קטגוריות
Uncategorized

הסתר-פנים

                                

457px-Titian_Portrait_of_Cardinal_Filippo_Archinto_1558

 

ב- 1558 צייר טיציאן – בוונציה, ככל הנראה – את דיוקן פיליפּו אָרְצ'ינְטוֹ, כאשר פניו וגופו של ההגמון מכוסים במחציתם בווילון שקוף. היה זה שנים ספורות לאחר שטיציאן (יש סבורים שהיה זה בָּסָאנוֹ) צייר דיוקן תקני ושלם של ההגמון. הציור המוקדם יותר נמצא באוסף מוזיאון "מטרופוליטן" בניו-יורק, ואילו הדיוקן עם הווילון נמצא באוסף "המוזיאון לאמנויות יפות" בפילדלפיה. שאלה שמציקה לחוקרי האמנות היא, מה פשר כיסוי חציו של ארצ'ינטו בווילון? ההסבר המקובל מצביע על מפנה מר שהתחולל במעמדו של ההגמון, לאחר שכבר זכה להתמנות כשליחו ((nuncio של האפיפיור יוליוס ה- 3: טובת-הנאה אסורה, שהעניק למי ממקורביו, גרמה לכך שמישרתו כשליח-האפיפיור בוטלה, וגם כשמינוהו לארכיבישוף של מילאנו, עדיין המשיך לדבוק בו הדימוי של המושחת והוא נאלץ לעזוב את מילאנו עד למותו בבֶּרְגָאמוֹ ב- 1558, שנת הציור עם הווילון, כאמור. הסתרתו-למחצה מסמלת אפוא את החֶרפּה המעיבה על איש הוותיקן הבכיר.

 

הסבר אחר לדיוקן החידתי, כך מספר היסטוריונים, מפנה אותנו ל"איגרת השנייה אל הקורינתים" ("הברית החדשה") ולדברי פאולוס הקדוש:

"וְאִם־נֶעֱלָמָה בְּשׂוֹרָתֵנוּ נֶעֱלָמָה הִיא מִן־הָאֹבְדִים׃ אֲשֶׁר אֵל הָעוֹלָם הַזֶּה עִוֵּר בָּהֶם אֶת־מַחְשְׁבוֹת חַסְרֵי הָאֱמוּנָה לְבִלְתִּי זְרֹחַ לָהֶם נֹגַהּ בְּשׂוֹרַת כְּבוֹד הַמָּשִׁיחַ…" (ד, 4-3)

 

את המילה "נעלמה" יש להחליף ב"מצועפת" ((veiled, כפי שנהוג לתרגם את המקור מהשפה היוונית. הכוונה היא לציעוף הבשורה האלוהית לעומת התגלותה בזכות ישו. הציעוף הוא, לפיכך, הווילון שבאמצעותו הסתיר טיציאן את מחצית ארצ'ינטו.

 

 

אך, לא בזאת ענייני במאמר זה, שאני מבקש לראות בו המשך ישיר, או חלק ב', של המאמר "גילוי וכיסוי בציור", שפורסם כאן ב- 18 במאי 2015. בעצם, כל מה שטענתי שם תקף גם על ההמשך הנוכחי.

 

לא מעט אמנים מסתירים קטע מהדיוקן (על-פי-רוב, דיוקן עצמי) שאותו הם מייצגים בציור או בצילום. הם עושים זאת בתחבולות שונות: אם לא בווילון, כי אז בשיער, בכפות-ידיים, בצעיף, בחפץ כלשהו, בהצללה, בטשטוש, בחיתוך ((cropping של הדימוי, ואפילו בייצוג הדיוקן מגבו. מאן ריי, למשל, צילם ב- 1930 בקירוב מספר תצלומים של נשים שפניהן מתגלים מאחורי רעלת-תחרה, או דיוקן גבר שמחצית תחתונה של פניו לוטה מאחורי בד וחפץ (ולטובת שימת הדגש על אצבעות-הידיים האקספרסיביות של המצולם).

 

באמנות הישראלית נמצא ב- 1972 את מיכאל דרוקס מצלם (במסגרת סדרת "הפרעות בתקשורת") את גולדה מאיר, המופיעה על צג הטלוויזיה שבביתו, כשהוא מבקש להסתיר את פניה ממנו באמצעות הצבת עציצים בינו לבין האקרן. בקומת-העל של בית-האמנים בתל אביב נמצא בימים אלה, בתערוכת הרישומים המעולה של רונן סימן-טוב, רישום/ציור של דיוקנו-העצמי, המוסתר בחציו על-ידי ברדס צהוב. ליאוניד בלקלב צייר, לא אחת, את דיוקנו-העצמי הניצב בסטודיו ומצייר, כשהוא מוסתר בחציו הימני (אם באמצעות הראי ה"חותך" את גופו ופניו, ואם באמצעות דלת או חלון או קיר הקוטעים את חציו, ואם פשוט באמצעות הותרת הצד הימני של הקנבס בלובנו). ואביגדור אריכא, כמובן, אשר שב והסתיר קטעים מדיוקנאותיו-העצמיים על-ידי עמידה מאחורי בד-הציור, או על-ידי ציור כף-ידו המכסה על פניו. ועוד.

