קטגוריות
Uncategorized

האליפסות שלנו

                             האליפסות שלנו

אחרי שנדרשנו לפורמטים עגולים ומשולשים[*], נייחד מבטנו לאליפסות. נודה: בתחרות האמנותית מול הריבוע, העיגול והמשולש – האליפסה נוצחה. אולי, מחמת היותה פחות פשוטה לעומת צורות-היסוד האחרות, שזכו לפופולאריות היסטורית-אמנותית כפורמטים וכקומפוזיציות. רוצה לומר, אפשר שהיות האליפסה עקומה המכוננת על שני מוקדים, שתי נקודות קבועות במישור, פגעה בהתאמתה לאמנות, המבכרת מוקד אחד. בה בעת, חוקרי אמנות ידעו להצביע על קומפוזיציה סגלגלה (אליפטית) נסתרת, החֵל בציורים ארכאיים (כגון, בקבר מיקֶני מהמאה ה- 13 לפנה"ס) והמשך בציורים קלאסיים וציורי המאה ה- 19 (של וֶרמיר, בוּגֶרוֹ, אֶנְגְר ועוד), וכמובן – מבנה הקוליסיאום ברומא.

את האליפסה אנחנו זוכרים בעיקר כמסגרת של מראות ורקמות של פעם, מקישוטים של שיבוצי-עץ, מתצלומים ותחריטים ישנים (ואף מצלליות) של דיוקנאות, ועוד. מסגרות אליפטיות היו פופולאריות למדי בתרבות העממית. לעומת זאת, תולדות האמנות היו חסכניות למדי בבואן אל האליפסה.  כפי שכבר צוין במאמר קודם, ה"קארטוש" ((Cartouche המצרי הקדום עוצב בצורת אובאל (אליפסה) אנכי, המקיף הירוגליפים. אך, מאוחר יותר, היו האליפסות נדירות יותר. צורת העיגול גברה עליהן. וכמובן, המלבן. פורמטים אליפטיים אומצו בעיקר לדיוקנאות (כך ברישומי ותחריטי הרנסנס, כך בציורים של דומיניק אנגר, ועוד). סביר, שצורת הביצה של הראש האנושי הלמה את הפורמט הביצי של האליפסה ("אובאל"-Ovum- ביצה).

ודווקא לרקע הנדירות היחסית של הצורה האליפטית לאורך רוב תולדות האמנות, בולטת מאד הנקיטה העקבית באליפסה בקוביזם הסינתטי של ז'ורז' בראק ופבלו פיקאסו. כי, לפתע-פתאום, בין 1914-1910, החלו שני האמנים לצייר למעלה משלושים הפשטות קוביסטיות דו-ממדיות באליפסות הממסגרות טבע דומם על שולחן. בתוך האליפסה פורקו לגורמיהם כינור, מקטרת, גיטרה, בקבוק, טקסטים וכו'.

מה פשר ההתאהבות הזו בצורה הסגלגלה?

בספרו של ז'אן לֶמָארי על בראק (1988) מביא המחבר ארבעה נימוקים לנקיטה הקוביסטית באליפסה:

  • צורת האובאל מדגישה בדרך הניגוד את התצורות הקוביסטיות הזוויתיות של הפרגמנטים הסימולטניים המרובים.
  • אירוניה אוונגרדית כלפי ציורים אליפטיים שהוצגו בתערוכות ה"סאלון" בפאריז (ונוסיף: בציור, "טבע דומם עם בקבוק וזכוכית", 1918, השתמש בראק במסגרת עץ אליפטית קלסיציסטית).
  • שלילת המלבן של ה"חלון", בבחינת שלילת המבט אל העולם מבעד לציור.
  • פשוט, שולחן אובאלי שעליו מונח הטבע הדומם.[1]

יהא ההסבר אשר יהא, הרומן הסוער, אף כי הקצר, של בראק ופיקאסו עם האליפסה הותיר חותם-מה על המודרנה (ולו בתוקף האפקט הרב של הקוביזם). ואכן, לא אמן מודרני אחד ולא שניים "חטאו" פה ושם בציור אליפטי (כגון במספר ציורים של ז'ואן גרי ושל ז'אן מצינגר, אמנים מהחוג הקוביסטי המורחב), וכמותם, קומץ  פסלים מודרניים, דוגמת ריצ'רד סרא האמריקאי (בפסלי הפלדה המונומנטאליים שיצר במבנה אליפסה פחוסה/נוטה) או ריצ'רד לונג האנגלי (שליקט לבֵנים מקורנוול וקיבצם על הרצפה במבנה אליפסה).

חרף האמור, האליפסה נותרה שולית באמנות. והנה, דווקא אצלנו, באמנות הישראלית, יאותרו עקבותיה החזקים אצל מספר אמנים.

באחד מחדרי ביתי תלוי רישום-אקוורל אובאלי של זאב רבן – "הלשכה הגדולה למדינת ישראל" (רבן היה חבר פעיל ב"הבונים החופשיים"), שבמרכזו דמותו של משה רבנו עם לוחות-הברית, בין שמש וירח ולרקע זריחת השמש מאחורי הר סיני. גובה הרישום האליפטי כ- 20 ס"מ ואני משער שנוצר בשנות ה- 50 של המאה ה- 20. שום דבר אינו מקשר בין האליפסה של רבן לבין האליפסות של בראק-פיקאסו. שהאליפסה של רבן היא מקרה נדיר וחריג, המהדהד את הפורמטים האובאליים הקלאסיים.

