תעלומת ברג'י: הפתרון

 

 

                      

העם לא נשאר אדיש לקריאתי. כן, העם התגייס לעזרה; רוצה לומר, ארבעה הגיבו. שניים הציעו את שמו של סנדור בֶּרֶגִי ((Beregi, צייר יהודי מאזור הקרפטים, יליד 1876, שהתגורר תחילה במונקאש שבצ'כוסלובקיה, ולאחר מכן בקוסיצ'ה ובאוזגורוד. סנדור ברגי יצר בשמן ובצבעי מים ציורי ז'אנר של פשוטי עם יהודיים, ומנגד – ציורים של אריסטוקרטים בארמונות בארוקיים. סנדור ברגי הציג, בין השאר, בבודפשט ובמינכן, ובתחילת שנות הארבעים (התאריך המדויק אינו ידוע) נהרג במחנה ריכוז נאצי. סנדור ברגי מעולם לא הגיע לפלסטינה, כך – שמכל בחינה שהיא – לא הוא האמן המבוקש.

 

לעומת זאת, ארכיטקטית העונה לשם שרה (השם המלא שמור במערכת) קישרה אותי למאמר שתורגם לאנגלית מהונגרית ושפורסם לפני למעלה משנה תחת הכותרת "המהנדסים ההונגרים עושים עלייה". כאן, שמחתי לשוב ולפגוש בשמו של ארמין ברג'י, שהוזכר ברשימתי כאפשרות מוטלת בספק. אני מתרגם קטע מהמאמר:

"במהרה מצאו תעסוקה כמהנדסים. המהנדסים ההונגרים החלו לפלוש לפלסטינה של המנדט הבריטי. מהנדסים עירוניים עברו מטבריה דרך חדרה לירושלים, כשהם מובילים מיזמים בתחומי ייבוש ביצות, ביוב עירוני ובנייה בכל מקום. לא כל אחד היה מהנדס, אבל גם בעלי מקצועות אחרים מצאו עבודה: (…) בניין קולנוע 'רקס' בירושלים התבסס על תוכניות של מהנדסים הונגריים. היו ביניהם גם הרבה אדריכלים. רבים מבנייניהם עודם עומדים כמזכרות ליצירתם. בירושלים, שכונות תלפיות ובית-הכרם שימשו קרקע לבתיהם הראשונים, וגם ברחביה הם בנו מספר בניינים. ב- 1927, בעקבות הרעש, ניזוק מסגד אל-אקצה, ומי שלא היה בדיוק חסיד יהודי, אמין אל-חוסייני, המופתי הראשי, הזמין אותם להציל את הבניין. […] בימי שישי דאז, הגיש המופתי האנטישמי שפע ארוחות למומחים ההונגריים שבמסגד. המהנדס ארמין ברג'י, שעלה ארצה ב- 1921, נזכר מאוחר יותר באותה תקופה הרואית: 'באותה עת, לא היו בארץ כלי עבודה; את הכלים הראשונים יצרתי עם נפח כפרי אוקראיני. כשהצבתי את מבנה-הברזל הראשון ברוחב 16 מ' ובגובה 14 מ', וביום אחד השלמתי אותו עם צוות של מורים-לשעבר, עורכי-דין-לשעבר ומזכירים-לשעבר […], אחד מהם צעק: 'און דאס האם מיר גמאכט? (ואת כל זאת עשינו אנו?)'…"[1]

 

אם כן, זהו הצייר המסתורי מאוסף מוזיאון תל אביב: ארמין ברג'י, מהנדס , שעלה ארצה מהונגריה ב- 1921, ובאותה שנה, צייר את שלושה ציורי הנוף, אשר שניים מהם מופיעים בראש רשימה זו. האם ארמין ברג'י המהנדס-הצייר הוא אותו ארמין-בנימין ברג'י, היהודי ההונגרי, עתיר-הזכויות הציוניות, שעליו כתבתי ברשימתי הקודמת ואשר אף מצוין ב"אנציקלופדיה יודאיקה"? איני בטוח. והאם הותיר הצייר, ארמין ברג'י, ציורים נוספים הממתינים לגאולה? ימים יגידו, וביתר דיוק, קוראים יגידו לי. אולי.

*

לא חולפת שעה מאז פרסום השורות האחרונות, וכבר משגר אלי מגן חלוץ, מעצב נודע ומוערך של ספרי אמנות וקטלוגים, פרטים על אודות המהנדס ברג'י, שמסתבר שאכן הוא-הוא אותו ארמין-בנימין ברג'י (עכשיו אני כבר יודע, שיש לבטא – ברגי, לא ברג'י) הפעיל הציוני מהונגריה:

"…אישים מוכרים בעלי שם המשפחה היהודי ברגי כוללים את המהנדס הישראלי יליד הונגריה ארמין בנימין ברגי (1953-1879), הידוע גם בשם ברגר, שכיהן היו"ר של ההתאחדות הציונית של הונגריה, ואחיו של אוסקר ברגי, אשר פיתח קריירה בינלאומית כשחקן תיאטרון."

 

מש"ל.

 

[1] Zsuzsa Shiri, "Hungarian Engineers Making Aliya", izrael70magyar ,9.3.2018.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: