קטגוריות
Uncategorized

רבת-עמון עכשיו

                            

לא יודע מה פתאום (אולי, הרוח התועה בימי סגר? דמדומי המועקה?), אבל – סתם כך, ללא כל סיבה הנראית לעין, צפה ועלתה בי השאלה: מה הם פני האמנות העכשווית בירדן? לא ברור מדוע דווקא כעת נזכרתי לשאול (שמא נישאתי על אשליית ההסכמים עם מדינות מוסלמיות?), אך לפתע חשתי צורך לגלוש במרשתת ולהציץ אל מה שעושים אמנים צעירים לא הרחק מביתי (מהגג אני רואה את ירדן), שם בפלנטה התרבותית האחרת, הבלתי-נודעת והנגישה-בעירבון -מוגבל שמעבר לגבול המזרחי.

אז, גלשתי וגיליתי עולם ומלואו. ממאמרה של שרה בן רומדאנה ((Sarah Ben Romdane בנושא "6 אמנים ירדניים עכשוויים שכדאי לצפות בהם ב- 2019" למדתי, שהאמנות העכשווית פורחת ברבת-עמון, וכי, בין השאר, היא מהווה בית-אירוח לאמנים פלסטינאים, עיראקיים, סוריים, לבנוניים ועוד. כאן פועל חלל דינאמי לאמנים צעירים, "דאראט אל-פונון" ((Darat El Funun, שבראשו עומדת האוצרת בת ה- 26, ג'אוד חאלאוואני אל-תמימי ((Joud Halawani Al-Tamimi, שמספרת:

"באחד הימים ביקרו בתערוכה שלנו שתי נערות, שאמרו כי הגיעו מביירות לרבת-עמון לחזות בהופעת האמן הפלסטינאי מוקעתה [ראפר מראמללה, יוצר ביט "היפ-הופ", שייסד ב- 2003 את "מחתרת רמאללה" והחל מבטא את ההתנגדות הפלסטינית באמצעות מוזיקה. לא מכבר, הופיע בפסטיבל במדבר שבדרום-ירדן (וואדי רום) ואף בחיפה. מוקעתה משתמש, בין  השאר, בהקלטות-שטח של חיילים, מכשירי-מחסומים וכו'/ג.ע]. בתור פלסטינאי, אין הוא יכול להופיע בביירות, כפי שאין ביכולתן של שתי הנערות לבקר בפלסטין בגין היותן לבנוניות."

חאלאוואני אל-תמימי, אני ממשיך לקרוא, מזמינה אמנים ל"דאראט אל-פונון" לחקור באמנותם נושאים כמו בית, שייכות ומגדר, וכל זאת בסימן הדה-קולוניזציה של האמנות הערבית מצנטריזם מערבי.

בשלב זה של מסעי הווירטואלי, גואה לבי עזוז המהול  בתמיהה: הייתכן?! היעלה על הדעת, שאנו – מי שהיו פעם-פעם אנשי עולם-האמנות הישראלי (וכיום, שקועים בתרדמת, אף כי לא מונשמים) – יחיו ויפעלו בישראל, קילומטרים ספורים מיוצרים עכשוויים בעולם-האמנות הירדני, מבלי כל שמץ של שיתוף-פעולה, או דיאלוג?! כן, ידוע: השלום עם ירדן "קר" מאד, העוינות כלפי ישראל רותחת בקרב אינטלקטואלים ירדניים; אבל, אף-על-פי-כן, הן באמנים עסקינן, דוברי חירות, שלום ואנושיות קוסמופוליטית, האמורה להתעלות מעל שנאות פוליטיות, הלא כן?! אז, איך זה שרותי דירקטור, למשל, אינה יוזמת תערוכה של אמנות ירדנית עכשווית במוזיאון תל אביב?! מי יפשיר את השלום הקפוא בין ישראל לירדן אם לא אמנים (מהפוליטיקאים התייאשנו כבר מזמן)?!

ורוח קלילה של תקווה מתוקה החלה מנשבת בנפשי הדוויה.

אלא, שאז, ככל שלמדתי יותר על האמנים העכשוויים הבולטים בירדן, הבנתי, להוותי, שהעסק הוא עסק-ביש.

תחילה, ערכתי היכרות ראשונית, שטחית מאד, כמובן, עם השישייה הירדנית העכשווית, שהומלצה על-ידי חאלאוואני:

וואליד אל וואווי ((Walid Al-Wawi, פלסטיני-ירדני, הוא אוצר ואמן רב-תחומי, הפועל במדיומים של ציור, מיצג, וידיאו ומיצב. עניינו בהיברידיות של הזהות המזרח-תיכונית המודרנית. אל-וואווי ייסד ברבת-עמון את SAMT – זירה וירטואלית למחקר ותצוגה, שתומכת בכל אמן הנקלע לנסיבות של צנזורה פוליטית ו/או תרבותית.

מו'אוויה באג'יס ((Mo'awia Bajis הוא אמן-סאונד, שחי ויוצר ברבת-עמון. ביצירתו הוא בוחן את האופן בו מעצב הכוח הפוליטי את היומיום. הוא נוהג להקליט ולתעד סיפורים העוסקים בזיכרון הקולקטיבי, רגע בטרם ייעלמו לעד.