 

IMG_5148

 

 

untitled

 

Phoenix-m

avigdor-arikha-self-portrait

 

אך, מקרה בולט, הקרוב-משהו להסתרה הטיציאנית, הוא רישום-דיו שרשם נחום גוטמן בשנות ה- 20 של המאה הקודמת והקרוי "יצאניות ביפו": כאן ניצבות שתי עלמות, האחת – עוטה קומבינזון – בעלת חזות מזרחית ומקורזלת שיער, והאחרת – עירומה – בעלת חזות בהירה, מערבית-"קלאסית". השתיים ניצבות , זו לצד זו, בחדר שניתן לזהותו כביתו של הצייר (הודות לציורו, "פרש ערבי", 1926, התלוי על הקיר והמוכּר כעבודה שתלתה בדירתו). בעוד היצאנית השחרחורת – המוכּרת לנו מציורי גוטמן דאז כמייצגת אישה ערבייה – מוקפת סביבה בצֵל, זו הבהירה נראית מאחורי וילון שקוף של אמבטיה (וראו הראי לשמאלה). במקום אחר, אבחנתי את רישום צמד היצאניות כייצוגו של מתח יצרי דואלי, שמצא ביטויו בציורי גוטמן משנות ה- 30-20;[1] ובהתאם, זיהיתי את בהירת-העור והשיער עם זוגתו של הצייר. עתה, נשאלת השאלה: מדוע כיסה גוטמן את גוף העלמה בווילון שקוף?

IMG_5147

 

הדימוי של וילון שקוף-למחצה, המכסה על גוף, מעלה בתודעתנו את הדו-קוטביות האולטימטיבית של נפש-האדם: או הדחקת גוף עירום נחשק, או פנטזיה על רצח (אם זו בה דוקר המלט את פולוניוס, המסתתר מאחורי פרגוד[2], ואם הסצנה המפורסמת ב"פסיכו" של היצ'קוק): מין ומוות.

 

אם הווילון של גוטמן מכסה/מדחיק תשוקה מינית, הרי שהווילון של טיציאן מסמן את "חיסולו" (הפוליטי והמוסרי) של פיליפו ארצ'ינטו.

 

ידועה מאד בתולדות האמנות הסתרת ערוות האישה והגבר (כך, מאז ציורי אדם וחווה בגן-עדן, עם עלה-התאנה המכסה, ועד לכיסוי בכף-יד או ביריעת בד כלשהי). מנגד, מסורת הסתרת גוויית-המת בתכריכים או בארון או בטלית – מורה על כיסוי שלם של הגוף.

 

הסתרות? ב- 1998 פרסם ז'אק דרידה את ספרו "רעלות" (Voiles), בו הוביל את הקוראים בנתיב השניות של הטקסט והטקסטיל כשניות בו-זמנית של הבטחת גילוי-אמת והצפנתה מאחורי "רעלת" המסמנים. האמת אינה קיימת אלא בציעופה, טען דרידה, כהמשך לטיעונו הזכור בדבר הראייה שמתוך עיוורון, והגיע בסוף ספרו אל הטלית של אביו – הטלית שמתעטף בה המתפלל המבקש את אלוהיו והטלית שמכסה על הגופה. כזו היא גם הפרוכת בשער קודש-הקודשים, או זו התלויה על ארון-הקודש. וכמובן – נוסיף אנו – כל מערכת הכיסויים המרכיבה את "המשכן", המקדש הנייד של בני-ישראל במדבר.[3] שלא לומר- אלוהים ה"מתגלה" במו הסתר-פניו. "האמת כסיפורן של רעלות", כתב דרידה[4] וחיבר ל"מסווה" שעטה משה על פניו הקורנות ("שמות", לד) [*] ואשר מבשר – כך פאולוס ב"האיגרת השנייה אל הקורינתים" (ג, 18-7) את התגלות המשיח הנוצרי…

 

אם כן, "הסתר-פנים" בחינת תנאי ל"גילוי-פנים". הווילון ושאר אמצעי הכיסוי האמנותיים כמוהם ככתם השחור שבעין, כמוהם כעיוורון החל על המבט. אמנים מראים לנו את אמת-הדיוקן תוך שמונעים מאיתנו חלק מהאמת: בין אם משום שהאמת במלואה אינה ברת-הכרה במהותה ובין משום שהנסתר מהעין מעצים את הגלוי לעין. או, כפי שהגדיר פרופ' הנס קרייטלר בשיעור-המבוא לפסיכולוגיה את הארוטיות בשיאה: "פּוּלוֹבֶר עם שָד בחוץ"…

 

 

 

[1] גדעון עפרת, "סוד הפרדס של נחום גוטמן", בתוך קטלוג תערוכת "הפרדס הקסום: הדימוי הארוטי ביצירתו של נחום גוטמן", מוזיאון נחום גוטמן, נווה-צדק, 2001, עמ' 14-7.

[2] "פולוניוס (מאחורי הפרגוד): הו, הצילו נא!

המלט (שולף חרב): מי שם? עכבר? בשני דוקטים: מת!

פולוניוס (מאחורי הפרגוד): נרצחתי.

(נופל מת)." [תרגום: אברהם שלונסקי]

[3] גדעון עפרת, "האמן והצל", בתוך אתר-המרשתת הנוכחי, 7 במאי 2011.

[4] Jacques Derrida, Voiles, Galilée, Paris, 1998, p.40.

וראו גם הפרק "הסתר-פנים" בתוך ספרי, "דרידה היהודי" (1998). הפרק פורסם גם באתר-המרשתת הנוכחי ב- 6 באוגוסט 2012.

[*] גדעון עפרת, הסתר-הפנים של משה, בתוך אתר-המרשתת הנוכחי, 29 באפריל 2011.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s