אך, מה שונה מקרהו של מרסל ינקו, מי שהִפְנים את האליפסה הקוביסטית לציוריו כבר ב- 1917, בתקופת "דאדא-ציריך" שלו. בציורים דוגמת "פְּנים" ו"סמלים" מ- 1918-1917, סימנים סמי-פיגורטיביים מאכלסים תצורה ביצית. תצורה זו המשיכה ללוות את ינקו בין  1919 ("בריאת העולם") ל- 1921 ("חלום"), וחזרה בתנופה גדולה בציורי מלחמת-השחרור  שלו בין 1950-1948:  דמות החייל הכורע/קורס (פצוע? מתפלל?) עם רובהו, מלוּוה בדימויים סמליים משני עבריו, הוקפה, פעם אחר פעם, במסגרת אובאלית. אך, עתה, בגלגול מאוחר זה של האליפסה, ההשראה לא עוד הייתה זו של בראק-פיקאסו, אלא של … "חותם שמע עבד ירבעם" – אותו חותם ברזל, שנמצא בתל-מגידו בתחילת המאה ה- 20 ובמרכזו אריה שואג. לרקע מלחמת הקוממיות, האליפסה ה"לאומית" של ינקו ביקשה להתאחד עם האליפסה הארכיאולוגית מימי מלכות ירבעם (מאה 8 לפנה"ס). עדיין בסוף שנות ה- 50, באיוריו התנ"כיים (שהוצגו ב- 1985 במוזיאון ,ינקו-דאדא, בעין-הוד) נקט ינקו בפורמט האליפטי ברוח ארכיאולוגית מובהקת.

שימוש ידוע לא פחות באליפסה במודרניזם הישראלי נעשה בידי אריה ארוך בין השנים 1962-1960: זוהי סדרת "צקפר" (בעלת השם האבסורדי במתכוון), בה עיבד ארוך להפשטה זיכרון של שלט-סנדלרייה מימי ילדותו בחארקוב.[2] יובהר: שלטי חנויות ברוסיה/אוקראינה של תחילת המאה ה- 20 היו בפורמט מלבני או עגול, אך לא אליפטי.[3] את האליפסה אימץ אפוא ארוך ממסורת הקוביזם הסינתטי של בראק-פיקאסו ומפורמט תצלומים ישנים של בני-משפחתו (בהם, דיוקן אביו, שאותו עיצב ב- 1926 ב"בצלאל" כסיכת-אמאיל אובאלית, ומאוחר יותר – ב- 1955 – כציור-שמן של אובאל מוקף במלבן). וכבר הצבעתי על דמיון-מה בין ההפשטות האליפטיות של "צקפר" לבין דיוקן אבי-האמן.[4]

נזכיר עוד סדרת ארבע אליפסות צבעוניות (כחולה, ירוקה, אדומה וצהובה, כולן באקריליק ועץ על בד), "מקווה קוביסטי" אני קורא לקווארטט, שנוצר ב- 1981 בידי בר-כוכבא (כוכי) דוקטורי, היושב בניו-יורק. לא נשכח גם את מאיר פיצ'חדזה, שציור "הרצל" הצהוב שלו מ- 2004 מעוטר במסגרת  אליפטית אירונית.

ונסיים בציור ביצי במיוחד של סיגלית לנדאו, אחד מסדרה של אליפסות "שמנמנות" (כל אחת עם חור) שהוצגה בגלריה "דביר". הציור הנוכחי הוא המאוחר בסדרה, וניתן לקרוא בו את המילים ""covid 19. כאן, האובאל מכיל דיוקן סמי-פיגורטיבי של גבר משופם עם חור-"פֶּה" פעור בתדהמה, כבציור מדוזה הנערפת (שצייר קאראוואג'ו). אך, ה"צל" שמימין לדיוקן הוא כבר צל המגיפה שאנו ניגפים בה באלה הימים ממש.

*

והנה ציור של חיים מאור, שהושלם ממש בימים אלה: דיוקן (במסגרת אליפטית) של ד"ר עמנואל רינגלבלום, היסטוריון יהודי מגטו ורשה, שתיעד בזמן אמת את אירועי הגטו.


[*] גדעון עפרת, "מעגלים", בתוך אתר-המרשתת הנוכחי, 26 במאי 2014.

גדעון עפרת, "בעצם, מדוע לא משולש", בתוך אתר-המרשתת הנוכחי, 28 במאי 2014.

[1] Jean Leymarie, Georges Braques, Prestel, New-York, 1988 ,p.22.

[2] גדעון עפרת, "בספרייתו של אריה ארוך", בבל, תל אביב, 1998, עמ' 130-124.

[3] Alla Povelikhina and Yevgeny Kovtum, Russian Painted Shop Signs and Avant-garde Artists, Aurora Art Publishers, Leningrad, 1991. 

[4] לעיל, הערה 2.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s