רוזאנה אלחאטיב ((Rosana Elkhatib היא מעצבת,אוצרת וסופרת פלסטינאית, המתגוררת בברוקלין שבניו-יורק, אך מציגה גם ברבת-עמון. אלחאטיב פעילה, לצד שתי ארכיטקטיות נוספות (ראו לעיל דימוי מסוגנן של השלוש) בתחום הארכיטקטורה הפמיניסטית והיא מתמקדת ביחסים ההדדיים שבין הגוף והחלל הארכיטקטוני, כפי  שמושפעים מסביבות פוליטיות, חברתיות ודתיות.

פיראס שחאדה ((Firas Shehadeh הוא אמן רב-תחומי המתגורר בווינה, אך גם הוא מציג ברבת-עמון. ביצירתו הוא בוחן את השפעות הסמכות הפוליטית על ההכרה והזהות הקולקטיביות, ויותר מכל, מעוניין באפקט הפוסט-קולוניאלי על דימויי בית, שייכות, גלות ועקירה.

סאבא עינאב ((Saba Innab היא ארכיטקטית וחוקרת אורבאנית, הפועלת ברבת-עמון ובביירות. יצירתה משלבת ציור, פיסול, ארכיטקטורה ומיפוי. היא נודעת בעיקר בזכות עבודתה ב- 2013 עם סוכנות אונר"א על שיקום מחנה נאהר אל-בארד ((Nahr El-Bard, שבצפון-לבנון.

אחמד סאלאמה ((Ahmad Salameh אף הוא אמן רב-תחומי המתגורר ויוצר ברבת-עמון, ואף לו עניין בפוליטיקה של היומיום. המיזם שלו, "שהייה קצרה" ((Short Stay בחן חלל של בית-מלון בבחינת מיקרוקוסמוס של העיר ושל יחסים סוציו-תרבותיים הגמוניים.

את כל זה למדתי, כאמור, מג'אוד חאלאוואני אל-תמימי. בשלב זה של מסעי מזרחה אל מעבר-לגבול עדיין הייתי אופטימי,  הגם שנורות אדומות החלו להבהב בי, בהביני – יותר ויותר – את המעורבות והמחויבות הפוליטיות של האמנים הנדונים לסוגיה הפלסטינית. גלישות נוספות כבר חשפו בפניי את עומק המחויבות הזו ואת ההתפכחות המרה המתבקשת בעקבותיה.

כך, וואליד אל-וואווי מקיים בעבודתו דו-שיח עם הזהות התרבותית של הגולה הפלסטינאית וזיקתה לפאן-ערביות. הוא עשה קריירה בלתי-מבוטלת: תואר שני ב"סנט-מארטין'ס" הלונדוני, הציג בלונדון, בדובאי, בקרן-האמנות "אל-קאטאן" ((Al-Qattan שברמאללה ובארצות נוספות, ואף שהה ברזידנס במוזיאון לאמנות עכשווית בדרום-קוריאה. לאחרונה, יצר בחסות "אל-קאטאן" את המיזם "שגרירות פלסטין הבלתי רשמית" – הצעה לחלל המיועד לפליטים פלסטיניים המתגוררים מחוץ לתחומי הרשות הפלסטינאית.

מו'ארה באג'יס הציג ב- 2018 בדאראט אל-פונון שברבת-עמון מיצב וידיאו וסאונד בהתבסס על צלילים אורבאניים המהדהדים את הפוליטי-חברתי-כלכלי. בעבודתו זו, הצלילים הנמוגים והולכים מבטאים אובדן, מחיקה והרס.

פיראס שחאדה יצר ב- 2018 עבודת-וידיאו, בה התבונן בפלסטין הבלתי-מושגת בעיניו של נודד בגדה המערבית.

סאבא עינאב ערכה ב- 2007 בעיר העתיקה בירושלים סדרת תערוכות, מיצגים, סדנאות, הרצאות, הקרנת סרטים וסיורים מודרכים – כולם בסימן ההתנגדות לכיבוש.

הנה כי כן, ככל שאני לומד יותר על האמנים הירדניים הנ"ל, כן אני נאלץ להכיר בעובדה המתסכלת (אף כי מובנת לי לחלוטין), שאין כל סיכוי שבעולם שהללו ייעתרו להזמנה להציג במוזיאון תל  אביב או בכל מוסד  ישראלי אחר. יותר ויותר, אני מבין אפוא, שחזון ה"שלום של אמנים" הוא חלום באספמיא בנסיבות הפוליטיות-תרבותיות של חיינו כאן ועכשיו (ובעתיד הנראה לעין). ואז אני נזכר בניסיון קדום לשיתוף-פעולה בין אמנות ישראלית לאמנות ירדנית: ב- 7 בינואר 1974 פנה פנחס כהן גן במכתב לאגודת האמנים של ירדן והציע פעולה מקבילה לפעולתו, בה יצעדו אמנים ירדניים לכיוון הגבול עם ישראל, עד שייעצרו על-ידי כוחות הביטחון ושם יטמנו מטיל-ברזל באדמה. מעין סימון משותף של גבול אמנים. כל הידוע לי, איש מאמני ירדן לא זז לכיוון.

*

רגע ההתעוררות חלף-עבר-לו, החמוציות שבה להציף את המתיקות, ואני שב לי לשקוע במועקות ההווה. מדיווחי המגפה במדיה אני מבין שבירדן לא יותר טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s