Archive for יוני 19th, 2019

יוני 19, 2019

תעלומת בֶּרֶגִ'י

 

 

                                          

 

ד"ר משה שירב הוא גיאולוג סביבתי וכלכלי בגמלאות, מתנדב במוזיאון תל אביב ואחד מקוראי "המחסן". בביקוריי במוזיאון, אנו מנידים ראש זה לזה לשלום, ופעם אחת אף שיגר תיקון לתרגום קלוקל שלי מיידיש. לפני מספר ימים, הגיע אלי דו"אל מד"ר שירב ובו הוא מספר לי על שלושה ציורי פסטל שגילה באוסף מוזיאון תל אביב, מעשה ידי אחד, א.בֶּרֶגִ'י. למכתב הקצר צורפו שלושה צילומים וגם שלוש כרטיסיות-הרישום של אוסף המוזיאון. נשאלתי, אם אני יודע דבר-מה על אותו א.ברג'י, אשר כל מאמציו של ד"ר שירב לאתרו עלו בתוהו.

 

שלושה ציורי נוף ארצישראלי: האחד מזוהה כ"גאון-הירדן" (מאוחר יותר, אלמד שאפשר, שעסקינן במראה נוף עמק החולה מכיוון שרידי תל-קדש), השני מזוהה כ"מירון" (ומתמקד בקברי ר' יוחנן הסנדלר ורשב"י) והשלישי מזוהה כדיונה באזור רחוב פינסקר (בתור גיאולוג, הוסיף ד"ר שירב, שמחולות הדיונות שבאזור הנדון נהגו לייצר לבני סיליקט). שלושה ציורים יפים, מקצועיים, עשויים היטב. אבל, מיהו, לעזאזל, ה"בֶּרֶגִ'י" הזה, שמעולם לא נתקלתי בשמו?!

 

הרי לכם נתוני-פתיחה למהלך אובססיבי של מחבר שורות אלו, שאתגרים מהסוג הנדון בכוחם להחזיר לו משהו מהתשוקה שאבדה. ובכן, העמקתי להתבונן בתצלומי הציורים והכרטיסיות, ומהם דליתי את הנתונים כדלקמן:

 

שם הצייר מצוין בלועזית בלבד:

A.Beregy

שנת הציורים היא בסביבות 1921 (לפי כרטסת-המוזיאון, נוף "מירון" צויר בשנת 1921) שלושתם, כאמור, בגירי פסטל על נייר. פורמטים קטנים (נוף מירון, למשל, גודלו 21.5 על 21.5 ס"מ). זהו. מתי הגיעו הציורים למוזיאון (שנפתח רק ב- 1932)? מהיכן הגיעו? שום פרט.

 

מה לא עשיתי על מנת לנסות ולחשוף את זהותו של א.ברג'י? אין אנציקלופדיה, אין ספר, אין קטלוג שלא פתחתי; אין פינה נידחת במרשתת שלא פשפשתי בה. ולשווא. בשום מקור, בשום ארץ, לא נתקלתי בא.ברג'י, צייר. לכל היותר, ב"אנציקלופדיה לחלוצי הארץ ובוניה" של דוד תדהר קראתי על אודות אָרמין בנימין ברגי (1959-1879), הונגרי ציוני נלהב (שגם הספיק לפגוש את הרצל), שעלה ארצה, גם רחוב על שמו יש בתל אביב, אך אף מילה לא נכתבה על עיסוקו או עניינו באמנות. ד"ר שריב, שיצא אף הוא למסע בלשי בעקבות הצייר המסתורי, מצא, שעל פי מדריך רחובות ת"א מאת יחיעם פדן, אותו ארמין ברגי היה ממקימי בית החרושת ללבני-סיליקט, ומכאן אולי בחירתו לצייר את דיונת החול ליד רחוב פינסקר, באשר זהו החול ששימש חומר-גלם לבית-החרושת… . מממ… בית-החרושת יפעל בין השנים 1936-1922… מממ…

 

בשלב זה, שיגרתי את תמונת "מירון" לידידי, פרופ' אלחנן ריינר, ידען מופלג בענייני ההיסטוריה והגיאוגרפיה של הגליל ומי (שלצד התמחויותיו האחרות) כמעט מקדיש חייו לחקר ציורי קבר הרשב"י במירון. ידעתי, שאלחנן ירווה נחת מהציור, המייצג, כאמור, את המבנה הרב-כיפתי של קבר ר' שמעון בר-יוחאי, כפי שניבט מקברו של ר' יוחנן הסנדלר, שעשן מיתמר מארובתו.

