קטגוריות
Uncategorized וידיאו ישראלי

ותודתנו לרותי דירקטור

                         ותודתנו לרותי דירקטור

 

ימים לא פשוטים ימיך אלה, וספק אם בכוחה של האמנות להצמיח לך כנף-נחמות. וגם אם, פה ושם בגלריות של תל אביב, ממתינות לך כמה נשמות זכות וטהורות (מיכל בקי בגלריה "יאיר", טליה קינן בגלריה "נגה", ועוד) – רק במוזיאון תל אביב, מול יצירת הווידיאו המפוארת של וויליאם קיינטרידג' תחוש(י) במשק הכנפיים. כי מיצב-הווידיאו, "ביתר מתיקות נגנו את הריקוד", היא יצירה כבירה, מסוג אותן יצירות שמזכירות לך מה הביא אותך, בעצם, לעולם האמנות ומדוע עודך שם, ומאותן יצירות נדירות, שהיית טס(ה) לחו"ל ולו רק למען לראותן.

 

שמונה מסכי ענק ניצבים מולך בחצי גורן, מקצה האולם הרחב ועד קצהו, 40 מ'. מצד שמאל, נכנסת ספק-תהלוכת-אבל וספק שיירת פליטים, והיא צועדת אט-אט ימינה, ממסך למסך, לצלילי תזמורת כלי-נשיפה. למעט נגיעות נדירות ורגישות מאד של שמץ-צבע, הכול בשחור-לבן. אנימציה, מחול, צלליות ורישומי פחם. אמנות טוטאלית, אשר שום מדיום אמנותי אחר לא יוכל לה.

 

ראו אותם: הנה הם מְגָרְשי הרוחות הרעות – מרקדים לבדם לפני ההולכים; והנה טור החולים הסופניים ההולכים בסך, מחוברים כל אחד ואחת לעירוי ה"כימו"; והנה השלדים המדדים; והנה תזמורת-האבל; והנה הכמרים הנושאים מעל ראשיהם פרחי חבצלות; והנה נושאי הדגל והנסים (וכל נס הוא זיכרון-חיים במסע האחרון – חפצי בית, דיוקנאות, עצים). מאגיה שבטית קסומה ממוזגת בטקס הלוויה נוצרי. הלוָויַיתֵנו, הלוויית החיים ההולכים אל מותם. גרסה אפריקנית מרהיבה של "מחול-המוות", שאינו חדל לכשף את התרבות המערבית מאז ימי-הביניים. "הליכה אֶפּית של הקיום האנושי", ניסחה (ככל הנראה) רותי דירקטור, אוצרת התצוגה, ואני חותם על כל מילה.

 

זוהי אחת היצירות היותר יפות והיותר חזקות שראיתי מעודי, ואני תוהה אם האמנות הישראלית מסוגלת להפיק מתוכה עבודת-וידיאו טקסית ועוצמתית כגון זו. חומרים הרי אינם חסרים כאן: טקסים מאגיים מוסלמיים, דרוזיים, אתיופיים וכו', לצד טקסי מוות יהודיים; שיירות פליטים אף הן אינן חסרות באזורנו, תודה לאל; אמני וידיאו מוכשרים ורבים – גם הם יימָצאו פה. אבל, המיזוג הנסי הזה של כושר רישום מושלם, כאותם רישומי פחם של קיינטרידג' המשולבים בעבודתו, ביחד עם חוש אנימציה, תיאטרון וקצב, ומעל לכל – האמביציה המבורכת הזו של שיתוף הפעולה עם הרקדנית האפריקנית המעולה, דאדא מאסילו – היכן נמצא מרשם פלאי שכזה?!

 

בואו פשוט נודה: יש גאונות בקיינטרידג' והיא מפעימה אותנו עמוקות, בה במידה שזוהרת כמופת וכאתגר בעבור אמני הווידיאו שלנו. בינתיים, תערוכות ישראל מרכינות ראשן בענווה בפני הריקוד הלא-מתוק במוזיאון תל אביב, קומה עליונה של הבניין הישן.

 

ותודתנו לרותי דירקטור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s