קטגוריות
Uncategorized

ישמעאל

                            

וסילי ורשצ'אגין, ערבי על גמל, 1869–1870.

בעצם, מה יודע אני על ישמעאל? מיהו, "לאמיתו", אבי-אבותיו של הישמעאלי, אויבִי הערבי? האומנם אויבי?

הדבר הראשון שאני לומד בתנ"ך על אודות ישמעאל הוא, שאמו היא הגר – מצריה, אשת אברהם ושפחת שרה. נוכריה, אחרת, ממוצא נחות (לחילופין, לפי אגדה ערבית קדומה, הגר הייתה נסיכה). זה עתה הסתיימה הברית בין הבתרים, כולל ההבטחה האלוהית להרבות את זרע אברהם, ומיד לאחריה, בצמוד, פרשת עקרותה של רעייתו כנגד פוריות הגר. והנה, הולדת ישמעאל עטופה כולה בברכה אלוהית: התגלות מלאך ה' להגר במדבר (אסוציאציה מתבקשת: הסנה ומשה במדבר המדייני, שעוד נלמד להכירו כמדבר הישמעאלי); בשורת-ההולדה שמבשר המלאך להגר, הבטחת המלאך להרבות זרעה (בהקבלה להבטחה לאברהם), בחירת שם-היילוד על-ידי המלאך ושילוב שם-האלוהים בשם הבן (והשוו את השם "ישמעאל" לשם "יצחק", שמעניק אלוהים לאח) – כל אלה מאשרים חסות אלוהית א-פריורית לישמעאל.

הגיבוי האלוהי מתעצם שעה שאלוהים עונה לדברי אברהם ("לוּ ישמעאל יחיה לפניך – "בראשית", י"ז, 18; פרשנות מקובלת: לוּ ישמעאל יילך בדרכיך) בהבטחה שאינה נופלת מזו שזכה לה יצחק: "ולישמעאל שמעתיך, הנה ב̤ר̱כְתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו במאד מאד. שנים-עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול." (יז, 30) ובמקרה ששכחתם: יצחק הוליד רק שניים.

אכן, ישמעאל, בכורו של אברהם, נולד בסימן ברכת-שמים, רחוק מאד מדימוי הצורר שתודבק לישמעאל לימים. וזאת עוד קודם לפרשת "עקידת ישמעאל". יתר על כן, תוך פרק זמן קצר, ימול אברהם את בנו המצרי (בן ה- 13 – י"ז, 25) וכך יהפכו ליהודי כשר למהדרין.

אך, מה פירוש "והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון" (ט"ז, 12)? את המילים האחרונות קל לנו להבין (בזוכרנו את ברכת יעקב ליהודה: "ישתחוו לך בני אביך" – מ"ט, 8). כך, את "וידו בכל ויד כל בו" ניתן, ואולי צריך, להבין במובן חיובי (וכחלק מברכה), בבחינת – "וידו תצלח בכל אשר יעשה." ברם, מדוע ומה עניין "פרא-אדם"? חז"ל נחלקו: יש אמרו – ישמעאל כמוהו כחמור-הבר (פרא), ויש שנטו לכף-זכות: לפי פירוש אבן עזרא: "פרא אדם – חופשי בין האדם, כטעם מי שלח פרא חפשי (איוב ל"ט, ה), והטעם שלא ימשול בו זר ממשפחתו…" לפי פירוש רד"ק: "פרא אדם – אדם מדבר כפרא, כי רובם שוכנים באהלים במדברות." לפי פירוש חזקוני: "פרא אדם – תגר הולך עם סחורתו עד למרחוק במקום שאין מכירים אותו כעניין שנאמר ארחת ישמעאלים באה מגלעד, ויהא שם איש פרא, אדם נכרי נקרא פרא…"

מסתבר, אם כן, שלא פרשן אחד ולא שניים בחרו במסלול שונה מזה השולל, שבחר בו רש"י (ואשר הושרש בתרבות היהודית-ציונית), לפיו – "פרא אדם – אוהב מדברות לצוד חיות; ידו בכל  – לסטים; ויד כל בו – הכול שונאין אותו ומתגרין בו."[1]

שמא המשך סיפורו של ישמעאל יבהיר את הוקעתו? ממש לא: שמונה פרקים לאחר פרשת גירוש הגר ובנה, עם ציון מותו של אברהם, אנו קוראים: "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה." (כ"ה, 9) ומיד: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי." (כ"ה, 11) מתחת למילים הלאקוניות הללו מסתתר מתח גדול בנושא בכורה וירושה. סביר, שליצחק מאד לא נוחה בכורת ישמעאל, שלא לומר ההבטחה הגדולה שניתנה לאחיו מפי האל. כלום ייתכן, שהחלטתו להתגורר בבּא̤ר ל̱חי ר̇אי – שם, במדבר, בדרך שוּר, באותו מקום ממש בו גאל ה' את הגר ואת תינוקה, האם החלטתו זו מאותת על כוונת השתלטותו והתגברותו על גורל אחיו הבכור? הרמב"ן חש במתח הירושה בין שני האחים: "היה ישמעאל מריב עם יצחק על הירושה אומר: 'אני בכור ויורש פי שניים'…"[2] במקביל, בתגובה על צחקוק-לכאורה של ישמעאל, כתוב ב"תוספתא" (סוטה, פ"ו): מי שעושה כן, אלא אין צחוק אלא ירושה, שהיה ישמעאל מצחק ואומר, אני בכור ונוטל שני חלקים." למותר להזכיר: ישמעאל הודח מבכורתו (מעין מבוא לנטילת הבכורה מעשו בידי יעקב). וכמובן: הרע בין האחים הוא ישמעאל…

