קטגוריות
Uncategorized

לשקם את תשוקת הצופה

                        לשקם את תשוקת הצופה

סטטיסטיקה אלמנטארית: ברגע  זה, שבו נכתבות מילים אלו, מציגים 6 אמנים בגלריה של "ארטפורט" בתל אביב; במשכן לאמנות בעין-חרוד מציגים 4 אמנים; בעין-אפק מציגים 20 אמנים (תערוכת "טבע פראי – טבע מתורבת"); במוזיאון בת-ים מציגים (תערוכת "סערה בכוס-תה: יששכר ריבק בדיאלוג) 23 אמנים, מהם 21 ישראלים; במוזיאון הרצלייה 6 אמנים; ב"גלריה החדשה" של סדנאות האמנים ("טדי", ירושלים) מציגות 12 אמניות; בבית-האמנים בתל אביב מציגים 7 אמנים (+ תערוכה קבוצתית של הדפסים); בתערוכת "פקעת" במוזיאון תל אביב מציגים כ- 45 אמנים; בבית-האמנים בירושלים מציגים 4 אמנים…

למעלה מ- 120 אמנים ישראלים שונים, וזאת רק מתוך מבחר חלקי ביותר של כמאה מוסדות-אמנות ציבוריים מקומיים. הוסיפו לזה עשרות רבות (למעלה ממאה) גלריות מסחריות בכל רחבי הארץ שמציגות בעיקר תערוכות-יחיד, והרי לכם לפחות 200 אמנים ישראלים שונים המציגים אצלנו בכל רגע נתון, ואלה מתחלפים מדי כחודש בחודשו ב- 200 אמנים אחרים… אמרו אפוא: לפחות אלף אמנים ישראלים שונים שמציגים לאורך השנה תערוכות בישראל של ימינו אלה.

נוכח מספרים אסטרונומיים שכאלה ומול גיאוגרפיה תפזורתית שכזו, היסטוריון האמנות הישראלי אינו מסוגל יותר למלא את תפקידו. לא עוד בכוחו להקיף במבטו וברגליו את הסצנה. ובפרט, שאלפי האמנים הפועלים כיום בישראל אינם מאפשרים הצרנתם ב"גשטאלט" כזה או אחר. העיקרון הזכור של ה"ריזום" – אותה התפשטות וגטטיבית זוחלת על פני השטח וללא מוקד – מוצא ביטויו גם בריבוי המתרחב והולך של אינספור אמנים ושל גלריות. בתי הספר לאמנות משחררים מדי שנה כ- 300 בוגרים… היסטוריון האמנות של ימים אלה כמוהו כגנן, שיודע לשתול עצים ושיחים, לעצב תבנית-גן, אך ניצב חסר-אונים מול צמח "כובע-הנזיר" המתפשט במהירות ובהמוניו- כובש, מכסה ומרחיב שליטתו בגן ללא גבולות.

אך, גם מבקרי האמנות לא עוד בכוחם להתמודד עם הסטטיסטיקה הנ"ל: המבקרים דהיום אינם מסוגלים להגיע לרוב גדול של תערוכות והם נידונים לבחירה שבועית שרירותית ודי-מקרית של תערוכה או שתיים, מה שאינו מהווה שירות של ממש לציבור.

אם לנסח זאת בבוטות, ההיסטוריון והמבקר אינם עוד רלוונטיים למצב העניינים האמנותי העכשווי. מי שמסוגל להחליפם הוא רק המוזיאון בגלגול חדש: לא עוד המוזיאון כמצמיח קאנון, מטפחו ונוטרו (כי ה"ריזום", במהותו, אינו מאפשר צמיחת קאנון); ואף לא עוד המוזיאון כמקדם מגמה או קבוצת אמנים (ועל כך קוננו ברשימה קודמת[1]), אלא המוזיאון כמי שמוטל עליו תפקיד חדש (שאינו מבטל, חלילה, את תפקידו ההיסטורי הישן, אלא רק משהה אותו זמנית) והוא – לברור קומץ איכויות חריגות מתוך השפע היצירתי הבלתי-נגיש.

גם ללא יומרה לראות בקומץ הנבחר ייצוגו של מהלך כללי הומוגני כלשהו, בחירת המוזיאון היא קיצור-דרך מתבקש, שירות דחוף לציבור שאיבד דרכו ב"קניון" העצום של עולם-האמנות. שכאן, בינו להמוני האטרקציות, נשחקה תשוקתו של ה"צרכן", התפוררה לתפזורת של ננו-תשוקות, שמרביתן מתוסכלות. המוזיאון, הוא ולא אחר, עשוי לשקם את תשוקת הצופה, ללכד אותה מחדש, למקדה ביצירות מענגות. המוזיאון החדש יהיה התשובה להתשת התשוקה בישימון האינסופי של עולם-האמנות, אשר רק נווי-מדבר נדירים משיבים בו נפש. המוזיאון יביא אליו את נווי-המדבר הללו וישיב את נפשות צופיו. המוזיאון כמרחב התענגות.

לא כאלה הם פני המוזיאון כיום: התערוכות מתחלפות בעצלתיים, ויותר מדי תערוכות-יחיד של אמנים לא-כריזמטיים (גם אם זכו בפרס זה או אחר על-שם תורם זה או אחר) מוצגות במוזיאון, שעה שהנסים האמנותיים הנדירים (מאד) מתרחשים בגלריות נידחות יותר או פחות. ואין הדברים אמורים, כמובן, בתערוכות המוזיאוניות הפופוליסטיות, המשווקות ומושכות יותר ממאה אלף צופים, נכון לעכשיו.

בדומה ל"ממשלת השינוי", שהניחה בצד (ולו זמנית) את הנושאים הגדולים והקשים והיא מתמסרת ל"עבודה" על הסוגיות הדחופות, המיידיות, גם "מוזיאון השינוי" נדרש לשנות זהות, להתמסר ל"עבודה" ולהרפות זמנית מהמטלות ההיסטוריות הנעלות של המוזיאון.

זוהי מלאכתם החדשה של אוצרי המוזיאון: להרבות ביציאה לשטח (כיום, הם ממעטים לעשות זאת, מחמת אילוצי זמן מובנים), לשוטט, לטעום, לבחור ולהציג במוזיאון. להציג מבלי להתחייב לשפות, לנוסחאות, ל"קו". להציג תערוכות-יחיד מצומצמות בהיקפן, קצרות-מועד, זולות בתקציבן, 12 תערוכות בשנה. המוזיאון כקונסטהאלה דינאמי.

כך אולי תשוקם תשוקת הצופה. אלא, ששיקום  זה תובע, קודם כל, שיקום תשוקת האוצר(ת), וזהו כבר עניין של "זינוק" (Leap) תודעתי אישי.


[1] גדעון עפרת, "האומץ להיות אוצר", בתוך אתר-המרשתת הנוכחי, 28.7.2021.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s