזה" של נורית גור-ארי (בתו של מי שעל-שמו קרוי "מעבר-קרני"), בתי עזה ומחנה-הפליטים ג'בליה אמנם אינם נראים הרוסים [ראו התצלום לעיל], אך הצילומים מהמטוס הישראלי (על-פיהם ציירה הציירת) אינם מבשרים טובות. שהרי, מה מבקש מבט התצ"א אם לא מעקב/ריגול/הפצצה. הציורים המונוכרומיים צוירו מאז 2001, תחילת ה"אינתיפאדה" השנייה, ומשהוצגו ב- 2005 במשכן בעין-חרוד (אוצר: יניב שפירא) היה זה ערב ה"התנתקות" מעזה. קטלוג התערוכה: 55 שקלים, כולל משלוח.

מבט תצ"א נוסף על עזה, וביתר דיוק על שכונת סג'עיה, צויר ב- 2016 בשתי גרסאות בידי רונן סימן-טוב [ראו תצלום להלן]. גם כאן, הגוון מונו-כרומי-מדברי (בז'), מלבני הבתים, ללא כל אדם, מקנים תחושת שממון ואין-חיים, אם לא אסוציאציה למקבץ של ארונות-מתים. כך או כך, ריחוק של עין ולב מאפיינים את המבטים הגבוהים והאל-אישיים הללו. הציורים נמכרו במחיר זול במיוחד, 20,000 ש' האחד.

אני נזכר בציורים של חנן שלונסקי מ- 2011, ציורי טמפרה-שעווה על בד, "המלחמה הבאה" [ראו תצלום לעיל], ציורים בדיוניים-למחצה. בציורים הקטנים הללו, מיתמר עשן רב מעל גגות עיר, לעתים כפטרייה פרחונית אסונית. דמיונו של הצייר נושא אותו אל ערים שונות באזורנו (כולל חיפה, ראשון-לציון) ובהן "עזה", ואז העשן כמוהו כחיה פראית וטורפת הנוסקת מגגות-העיר, או שממלא את מרבית הבד.

איני יודע מה מחיר ציורי "עזה" של שלונסקי. בכל אופן, 2 אקוורלים שלו נמכרו ב"תירוש", אפריל 2018, במחיר מציאה.

היחיד שצייר את עזה ניצבת על תילה ומשובבת עין ולב היה מיכאל קובנר בסדרת "בתים בעזה", 1981 [ראו שני תצלומים לעיל].[*] ישראל עוד שלטה אז בעזה, והצייר מצא בבתי העיר חן דקורטיבי "מאטיסי" – בגווני החזיתות, בקישוטי השערים והגדרות, במרקם הניגודים של הלב̤נים הצבעוניות. עזה של קובנר היא מארג מושטח של צבעים וצורות, מקום אביבי ושלו, אף כי ללא אדם. האסתטיזציה של עזה.

במכירה פומבית ב"תירוש", ינואר 2017, נמכר הציור "בתים בעזה" תמורת 4830 דולר.

נופי עזה במחירים נוחים, מרביתם שווים לכל נפש, נופים נאים לקישוט הבית, תאווה לעיניים.  

[*] למחרת כתיבת רשימה זו, מגלה לי מדור התערוכות של "גלריה" ("הארץ"), שלפני ימים ספורים פתח סרג'יו לרמן תערוכה בגלריה "בית-הבאר" ברחוב סלמה 6 שבדרום תל אביב, "שערי עזה" שמה, ובה "האמן והאדריכל מתמקד בעיצוב שערי העיר עזה בעקבות שירות מילואים בה באינתיפאדה הראשונה".