קטגוריות
מודרניזם ישראלי

הערה קצרה על לוּבּין ופֶּרוּג'ינוֹ

                 

ב- 1982 נמכר במכירה פומבית בגלריה "גורדון" ציור-שמן של אריה לובין בשם "קומפוזיציה עם נשים". הציור צויר ב- 1932 והוא מייצג מספר דמויות ניצבות, החצויות לשתי  קבוצות סימטריות משני עברי קשת-בניין הנישאת על עמודים גבוהים. הציור הוגדר במוצהר על-ידי לובין (בכותרת-המשנה של הציור) – "לפי פרוג'ינו", והוא מתייחס לציור-המזבח, "חזון ברנרד הקדוש", שצויר בידי גְדול-ציירי אסכולת אוּמבריה, פייטרו פרוג'ינו, בין 1494-1490 (אוסף מוזיאון "הפינקוטק  הישן", מינכן). כאן נראה ברנרד מקְְלֶרְבוֹ, אב המנזר מהמאה ה- 12, לבוש בגלימת נזיר, יושב בסמוך לשולחן (דוכן קריאה) ולמול ספר פתוח, שעה שלצדו עומדים שני גברים נוספים. כל השלושה ממוקמים מימין למבנה (קתדרלה?) של עמודים הנושאים קשת גבוהה ואשר דרכה ניתן לראות מרחוק נוף הרים, כפר זעיר וצמד עצים. בצד שמאל של עמודי-הקשת, ממול לשלישיית הגברים, ניצבות שלוש נשים, אחת מהן – זו העומדת מול ברנרד – אוחזת בבטנה. בחזונו של ברנרד הקדוש הופיעה לפניו מריה הבתולה מלווה בארבעה קדושים. היד על הבטן מרמזת, כמובן, על הבן-המשיח העתיד להיוולד. פרוג'ינו בחר לאפיין את ארבעה המלווים כשניים זכרים ושתיים נקבות. גווני ציורו נעים בין ירוק, אדום, כחול, לבן, חום ואפור.

אריה לובין נמשך לקומפוזיציה הסימטרית והמאוזנת עד תום (המאפיינת רבים מציורי פרוג'ינו, שמייצבים את הסצנה המיוצגת באמצעות קשת בניין מרכזית). ידוע העניין המיוחד שגילה לובין בציורי הרנסנס האיטלקי של מאנטנייה וקארפצ'ו, בהם התבונן בביקורו באיטליה בשנת 1930 (המשך לביקורו את הוריו בפאריז). שני האמנים הרנסנסיים הצטיינו בקומפוזיציות סטטיות וסימטריות, בהן מבנים ארכיטקטוניים עוצבו ברקע או מול דמויות והבטיחו יציבות. עתה, מסתבר שאריה לובין מצא אותו עניין בפרוג'ינו.

אך, מכאן ואילך, גרסתו של לובין שונה מאד מזו הרנסנסית: ראשית כל, לובין הפך את סדר התמונה מימין לשמאל (כלום ייתכן, שהתבונן ברפרודוקציה שהפכה את הסדר המקורי?): בציורו, ה"גיבור" יושב משמאל ואילו ה"בתולה" ניצבת מימין. עתה ערטל לובין את כל הדמויות, תוך הדגשת הניגוד בין קבוצת העירומות מימין לבין קבוצת העירומים משמאל. יודגש: בציורו של לובין, לא "ברנרד הקדוש" יושב ולומד, כי אם גבר אנונימי כלשהו יושב ליד מבנה מלבני, הד רחוק לדוכן-הקריאה של הקדוש. לובין "חילן" עד תום את ציורו של פרוג'ינו. כל דמויותיו של לובין נטולות פרטים מזהים – אינדיבידואליים, חברתיים וכו'. ברקע הרחוק, מבעד לקשת הבניין, לא הר מתגלה לעינינו, כי  אם פיסת נוף בלתי מזוהה, המאופיינת במתח בין צורה גיאומטרית ("מגדל" כתחליף לעץ?) לבין צורה אורגאנית (גבעה ירוקה?).

גוון אחד שליט בציורו של לובין – חום עכור (מהול בשמץ ירקרק). בחירה זו במונו-כרומטיות מאשרת, שעניינו האחד של הצייר במבנה ולא בצבע (שורש מונו-כרומיות זו בציור הקוביסטי, ממנו  הושפע לובין בשנות ה- 20). עוד ברור, שבין הנשים לבין הגברים בציורו אין מתקיים כל מתח ארוטי חי. ה"שולחן" הניצב בין שתי הקבוצות כמו בולם כל אפשרות לקשר גופני. מיניות ביצירת לובין (ובחייו?) היא, אכן, סוגיה בלתי פתורה. אפשר גם לטעון, שההתמסרות למבניות השכלתנית מבטיחה את לובין מפני המתח הארוטי המושך-מאיים בה בעת. גם צמצום הצבע מעיד על ריסון היצר.

הקומפוזיציה הנדונה שייכת לעיסוקו הרב של לובין בייצוג דמויות מונומנטאליות, נשים עירומות על-פי-רוב.[1] בהתאם, שלא כבציורו של פרוג'ינו, אחת משלוש הנשים של לובין (נושא "שלוש הגרציות" הערביות הרבה להופיע בציוריו) מניפה זרועותיה ואוחזת בדבר-מה, כמו הייתה אחת מנושאות הפרי הערביות (נושא שגור נוסף בציורי לובין).

האם ביקר לובין ב"פינקוטק הישן" במינכן וראה את ציורו של פרוג'ינו, או שמא ראה רק תצלום שלו? אין לדעת. מה שכן ניתן לומר הוא, שזיקתו הידועה של לובין בשנות ה- 30 לציורי פול סזאן[2] לוותה בהתעמקותו בלימוד והפנמה של ציירים רנסנסיים מסוימים: באלה, כמו בציורי סזאן, מצא לובין תימוכין לנטייתו העזה למבניות שכלתנית, שאותה נגלה בציוריו הקוביסטים והפוסט-אימפרסיוניסטיים גם יחד. מעטים בציור הישראלי דאז השכילו להרחיק מפאריז עד למעמקי הרנסנס האיטלקי.


[1] ראו הפרק "פיגורות מונומנטאליות 1928-1924" בספרי, "אריה לובין", הוצאת לוין, ירושלים, 2020, עמ' 104-83. הטקסט מופיע גם באתר-המרשתת הנוכחי.

[2] ראו הפרק "המהפך, 1929", שם, עמ' 118-105.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s