הסתר הפנים של משה

             הסתר-הפנים של משה

 

מדי עת, במהלך מסעותי בשבילי התנ"ך, אני נמצא תוהה עד כמה הוחמצו אירועים ומצבים תנ"כיים מרהיבים, שלא זכו לייצוג הולם, בין אם על-ידי מורַי לתנ"ך בבית-הספר ובין אם על-ידי אמנים בארץ ובעולם שביקשו השראתם בספר-הספרים. בשעתי, למשל, קָבַלתי על היעדרו של ציור כלשהו המייצג את אברהם הפוסע אל הר-המוריה, בידו האחת מאכלת ובידו השנייה לפיד. תמונה עוצרת נשימה. עתה, אני מֵצר על היעדר כל ציור (למיטב ידיעתי) המייצג את משה הדובֵר אל העם ופניו לוטות. איזו תמונה עתירת מסתורין והוד!

 

כוונתי לפרק ל"ד בספר "שמות", לתיאור הפותח בירידתו של משה מארבעים יום וארבעים לילה של שהייה במחיצת אלוהים. ארבעים יום של צום, שבסופם מתגלה המנהיג במורדות הר סיני, אוחז בלוחות-הברית – "והנה קרן עור פניו." ("שמות", ל"ד, 30)

 

בשבח הלוחות השניים

         ב ש ב ח   ה ל ו ח ו ת   ה ש נ י י ם

 

צמד לוחות א' וצמד לוחות ב'; תורה א' ותורה ב'; זו שנשברה וזו השלמה: מה בין זו לבין האחרת? ומהו הלקח ממתן תורה כפול זה?

 

אנחנו זוכרים את הקריאה האלוהית הראשונה: "ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה-שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם." (שמות, כ"ד, 12) כבר עמדנו באריכות על פשרו של פסוק חשוב זה[1], שמבחינת המאמר הנוכחי מדווח לנו אודות מספר עובדות יסוד: א. אלוהים הוא מי שמעניק את לוחות האבן למשה. ב.אלוהים הוא מי שכותב את הלוחות. ג. תוכן הלוחות (הראשונים) – "התורה והמצווה". ואכן, בסוף פרק ל"א, לאחר פרקים ארוכים גדושי הוראות אלוהיות בנושא מבנה המשכן, אביזריו, המזבח, בגדי הכוהן, הקורבנות ועוד – "ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע אלוהים." (ל"א, 18)  אלה הם הלוחות שנטל משה עמו במורד הר סיני, ואלו הלוחות שינתץ למראה העם החוגג סביב עגל הזהב. הכתוב, נציין, מקפיד לחזור פעם נוספת על עובדות-היסוד הנ"ל: "והלוחות מעשה אלוהים המה והמכתב מכתב אלוהים הוא חרות על הלוחות." (ל"ב, 16)

 

על מה נהרגו הבנים?

               על מה נהרגו הבנים?

 

כיון שבבנים עסקינן, נפתח בכבודה של האם: "ויקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה…" ("שמות", ו', 23). הנה היא האם, אלישבע, אישה רבת זכויות ורבה אף יותר בייחוסין. כדברי הרמב"ן: "ויקח אהרון את אלישבע בת עמינדב כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם ולומר שהיא בת לוי איש צדיק, ונרמז שנעשה בה נס, כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה, אחות הנשיא הגדול…". שמחות רבות ידעה אלישבע בחייה עתירי הכבוד. רבינו בחיי סיפר: "אלישבע בת עמינדב: אין לך איש ואישה בעולם שראתה שמחות גדולות כמותה, שראתה בעלה כהן גדול ומשה אחי-בעלה מלך ונביא ושני בניה סגני-כהונה ואחיה נחשון בן-עמינדב ראש לכל נשיאי ישראל…". וכה רבה הייתה שמחת אלישבע, זו האישה המוצלחת, עד כי המשילוה חכמינו לאשת חייל השוחקת. ככתוב ב"מדרש משלי": "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, זו אלישבע בת עמינדב שראתה ארבע שמחות ביום אחד."