קטגוריות
בצלאל

מלאך או מלאכית?

                            

, 1922עודד בריק

 הגיע אלי דו"אל, מלווה בתצלום אקוורל של זאב רבן מ- 1922 בנושא "הגירוש מגן-עדן" (ראו התצלום לעיל). היטב אני מכיר את הציור הזה, ולא רק משום שכבר נשלח אליי בעבר מטעם אותו אספן, אלא משום שבביתי תלוי מזה עשרות בשנים ציור כמעט זהה, אף כי מעוצב ביתר קפדנות דקורטיבית (ראו התצלום להלן). בגרסה הדקורטיבית נראים קוצים ביציאה מהגן, לא כן בגרסה האחרת; אך, מלבד זאת, דומה עסקינן באותה עבודה.

IMG_5141

 

לא אחת, נדרשתי בעבר לציור הזה שבביתי (שנהגתי לתארך אותו ב- 1925 בקירוב, אך נכון להקדימו ל- 1922), כאשר הצבעתי על ניכוס דמותם של אדם-וחווה הישר מציור-הקיר הקטן אך המפורסם של מאזאצ'ו (1425); או כאשר ציינתי זיקה מפורשת לרישומים של א.מ.ליליין; ואפילו כשהצעתי לראות בחומת גן-עדן של רבן וריאציה על חומת העיר העתיקה בירושלים, קרי – הגירוש מהגן כמוהו כגירוש מירושלים…

 

לפיכך, כמעט שכבר מחקתי מתודעתי את האקוורל של האספן, כאשר שמתי לב לעובדה המוזרה: בעוד ב"הגירוש" שלי המלאכים הם זכריים במובהק, מלאכי "הגירוש" של האספן הם מלאכיות יפיפיות. ויובהר: אין מדובר באנדרוגניות המלאכים, זו הנוצרית המוכרת מהציור הפוסט-רנסנסי, משמע חזות ספק-נשית-ספק-גברית, כי אם במפורש במלאכים ממין נקבה.

 

ותהיתי: מה פתאום מלאכיות?

 

זכרתי, שלפרשנות היהודית לדורותיה לא היו חילוקי דעות בנושא: המלאכים כולם זכרים! כך בתנ"ך וברוב המקורות היהודיים (כגון בספר "מגן אברהם"[1], סימן תר"י). אכן, במרבית ספרי הקודש מופיע המלאך בתור גבר. במקביל, כל התייחסות למלאכים נעשית בלשון זכר. גם שמותיהם זכריים תמיד. ובהתאם, כאשר מלאכים עטו על עצמם צורה אנושית, הם היו לבושים בבגדי זכר אנושי, ואין מלאך שאי פעם הופיע בבגדי אישה. גם כאשר מלאכים הופיעו, כדי לסייע לנשים, או להבטיח להן כי הן נושאות עובר ברחם, הם תוארו כזכרים (המלאכים שביקרו אצל שרה אימנו ואצל מריה הקדושה היו גברים).

 

אם כן, התהייה עודנה כשהייתה: מה פתאום מלאכיות?

 

אלא, שלא השלמתי עם הפרשנות הנהוגה. זכרתי, למשל, שב"זכריה", ה', 9, חזה הנביא כדלקמן:

"ואשא עיני וארא והנה שתיים נשים יוצאות ורוח בכנפיהן ולהֵנָה כנפיים ככנפי החסידה ותש(א)נה את האיפָה [מיכל/ג.ע] בין הארץ ובין השמים."

 

ככל שבחנתי את הסוגיה, כן התחוור לי שתופעת המלאך הנקבי אינה זרה לחלוטין ביהדות. כך, למשל, בספר "הזוהר" מצאתי הבחנה, לא פמיניסטית מדי, בין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) לבין מלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים). המשכתי לחפש: במחקרה של רחל אליאור על תורת האנגלולוגיה (תורת המלאכים) היהודית[2] לא מצאתי תשובה לשאלתי. לעומת זאת, בספרו של משה אידל מ- 2008, "עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות", ובמיוחד בפרק – "עולם המלאכים בדמות אדם" – מצאתי-גם-מצאתי: כי קראתי על מלאכית האמת, אליתיאה, מלאך-נקבה[3]; וקראתי ציטוט מדברי רבי נפתלי הירץ טרווס מהמאה ה- 17:

"…אפילו בעולם המלאכים שכתב רבי ישמעאל כ"ג [כהן גדול] בפרקי היכלות במלאכים יש מהם צורת אנשים יש מהם צורת נשים אבל הם כולם אותיות."[4]

ואף קראתי על רבי יוסף קארו ששייך את השכינה לתחום שצורתו צורת אישה הנקראת גם בשם "מטרוניתא".[5]

 

בקיצור, מלאך-אישה הוא בחזקת אפשרות קבלית, חרף הנטייה היהודית לאבחן מלאכים כזכרים.

 

גם הפרשנות הנוצרית לדורותיה שבה והבהירה: מלאכים הם זכרים. כיצד, אם כן, חלחלה החזות הנשית-גברית לציור המערבי הפוסט-הלניסטי? התשובה ברורה: מהשורשים הפגאניים ביוון העתיקה. שהלא, זכורות לנו האלות המכונפות מהמיתולוגיה היוונית – ניקֶה, אלת-הניצחון, או נמסיס – אלת-הנקם. וכלום לא מכאן חלחלו הנשים המכונפות לציורים, פסלים ותכשיטים של ה"אר-נובו"/"יוגנדשטיל" שבסביבות 1900? וכלום איני זוכר, שזאב רבן, כשעודנו זאב רביצקי, למד בין 1911-1909 באקדמיה לאמנויות יפות בבריסל, אז אחת מבירות ה"אר-נובו" (ובאותה תקופה יצר פסלים ברוח ה"אר-נובו")?

