קטגוריות
פיסול ישראלי

מי מכיר את יוסף חברוני?

                    

39.jpg

בספר, "בצלאל של שץ 1929-1906" (עורכת: נורית שילה-כהן, מוזיאון ישראל, 1982), הזכרתי אותו בשורה-וחצי: "…ויוסף חברוני (פסל צעיר יליד חברון, שנתמך בידי בן-יהודה ופיסל את דיוקנאות בנות המשפחות הוותיקות בירושלים תמורת ארוחות)." איני זוכר מהיכן שאבתי את המידע הזה, אך מה שברור יותר, שהוא פָרַח לחלוטין מתודעתי. מי היה יוסף חברוני זה ומה עלה בגורלו?, תהיתי לא מכבר, משנתקלתי בשורה-וחצי הנ"ל. ברשימה קטלוגית של תלמידי "בצלאל" הראשונים, המופיעה בסוף הספר שעמו פתחנו, מצאתי מצוין שחברוני למד במוסד מ- 1906. במרכז המידע של מוזיאון ישראל נטען, שחברוני למד ב"בצלאל" ב- 1907. סביר להניח אפוא, שהצעיר מחברון למד בבית-המדרש הירושלמי לאמנות ואומנות במשך השנתיים הראשונות של המוסד, כלומר עדיין ברחוב החבשים ("אתיופיה" דהיום), סמוך מאד לבית אליעזר בן-יהודה, פטרונו.

 

במרכז-המידע של מוזיאון ישראל פגשתי בפרטים נוספים על יוסף חברוני: נכתב שם, שהוא נולד בארץ-ישראל ב- 1888, שהתגורר בבית דיסקין בירושלים (בית דיסקין היה אז ממוקם ברחוב הנביאים) וכי לאחר מלחמת העולם הראשונה, התיישב בפאריז ולימד שם פיסול. לא ברור היכן לימד – באקדמיה? בסטודיו שלו? עוד מלמד מרכז-המידע, שחברוני קבור בבית הקברות היהודי בהמבורג (משמע, שעקר מתישהו לגרמניה) וכי בפסליו עיצב, בין השאר, דיוקנאות של אליעזר בן-יהודה ושל אבא אבן. אבא אבן?!?! להפתעתי הרבה אף יותר, מוסיף מרכז-המידע, שחברוני גם למד ב"באוהאוס". די מדהים.

 

אמרתי לעצמי: מוכרחים לגלות פרטים נוספים על הפנומן הזה, החברוני שלמד היכן שלמד והורה פיסול בפאריז. ולא נתתי לעצמי צל-צלו של סיכוי לחשוף את דמותו העלומה והמחוקה לחלוטין מזיכרוננו התרבותי הישראלי.

 

התחלתי להתחקות על עקבותיו. תחילה, בהערת-שוליים נידחת, בספר על אמן בלגי בשם luc Peire, מצאתי את השם "חברוני" מוזכר לצד מספר אמנים שאיני מזהה ואשר הוצגו בחודש יוני 1971, בגלריה פאריסאית בשם 55L. לא הרבה, אבל קצה-חוט. תוך זמן קצר, למדתי שחברוני חי בין השנים 1963-1888. בספרו של אדריאן דארמון הצרפתי, "בנוגע לאמנות היהודית ,[1]מוזכר יוסף חברוני כמי שאכן למד אמנות בירושלים ובברלין וכי התיישב בפאריז ב- 1923. תיקון קל למידע של מרכז-המידע.

 

האם מישהו שמע על יוסף חברוני בפאריז השוקקת אמנות יהודית בשנות ה- 30-20? דווקא כן: בספר שנכתב על האמן היהודי, משה קוגאן, שנספה באושוויץ ב- 1943, מופיע שמו של יוסף חברוני בחברת שמות של מפורסמים כגון שאגאל, להמברוק, מאיול ועוד, בבחינת מי שנמנו על ידידיו הקרובים של אותו קוגאן. אצתי לעלעל בספרו הענק של שיל ארונסון, "תמונות וקלסתרים של מונפרנס" (פאריס, 1963), ספר-יסוד להכרת האסכולה היהודית של פאריס,והנה – חברוני כלל אינו מוזכר. מסתבר, שלא התחכך בבתי הקפה של בולבאר מונפרנס. שאלתי את עצמי: האם התרועע עם הירושלמי-החברוני האחר שהגיע מ"בצלאל" לפאריס ב- 1927, משה קסטל? אך, לא הייתה לי תשובה. שבתי אפוא לפשפש בקרביים של ספרים, קטלוגים ו…האינטרנט.