אף על פי כן, פירוט שושלת ישמעאל בפסוקים הקרובים מצביע על שבט גדול בן תריסר נשיאים (כמובטח), אף מאשר טריטוריה שבטית רחבת-ידיים ("וישכנו מחֲוילה עד שוּר אשר על פני מצרים בואך אשורה." (כ"ה, 18) נשים לב: דרך שוּר, דרומית לבאר-שבע, בה התחוללה "עקידת ישמעאל", הפכה לטריטוריה הישמעאלית. ב"דברי הימים א'" (א', 33) מסופר, שמדיין (שבטו של יתרו, חותן משה, גם המקום בו התגלה הסנה הבוער) הוא מצאצאיו של ישמעאל…

יותר מכל, נפנית תשומת-לבנו למילים המסיימות את פירוט שושלת ישמעאל: "על פני כל אחיו נפל". מה פירוש? לפי רד"ק ופרשנים נוספים (דוגמת קסוטו), "נפל" פירושו כאן "ש̞כ̱ן" (ובבחינת אישור לנבואת מלאך ה': "ועל פני כל אחיו ישכון."). ועוד אנחנו מציינים את הביטוי –  "ואלה שני חיי ישמעאל" (כ"ה, 17) –  כמקביל ל"שני חיי שרה" (כ"ג, 1). הכול מעיד אפוא על זכויותיו של ישמעאל. הנה כי כן, למי יגיע עשו, בבקשו לו אחר אישה? אל דודו, ישמעאל, מהמדבר הדרומי, בין כנען למצרים (ולא לארם הרחוקה, כפי שעשה יצחק במצוות אביו): "וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם […] לו לאישה." (כ"ח, 9). אין זאת אלא, שבתו של ישמעאל היא שידוך טוב.

מכאן אנו קופצים אל "ארחת הישמעאלים", זו שנעה מכיוון גלעד אל עבר מצרים (חוזרת  הביתה?). מסתבר, שצאצאי ישמעאל הצטיינו בגמלים, שכן ב"דברי הימים א'" (א', 30) מוזכר אחד, אוביל הישמעאלי, שהיה ממונה על הגמלים בימי מלכות שלמה. עתה, ארחת הישמעאלים נושאת סחורות (אזכור סוחרים מדייניים באותו פסוק עצמו מאושש קשר משפחתי וגיאוגרפי בין ישמעאל למדיין). יוסף, כזכור, נמכר לישמעאלים לאחר שהופשט והושלך לבור. בל נחטיא את משמעות האירוע: ישמעאל הוא לא פחות מאשר דודו של יוסף! כלומר, הישמעאלים הם בני משפחתו, ואף על פי כן, הם אלה שרוכשים אותו כעבד, שיירכש במצרים בידי פוטיפר, שר הטבחים. אם תרצו, הרי לכם, סוף-סוף, גילוי ראשון של זדוניות ישמעאלית (אלא אם כן, נבין את הקנייה הנדונה כאופן הצלתו הערמומית של יוסף מהבור ומאחיו…). מה שלא ימנע, כידוע, את המשלתו של ישמעאל לשונא-ישראל (ככתוב ב"תהילים" פ"ג, 7: "כי נועצו לה יחדיו, עליך ברית יכרותו: אהלי אדום וישמעאלים…").

עד כאן עדויות התנ"ך על ישמעאל בן אברהם ועל צאצאיו. אני חוזר וקורא את העדויות המצומצמות הללו מתחילתן ועד סופן, ואני חש שנעשה עוול לישמעאל, שהפך בפי פרשנים למיניהם, מהסוג היותר לאומני והיותר בוּר, למין עמלק ב':

"…ה'שורש פּו̇רֶה ראש ולענה' הזה, שממנו יצאו מחבלים מתאבדים ושאר מזיקים לעם […]. הישמעאלי(ם) אין להם מאומה משלהם, לא מצרכי מזון ותרופות ולא ידע מדעי, לא מכוניות, לא מטוסים וכלי נשק, הכול עליהם לייבא מבחוץ. […] בני ישמעאל הם אלו שנבחרו להיות האויב המסכם את הדלויות של עם ישראל. […] ההתמודדות עם הרעה של בני ישמעאל [גם] בימינו היא קשה ומורטת עצבים. ע̞ם שמנסה לרשת את ארץ ישראל במרמה ובדרך של שחוק והיתול…"[3]

אך, מה לנו נלין? הן, עוד ב"זהר" קראנו:

"אמר רבי חייא מיום שנולד יצחק וישמעאל היה בביתו של אברהם לא נזכר ישמעאל בשמו, כי במקום ששורה זהב, לא נזכר לפניו פסולת…"

לא להאמין.

                                *

ישמעאל שהכרתי אני בתנ"ך הוא ישמעאל שונה לחלוטין. ישמעאל שהכרתי בתנ"ך אינו האויב שלי.


 

[1] וראו: אביעד הכהן, "והוא יהיה פרא אדם", Online, 14.10.2010.

[2] רמב"ן, בראשית, כ"א 9.

[3] Online, "וידעת היום!", 22.10.2015.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s