קטגוריות
Uncategorized המדיום האמנותי

המוזיאון כיצירת אמנות

                     

                       מפגשי הראשון עם הסוגה האמנותית-אוצרותית המרתקת הזאת  – המוזיאון כיצירת האמנות – אירע בסוף 1992, כאשר ביקרתי ב"דוקומנטה" 9 שבקאסל ונכנסתי ל"נויה מוזיאום". כאן המתין לי מיצב דו-קומתי ענק של האמן האמריקני ממוצא הונגרי,  ג'וזף קוסות, "עבודת-מעבר" (("Passagen-Werk. כותרת המיצב ציטטה, כמובן, את שם פרויקט הארקדות של ולטר בנימין, והיא היוותה מבוא לציטוטים רבים שאכלסו את המיצב. לאורך שני המסדרונות הארוכים של המוזיאון, התחתון שנצבע בשחור והעליון בלבן, כיסה קוסות את כל הפסלים והציורים של המוזיאון ביריעות בד (שחורות בקומה תחתונה, לבנות בקומה עליונה), שעליהן הודפסו (בלבן בקומה תחתונה, בשחור בקומה עליונה) ציטוטי טקסטים של פילוסופים ואמנים. וגם גבוה מעל לציורים הודפסו על הקיר שורות טקסטים מצוטטים. [ראו התצלום לעיל].

עבודתו של קוסות קיבלה את מלוא-משמעותה בזכות אקט ההסבה החתרני שלו כלפי הסביבה המוזיאונית של המיצב. המוזיאון, במילים אחרות, היה חלק מהותי מעבודתו, ולו בכוח השלילה, המחיקה, הכיסוי של מוצגי המוזיאון הקלאסיים.

מאז, פגשתי לא אחת בז'אנר של המוזיאון כיצירת האמנות, שגם אומץ מספר פעמים בידי אמנים ישראליים. הרעיון הוא, שאמנים באים למוזיאון ועושים אחד מהשניים: או, שנוברים באוספיו ומציגים מבחר משמעותי בבחינת יצירתם העצמית; או, שאמנים מסתננים לתצוגת-הקבע המוזיאונית וממקמים את יצירותיהם בין המוצגים (כך שנוצר מתח משמעותי – הרמוני או דיסהרמוני – בין התצוגה הקבועה לבין עבודות האמן הפולש).

מקרה בולט מאד מהסוג הראשון התקיים ב- 2008, כאשר האוצרת, סוזן לנדאו, הזמינה את צבי גולדשטיין לבחור מתוך כל אוספי מוזיאון ישראל עבודות מכל סוג, מדיום, מחלקה וכו' ולהציג את בחירתו. גולדשטיין הציג (היה זה לרגל חנוכת החללים המחודשים של המוזיאון) את "רדוּף-חפצים" (""Haunted by Objects) – מיצב בן המוני מוצגים: מוצגים ארכיאולוגיים, מסכות אפריקניות ואוקיאניות, חפצים שימושיים מהמזרח הרחוק, תחריטים מהמאות ה- 18-17, תיבות סגורות, גלגל, מספריים, תרמיל מסעות פרטי, צילומים, כלי עבודה, הדיסקים האופטיים של מרסל דושאן, מוצגי עיצוב פונקציונאליים, וכו' וכו' – כולם מתייחסים ל- 62 קטעים משירו של גולדשטיין, "חדר 205". אוסף המוזיאון הוכפף לשירו של האמן. [ראו התצלום לעיל].

ישנם מקרים, בהם בונה האמן מוזיאון עצמאי בבחינת יצירתו. לדוגמא: תערוכת "קוסמוס", שהציגה רוזמרי טרוקל ב- 2013 בגלריה "סרפנטיין" הלונדונית ובה גדשה אינספור פריטים שונים ומשונים במיצב סביבתי ענק המדמה עצמו ל"קבינה דה-קוריוזיטה" ("וונדר-קאמר").[1] אך, סוג אחר ושגור קצת יותר של "המוזיאון כיצירת אמנות" עומד בסימן התערבות אמנותית ה"משבשת" הקשרים מוסדיים: ב- 1994 הציג אדי גולדסוורתי האנגלי את "עבודת חול": 30 טונות של חול "מהודק" יצרו מבנה של נחש המתפתל לאורך האולמות המצריים של "המוזיאון הבריטי". ב- 2008 הציגה לואיז בורז'ואה תערוכת-יחיד בתוך-תוכו של אוסף האמנות הרנסנסית של מוזיאון "קאפודימונטה" שבנאפולי.  מוזיאון-הטבע בקנזיגטון שבלונדון אירח שורת אמנים עכשוויים שניכסו לעבודותיהם את פוחלצי המוסד. אחרים פעלו במוזיאונים לאתנוגרפיה או לארכיאולוגיה.

מסורת ההתערבות האמנותית במוזיאון (ששימשה נושא לעבודת דוקטורט של קליר רובינס, אוניברסיטת לונדון, 2009) שורשה במגמה האוונגרדית של תצוגות במוסדות בלתי-צפויים: כגון, אצלנו, פנחס כהן גן שהציג ב- 1973 תערוכת תחריטים ברפת של קיבוץ נירים; או, גליה יהב שאצרה ב- 2011 בראשון-לציון תערוכה קבוצתית במפעל-טיהור (שפד"ן) – "גאולה דרך הביבים"; או, "זום" – תערוכת 22 אמנים שהוצגה ב- 2019 במוזיאון הטבע של תל אביב (אוצרים: גילה לימון וטל בכלר); ועוד.

