קטגוריות
פיסול ישראלי

הריאליזם הבריטי של מלניקוב

            הריאליזם הבריטי של מלניקוב

                                                    

לא מכבר, סערו רוחות בעולם האמנות הישראלי למקרא גורלו המר של עיזבון אברהם מלניקוב (1960-1892), מגדולי הפסלים שקמו לפיסול הארצישראלי. עם אשפוזה של בת האמן, כך קראנו, הוחרם העיזבון לטובת האפוטרופוס הכללי, לא בטרם הוערך בידי שמאי כיצירה זניחה (!). הסערה שהתעוררה גרמה לכך, שמכירת החיסול של הפסלים, המכתבים וכו' הופסקה, ובמקביל,  מוזיאון ישראל הוכנס לסוד העניין. כל זאת, כפי שפורסם בעיתונים ובאינטרנט.

 

בדומה להיסטוריונים אחרים בעולם האמנות הישראלי, גם אני, בעוונותי, בחרתי להתעלם מהפיסול הריאליסטי של אברהם מלניקוב. בעבורי, בדומה לרבים וטובים, מלניקוב האיכותי, ה"חשוב", היה זה שפעל בין מחצית שנות העשרים ועד שנת 1934, תאריך חנוכת פסל האריה, אנדרטת טרומפלדור בתל-חי, ויציאתו את הארץ ללונדון למשך שנים ארוכות (רק ב- 1959 יחזור, בגיל 67, ותוך מספר חודשים ילך לעולמו). כי אותו מלניקוב, שכתבנו עליו בהערכה ובסקרנות[1], היה זה שיכולנו לחברו לסוגיית הזהות העברית, המקומית, זו הקדם-"כנענית", מלניקוב של פיסול ארכאיסטי ברוח תבליטי אשור מהמאות ה- 8-7 לפנה"ס. כאלה היו שני תבליטי העץ, "הרוגי מלכות", תבליט העץ של "יציאת מצרים", "ראש אפנדי" (בסגנון המצרי הקדום) ואחרים, שבראשם פסל האריה, כמובן.