קטגוריות
ספר אהרון כהנא

אהרון כהנא: מונוגרפיה (ג)

 

       1948  –  מלחמה, אופקים חדשים

 

 

 

ציורו הנודע של פיקאסו, "גרניקה" (1937) הפך למודל מבוקש בעבור לא מעט מציירי דור תש"ח. לרקע המאבק הלאומי וקורבנותיו, ואף יותר מכן, לרקע המהפך ההיסטורי ההרואי משואה לתקומה, בקשו רבים מאמני ישראל דאז ליצור גרסה לאומית-ישראלית של ה"גרניקה". כך אצל תלמידיו של מרדכי ארדון ב"בצלאל החדש" (ב- 1946 ארגן ארדון תערוכה דידקטית נודדת בנושא ה"גרניקה" וזו עברה מירושלים לקיבוצים שונים. כמו כן, רפרודוקציה גדולה של היצירה תלתה דרך-קבע בסדנאות של "בצלאל החדש"), וכך אצל ציירים נוספים מאזורים וגילאים אחרים. ב-1949 יצר מרסל ינקו את "מות החייל" (אוסף מוזיאון-ינקו, עין-הוד), ציור גדול-מידות, אשר כולו קינה ותהילה לגבורת הלוחמים וכולו צורות וסמלים השואבים מיצירתו של פיקאסו; ב-1950 יצר צבי גלי את ציורו הגדול, "קוממיות" (אוסף יד-לבנים, פתח-תקווה), שנקט בדרכו המונוכרומית של פיקאסו ובמֶחְבר קוביסטי של מנצחים וקורבנות, כולל הסוס הפיקאסויי הנודע; ועוד.

 

קטגוריות
ספר אהרון כהנא

אהרון כהנא: מונוגרפיה (ב)

 

 

הפשטה קוביסטית סינתטית, 1943 – 1947

 

 

"מלבבת היא חתירתם של אמנינו לסגנון חדש, ליופי חדש, לקלאסיות חדשה. משתקפת כאן השאיפה העזה של זמננו  –  לחרוג מהמבוכה והסחרחורת הכללית,  שאליה נקלענו למן המאה הי"ט, ולהגיע לאופקים שלווים ובהירים יותר (…) דוגמא אופיינית לחתירה כזו מזמנת לנו דרך התפתחותו של הצייר א.ה. כהאן…"[1]

 

דבריו אלה של ד"ר פ. לנדאו גישרו בין התיאוריה הקלאסיציסטית-מודרניסטית החדשה של כהאן לבין המסורת הפוסט-סזאנית, מסורת החוקיות החמורה של מחות הדברים. הייתה זו תפנית דרמטית במהלך התפתחותו האמנותית של האמן.

 

קטגוריות
ספר אהרון כהנא

אהרון כהנא: מונוגרפיה (א')

 

 

א ה ר ו ן   כ ה נ א

 

       מות הבן ותחייתו

 

 

 

סדר הפרקים:

 

קורות חיים, 1967-1905

מבוא: כהנא וכהנאיות

מגרמניה לישראל: ריאליזם ואקספרסיוניזם 1942-1929

הפשטה קוביסטית סינתטית  1947-1943

1948 – מלחמה ושלום/ "אופקים חדשים".

עקידת יצחק  1955-1948

הפשטה שמית 1957-1948

קראמיקה ארכיאולוגיסטית: קדרות וקירות

הפשטה לירית קליגרפית 1960-1957

המעונה 1962-1960

הפשטה לירית פעולתית 1964-1962

פופ-ארט 1967-1965

הפטירה והזיכרון

אפילוג