51-KAF4de8L__SX362_BO1,204,203,200_

Capture

"יוגנדשטיל"/"אר-נובו": מה מאפיין יותר את עיצובי הזרם הזה מאשר נשים יפיפיות בעלות שיער ארוך-גלי, מעוף (פרפרים, מלאכים) וצמחייה מתפתלת? ראו, לדוגמה, את שני התצלומים המצורפים בזאת ואפשר שתסכימו עמי, שמכאן נחל זאב רבן את שתי מלאכיותיו, אותן כרוביות השומרות על שער גן-עדן. או, מוטב נדייק: מי אם לא אפרים משה ליליין, מהאבות המייסדים של "זרם הנעורים" הנדון ומי שהשפיע, כאמור, על יצירת רבן, מי אם לא הוא העז – לצד עיצובם של מלאכים זכריים רבים, לעצב מספר מלאכיות מכונפות? כגון הווינייטה מ- 1897 ובמרכזה אלת החירות העירומה והמכונפת מוצלבת ומעליה המילה Freiheit – חירות. או האקס-ליבריס מ- 1901 ובו מלאכית עירומה ומכונפת אחרת מביאה ספר משמי-כוכבים אל עבר צמד זרועות אזוקות. וראו שני התצלומים להלן.

IMG_5143

IMG_5144

 

ועוד יצוין בהקשר לליליין: ב- 1908, במסגרת איוריו ל"תנ"ך" (כרך א'), כלל הצייר הציוני רישום דיפטיכוני בנושא "הגירוש מגן-עדן" ובו מעוצב המלאך עם "החרב המתהפכת" בדמותו העירומה של… בנימין זאב הרצל (ראו התצלום). ובכלל, מתבקשת השוואה בין איורו זה של ליליין לציורי "הגירוש" של רבן, על הדומה ועל השונה. אך, לא נעסוק בה כאן.

IMG_5145

 

האם פתרנו אפוא את חידתנו הקטנה? כן ולא. כן, משום שגם באקוורל הדקורטיבי והסופר-יוגנדשטילי של רבן ל"ויהי אור", 1920, המאורות השמימיים מאוגפים בצמד מלאכים הכורעים על ברכיהם ומראם יותר נשי מגברי (ראו תצלום). גם לא נתעלם מריקוע הנחושת בשער בית משפחת רבן בבית-הכרם, ירושלים, עבודה מ- 1930-1923, בה נראים שלושה מלאכים מכונפים ניצבים איתן ואוחזים בחרבות, ואף הם נשיים לא פחות מגבריים (גרסה חקוקה באבן נוצרה ב- 1930 בקירוב). וגם לצמד המלאכים באיור ל"שבת" (אקוורל, 1927) חזות נשית מפורשת. אך, מנגד, באיורים המפורסמים של רבן ל"שיר-השירים", שנוצרו בין 1918-1911, משמע – ערב ציורי "הגירוש", צייר האמן לא מעט בעלי-כנף ובהם שלושה מלאכים מכונפים שהם… גבריים למדי (ראו תצלום).

1920

 

 

IMG_5142

 

IMG_5146

 

מה נסיק אפוא לגבי תפיסת המגדר המלאכי של זאב רבן: זכרים? נקבות? חצי-חצי? אבקש להציע זאת: סביר ביותר, שזאב רבן הכיר וקיבל את ההשקפה היהודית אודות זכריותם של מלאכים. דהיינו, ידע שהמסורת היהודית ברובה המוחלט אינה מכירה במלאך כאישה. אך, בה בעת, זאב רבן האמין בכל ליבו, שהאישה היא מלאך! מפורסמת הייתה אהבתו לרעייתו, מרים, ולא פחות מכן ובהתאם – האידיאליזציה של האישה באיורי "שיר-השירים". ומה יוכיח יותר את האדרת האישה בנפשו של רבן מאשר הסיפור הבא:

 

ב- 1923 עיצב האמן באקוורל מתווה לתמונת אריחים קראמיים, שאחד מעותקיה גם תותקן בביתו שברחוב החלוץ. הנושא היה: חזון אחרית-הימים על-פי הנביא ישעיהו. רבן מיקם במרכז תמונתו האופקית (ראו התצלום) את עץ-גן-העדן וסביב גזעו שלשל נחש. לצדי העץ צייר "נמר עם גדי ירבץ", גם דוב, אריה, איילה (האריה והאיילה הם זיווג קבוע באיורי רבן, סמל לגבר ולאישה), וצייר גם את התינוק – "ונער קטן נוהג בם". אך, בסמוך לאותו תינוק, בתפקיד אימו, הוסיף הצייר דמות של אישה יושבת ולידה זאב. הזאב הוא, מי אם לא, זאב רבן; האישה היא לפיכך, השה התמים שבנוסח "וגר זאב עם כבש"…

raban0010

 

מה פלא שהפך את מלאכי גן-עדן למלאכיות.

 

 

[1] "מגן-אברהם" – לקט אלפי תשובות וחידושים שליקט במאה ה- 17 רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מתוך כ- 150 ספרי קודש.

[2] רחל אליאור, "ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה", "ידיעות אחרונות", ספרי חמד, תל אביב, 2004.

 

[3] משה אידל, "עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות","ידיעות אחרונות", ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמ' 21.

[4] שם, עמ' 29.

[5] שם, עמ' 69.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s