קטגוריות
מודרניזם ישראלי פוסטמודרנה ציור עכשווי בישראל

עבודת-האבל

ע ב ו ד ת – ה אֵ ב ל

ישבנו באולם צדדי במוזיאון נחום גוטמן, בנווה-צדק. היינו שלושה חברי פאנל וכעשרים תלמידי תואר שני מ"בצלאל". על הקירות מסביב תלו הדפסים צבעוניים המייצגים מבחר מציוריו המוכּרים והאהובים יותר של גוטמן. נושא הדיון היה: "מסורת ואמנות". המוזיאון הציע ל"בצלאלניקים" של לימודי-ההמשך עסקה: הם יגיבו בדרכם ליצירות גוטמן, ואילו המוזיאון, מצדו, יציג את יצירותיהם. לא הייתה התלהבות באוויר.

קטגוריות
פוסטמודרנה

הבובות של הפוסט-מודרנה

           הדבר הנורא שאירע לבובה זהבה

 

 "אדם הראשון הוא עצמו היה 'גולם' – מסה חסרת חיים של חומר (clay)                                    עצום ורב שכיסה את קצוות ארץ. כלומר, עד שהקב"ה כיווצו למימד אנושי ונפח בפיו את כוח הדיבור.

'אם כך, אתה רואה', אמר עוץ, 'לא רק שאדם היה היצור האנושי הראשון, אלא שהיה אף פֶסל החימר הראשון.'

'האם אתה מרמז שהפורצלנים שלך חיים?'

'כן ולא', אמר. 'הם חיים והם מתים. אך אילו היו חיים, גם נגזר היה עליהם למות, הלא כן?'

'אם אתה אומר.'

'טוב, אז אני אומר.'"

                                              (מתוך "עוץ", מאת ברוס צ'אטווין)

 

בכל מקום בובות. בובות-אדם מרות, בובות בלי חסד ורחמים, פיגורות הממזגות בקיפאון-הצֶלם את אובדן הצֶלם. בובות משעווה, פורצלן, סיבי-זכוכית, פלסטיק, חרסינה ועוד. בלונדון, באוסף סאצ'י, ממתינים לך חדרים מאוכלסים בבובות-אדם, מאנקינות היפֶּר-ריאליסטיות של נערות ונערים, מוכים-נגועים במוטציות ביולוגיות חמורות: גופים שנתחברו, אברי מין שהוסטו ממקומם. חדרי הבובות הללו של דינוס וג'ייק צ'פמן האמריקאיים שכנים לאברי-שעווה היפֶּר-ריאליסטיים של רוברט גובּר, אמריקאי נוסף, אשר אף הם ידעו התעללות: רגל גדועה בוקעת מקיר, טורסו הרמפרודיטי… באולם המרכזי, בובה רפואית אדירת-ממדים שהגדיל דמיאן הרסט האנגלי והיא חושפת בברק- גימוריה ובגווניה העזים את שלל אברינו הפנימיים. בובת-אנטומיה כטוטם-אליל מבעית.