 

ניסיתי ללמוד משהו מהנתונים שבידיי: האם הגיע אותו א.ברג'י ארצה בעלייה שנייה או שלישית? [באשר לארמין ברגי, הלה, ששימש כנשיא הארגון הציוני ההונגרי בין 1918-1911, ספק אם עסק בציור, אף כי אפשר שצייר את הציורים הנדונים כחובב במהלך ביקור בפלסטינה] האם מקום מגוריו בתל אביב ב- 1921 מלמד שלא למד ב"בצלאל" (שכן, באותה עת, טרם "היגרו" ה"בצלאלים" לתל אביב)? שמא היה מיודד עם יעקב פרמן, העסקן והאספן האודיסאי שארגן תערוכות בתל אביב דאז? שמא היה חבר ב"אגודת אמנים עברית" (1920)? לא, רק חרסים העליתי בידיי. שום קצה חוט. תעלומת ברג'י.

 

ואז שלח לי אלחנן תמונה ששינתה לי את כל התמונה. היה זה תחריט מעשה ידי קולונל (סר) צ'רלס וויליאם ווילסון, מתחריטי –

Picturesque Palestine

(1836). נדהמתי: כמעט אחד לאחד ציור הפסטל, "מירון", של ברג'י: אותה זווית–מבט בדיוק, אותה ארובה מעשנת של קבר יוחנן, אותה פסגת צפת הרחוקה מנגד, אותה כינרת הנחבאת באופק ימין, אותו ענף יבש הבוקע מקבר-יוחנן, וכו'. וההבדלים? מעטים: אך ורק בדמויות הזעירות המאכלסות את קדמת הנוף. כי ברג'י מחק את חמישיית היהודים המתפללים בדבקות על מדרגות קבר יוחנן, גם מחק את היהודי היושב ומתפלל במרכז התחתון, הוסיף שתי צלליות של יהודי ודמות נוספת בפינה ימנית תחתונה (והרושם הוא, שברג'י לא הצטיין בייצוג דמויות אנושיות), ועוד.

 

אם כן, אין כל ספק: א.ברג'י המסתורי נטל את התחריט של ווילסון וציירו (ביד אמונה, כן) בצבעי פסטל, לצד שינויים קלים מאד.

 

כל שנותר לעשות עתה היה לתור בין תחריטים אוריינטליסטיים מהמאה ה- 19 אחר מראה נוף הירדן (מחורבות קדש או מחורבה ארכיאולוגית אחרת). שהרי מוכרים לנו כמה וכמה תחריטי נוף הירדן במבט משרידים ארכיאולוגיים: הארכיאולוג האמריקאי, וו.פ.לינץ', יצר ב- 1849 תחריט שכזה; דיוויד רוברטס יצר באותו עשור גרסה אחרת של מבט דומה; ועוד. אך, למרות זאת, תחריט, או ציור, או צילום של נוף הירדן, במתכונת ציורו של ברג'י – לא מצאתי.

 

 

לכן, בשלב זה, אני יכול לסכם כך: א.ברג'י היה צייר בעל נטייה לייצוגים אוריינטליסטים של נופי פלסטינה, מהסוג החביב על אמנים, עולי-רגל וחוקרים שתיעדו את נופי הארץ מאז מחצית המאה ה- 19. האם הסתפק א.ברג'י בעיבודים ציוריים-צבעוניים לתחריטים ו/או צילומים בשחור-לבן של נופים מקומיים? איני יודע. ומיהו, בסופו של דבר, אותו א.ברג'י – גם זאת איני יודע.

 

אני פונה אפוא לעזרת הציבור: אם מי מקוראי הרשימה הנוכחית יודע(ת) משהו שעשוי לעזור בזיהוי האמן – אנא שיגיב/תגיב. אחרת, לא אצליח להירדם, אפילו לא בעזרת ידידי, מר בונדורמין.