בימינו הפוסט-אוונגרדיים, לא כל דיאלוג של אמן עם אוסף מוזיאוני מחייב חתרנות, התנגחות והלם. ב- 2006, לדוגמא, הציג בלו סמיון פיינרו את תערוכתו – "זמן יהודי" (אוצר: יניב שפירא) – בינות למוצגי היודאיקה של המשכן לאמנות בעין-חרוד. בהזדמנות אחרת, הציג בהרצליה עבודות מושגיות "יהודיות" שלו בלב תצוגה של עיצוב-מטבחים. בהקשר להתערבות אמנותית בתצוגת הקבע של היודאיקה בעין-חרוד, מזכירה לי גליה בר-אור, מי שניהלה את המשכן לאמנות לאורך תקופה ארוכה, התערבויות אמנותיות באגף היהודי מצדם של גדעון גכטמן, משה ניניו, רבקה פוטשוביסקי, ועוד.

מעניין, שדווקא ההקשר המוזיאוני-יהודי קרץ לאמנים ישראליים בכיוון "המוזיאון כיצירת אמנות": ב- 2005 הציג לארי אברמסון במוזיאון היהודי, "מגנס", שבברקלי, קליפורניה, מיצב בשם "החיפוש אחר העיר האידיאלית", ובו בנה מ"הדסים", חנוכיות, כוסות-קידוש ועוד שבאוסף המוזיאון מעין דגם של ירושלים כ"עיר אידיאלית" עתירת-צריחים. פריטי האוסף היהודי תפקדו כ"רדי-מיידס" למשחקו היצירתי של האמן.

יש, שאוסף המוזיאון משמש "כן-שיגור" והשראה ליצירה: בסדרת תערוכות שהוצגו ב- 2015 במוזיאון פתח-תקווה, באצירתה של סיגל קהת-קרינסקי, הציגו דנה לוי – "עבודה ארעית" [ראו התצלום לעיל]; או עדן אורבך-עפרת – "טרמינל" – עבודות-וידיאו המנכסות את האוסף. בעבודתה של אורבך-עפרת אף הוצבו יצירות מהאוסף בסמוך לאקרן. קודם לכן, ב- 2011, אצרה עירית כרמון-פופר במוזיאון פתח-תקווה תצוגה של אלונה רודה, הגוף האֶתֶרי", ובו הוצגו שני פסלי "חלוץ" מאוסף המוזיאון, שקרני אור חצו אותם ואת החלל כמין הילות. [ראו  תצלום להלן]

הסוגה הנדונה – המוזיאון כיצירת אמנות – פרנסה לא-במעט גם את עיסוקיי באוצרות באותן שנים שבהן עדיין אצרתי. ב- 1994 הצגתי בבית-האמנים בירושלים תערוכה בשם "ציורים, חוקנים וכוסות-רוח" ובה ערבבתי אוסף אמנות יהודית מהמשכן בעין-חרוד ביחד עם אוסף כלי-רפואה ישנים. זכור לי גם פרויקט, שלא יצא אל הפועל, היה זה כמדומני ב- 2006, ובו תכננתי הצבת פוחלצי מוזיאון-הטבע שב"מושבה הגרמנית" בחללי בית-האמנים הירושלמי, וזאת כשחזור-לכאורה של "בית-נכות בצלאל" בראשיתו.  ב- 2010, בתצוגה בשם "הקלסתר היהודי החדש", עיצבתי במוזיאון חיפה מעין משרד של חוקר גזע ציוני ובו מיקמתי בסגנון ארכיוני המוני דיוקנאות בציור, רישום ופיסול שליקטתי מאוסף המוזיאון. ב- 2011 כבר העליתי לאולם תצוגה עליון במוזיאון חיפה חלק ניכר ממחסני המוזיאון כמות-שהם, על מדפיהם ורשתותיהם. "רדי-מייד אוצרותי", הגדרתי את התצוגות הללו.

הנה כי כן, אמנים ואוצרים אינם עוד מתייחסים למוזיאון אך ורק כחלל מארח וכמרחב "קדוש". בעבורם, המוזיאון – אוספיו, תצוגותיו – הם מסמנים נוספים בעולם המסמנים העצום של התרבות, והם  – האמנים והאוצרים המסוימים – עשויים להרכיב באמצעות אלה את הסימן האמנותי שלהם. בעבורם, המוזיאון ואוספיו כמוהם כאובייקטים למיצב פרטי. לחילופין, המוזיאון ואוספיו כמוהם כמסמן היסטורי, או דתי, או מעמדי וכו', שעמו מנהלים אמנים ואוצרים דיאלוג אמנותי, ביקורתי יותר או פחות.


[1] ראו: גדעון עפרת, "בחזרה לוונדר-קאמר", בתוך אתר-המרשתת הנוכחי, 30 במרץ 3023.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s