 

אם כן, במכירה פומבית בהונפלר שבנורמנדי נמכר פסל-ארד קטן (23 ס"מ גובה) של חברוני, "אישה עירומה", בו נראית האישה המעורטלת יושבת בחזיתיות, זרועותיה "גדועות", רגליה מפוסקות. הסגנון נוטה לניאו-קלאסיות ממטבחו של אריסטיד מאיול (ראו התצלום העליון לעיל). במכירה פומבית, בטולוז, נמכר פסל-ארד אחר של חברוני, "אישה עירומה", 35 ס"מ גובה, המייצג את האישה בתנועת תחינה, כשהסגנון הפעם נוטה יותר לכיוון הריאליסטי של אוגוסט רודאן (ראו תצלום שני לעיל). הוא ישוב ויימכר במכירה פומבית בגרמניה. בבית-המכירות הפאריזאי הנודע, "דְרוּאוֹ" נמכר פסל-חימר קטן של חברוני, "ראש-אישה" (24 ס"מ גובהו). עדיין הסגנון הפיגורטיבי שמרני מאד ונוטה לניאו-קלאסי (מורשת הפיסול ה"בצלאלי" שבשיעורי בוריס שץ? אך, מה קרה ללימודים ב"באוהאוס"? מהפגישות המעטות עם פסלי חברוני אני נוטה להניח שכל עניין ה"באוהאוס" שלו אינו רציני). וכשאני מוצא ברשת צילום של טורסו "רודאני" מצוין, המוצב ב"פארק היינמן" (ולא ברור לי היכן נמצא הפארק הזה) ומיוחס לחברוני, אף כי מתחת לפסל חקוק שם אחר, אני כבר מתבלבל לגמרי. מעט מאוחר יותר, אני מקבל מידיד צילום קבוצתי של תלמידי "בצלאל" הראשונים. כולם מזוהים בשמותיהם. רק על אחד (ראו התצלום להלן) נכתב: "יוסף חברוני?". אכן, סימן-שאלה גדול אופף את האמן הנשכח הזה.

 

שמו של יוסף חברוני ואפס-קצה של יצירותיו מתועדים פה ושם, אף כי באורח נדיר, בקטלוגים ובספרים על אמנים צרפתיים. ניתן להתרשם, שהיה לא-בלתי-מוכר, אף כי לא הציע בפסליו (האם מרביתם היו מיניאטוריים כמו אלה המוזכרים עד כה?) הצעה אמנותית מקורית או נועזת כלשהי. במאמר שפרסמה נטליה ברגר בניו-יורק, בחסות "המוזיאון היהודי", בנושא "מוזיאון בצלאל בשנים שלאחר מלחמת-העולם ה-1, 1926-1919", מצוין שמו של יוסף חברוני כאחד הפַּסלים שהוצגו באוסף הירושלמי בידי בוריס שץ בימיו המוקדמים של המוזיאון. הדעת נותנת אפוא, שאי-שם במרתפי מוזיאון ישראל עדיין מתחבא לו פסל כלשהו של יוסף חברוני.

 

לא, אין לי ציפייה לגלות ביצירת חברוני איכות אמנותית נדירה שחמקה מעינינו. אך, עדיין אני מרותק למחשבה, שהנה, מגיע יהודי (ככל הנראה, ליטאי, אולי בן למשפחת הרב חברוני, הרב של ישיבת חברון) בן 18 ל"בצלאל", מתגלגל לפאריס בגיל 34 (כיצד שרד את מלחמת-העולם ה-2?), חי בה כאמן, וכל אותה עת כנראה שאינו יוצר קשר עם אמנים ארצישראליים המגיעים למונפרנס, שלא לומר קשר עם מדינת ישראל, שקמה 15 שנים קודם מותו בגיל 75 (אבל, אם כך, הכיצד זה שפיסל  את דיוקן אבא אבן?). האם יצר קשר עם אלברט רובין, עוד תלמיד "בצלאל" מהימים הראשונים, אשר אף הוא היגר לפאריס וחי בה כצייר? ומה גרם ליוסף חברוני לעקור לגרמניה? מי חכם ויידע. ומי יודע, אולי עוד יתגלו לי בעתיד פרטים על האמן החידתי הזה.

400px-Rendsburg_-_Hans-Heinemann-Park_-_Torso_(Josef_Hebroni)_04_ies.jpg

1801268_589093411171584_1720325850_o.jpg

[1] Adrian Darmon, Autour de l'art Jwif, Carnot, Paris, 2003.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s