קטגוריות
Uncategorized

עתידכנות

                               עתידכנות

 

הכותרת הביזארית הזו היא ניסיון נואש לתרגם לעברית את כותרת ספרו האחרון של פרנקו (ביפו) בֶּרארְדי, Futurability. משהו בין "עתידנות" לבין "ייתכנות". ברארדי, נספר לכל מי שאינו יודע, הוא אינטלקטואל איטלקי בולט, רדיקל קומוניסט בן 71, אחד מה"כוכבים" הפופולאריים כיום בשמאל המערבי (ומי, שבעקבות הספר הנידון במאמר זה, התקבל לא מכבר ב- ICA הלונדוני בתרועה וכאיש-בשורה). ברארדי ((Berardi הוא אדם חריף-מוח, נחרץ ובהיר, מודע לכישלון הקומוניזם, אך עדיין ספוג אנרגיות ברוח "השמאל החדש" של התקוממויות הסטודנטים ב- 1968.

 

שמו המלא של ספרו מ- 2017, שיצא לאחרונה במהדורה חדשה ב- 2019, הוא, בתרגום לעברית, "עתידכנות: עידן האימפוטנציה ואופק האפשרות".[1]

 

מעולם לא קראתי תיאור כה פסימי וכה נואש של מצב העניינים בתרבות המערבית הנוכחית. גם הייאוש הישראלי הנוכחי מתגמד בצל חזון הייאוש של ברארדי, שמכבה את כל האורות, ובהתאם, אפילו הפרק "אפשרות" – החלק השלישי והאחרון בספרו – ספק אם מצייד אותנו בתקווה של ממש.

 

בדומה לרבים מאיתנו, אלה הרואים עצמם כליבראלים ואנשי שמאל הומאניסטים, גם ברארדי תלה בבחירת ברק אובמה כנשיא ארה"ב (2008) תקוות לעולם חדש, צודק וטוב מתמיד. הנה, האמין ברארדי, הנה מגיע לכס השלטון החזק בעולם בוגר נאור של שנות ה- 60 ובאמתחתו הגאולה. משק כנפי ההיסטוריה נשמע באוויר. הנה כי כן: אובמה יחולל מה שאנשי דורו של ברארדי (כולל החתום על מאמר זה) נכשלו בו.

 

"ההבטחה לא קוימה"[2]: מלחמות עודן מתלקחות, כלא "גואנטאנמו" לא התחסל, כלי נשק נמכרים לכל דורש, המשבר האקולוגי רק החריף, חוסר סובלנות מאמיר בארה"ב יותר מתמיד (ומה נאמר אנחנו כאן?), הגזענות פורחת (ומה נאמר אנחנו כאן?), סמים קשים נפוצים יותר מבעבר, שכר-העובדים נמצא בירידה, הפער בין עשירי-על לדלפונים מעולם לא היה כה גדול, דכדוך ובדידות הם מהסמנים הבולטים של הזמן..

 

"התקווה הפוליטית פגה", מכריז ברארדי לרקע כישלונו המצלצל של אובמה,[3] ששיאו בהחלטת בית המשפט העליון האמריקני לדחות תוכנית המגנה על מיליוני מהגרים בלתי חוקיים מפני גירוש . ברארדי אינו מטיל ספק בכוונותיו הטובות של אובמה, אך מסקנתו חד-משמעית: "שומה עלינו להודות שבא הקץ על הדמוקרטיה, ותקווה פוליטית מתה. לעד."[4]

 

כן, זהו מאמר ל"חמוצים" למהדרין.

 

הספר "עתידכנות" נכתב בימי נשיאותו הבלתי נתפסת של דונלד טראמפ. בנימין נתניהו וישראל כלל אינם כלולים בכתיבתו של ברארדי. אך, הרבה אנאלוגיות ישראליות עולות בהכרת הקורא, כגון לרקע אזכורם של טראמפ, פוטין, ויקטור אורבן ואחרים כפוליטיקאים הצוברים כוחם מליבוי תחושת הכישלון של ציבורם (ואני מדלג על ההשוואה שברארדי עורך עם האופן בו ניצל היטלר את התסכול של העם הגרמני בעקבות מלחמת העולם הראשונה): התלכדותה של חזית אנטי-גלובאלית, תחייתם של ניאו-נאצים וגל הריאקציוניות – כולל פנייתם של פועלים לכיוון לאומני וגזעני – כל אלה, טוען ברארדי, הם תולדת שלטון ניאו-ליבראלי עכשווי. עליית הטרור – על גווניו הדתיים, הלאומניים והכלכליים – "תביא במוקדם או במאוחר למלחמה בין גלובאליזם קפיטליסטי לבין נציונאל-סוציאליזם אנטי-גלובאלי (שניתן לכנותו בשם 'טראמפו-פוטיני')."[5]

 

עודכם נושמים? ברארדי משוכנע, שנוכח סכנותיה של התקופה, לא נותרו בידי האזרחים כלי הגנה דמוקרטיים, מאחר שהדמוקרטיה מתה. שכן, הן עקרון החירות והן עקרון הבחירה הפוליטית האפקטיבית – שניהם התמוססו בצל הטכנולוגיה החדשה והשתלטות שפתה האוטומטית על היחסים החברתיים. כך מאז 1977, השנה בה הגו סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק את מהפכת "Apple". "חירות הפכה מילה ריקה, ופעולה פוליטית איבדה מהאפקטיביות…"[6]. ציפייה לשינוי באמצעות הדמוקרטיה אינה אלא הונאה עצמית. לנוכח אימפוטנציה-רבתי זו, לא נותר לנו אלא לשים את יהבנו על תרופות פסיכיאטריות. ולא לחינם, אקרני הטלביזיה והקולנוע שלנו, כמו גם משחקי המחשב, מלאים בסרטים דיסטופיים, המייצגים עולם מחריד בו ישרדו רק אלה שבכוחם להשמיד את כל האחרים. קץ חלום הסולידריות; יתקיים רק זה שמנצח.

 

מכאן החזון הקטסטרופלי של חברה ניאו-ביולוגית, שנכבשה על ידי המכונה (רובוטים, שבבים אלקטרוניים המוחדרים לגוף, תכנות גנטי וכו'): האוטומטיזציה והסייבורג בבחינת פני האדם החדש, המופעל על ידי אלגוריתמים התנהגותיים ולקראת בריאתה של "נפש גלובאלית" המשותפת לכלל בני האדם. התפשטות הפרמקולוגיה הפסיכוטית – תרופות פסיכולוגיות לסוגיהן – היא פועל יוצא של המהלך המתגלה כבר בימינו אלה: הזינוק האדיר בתלותם של ילדים ונערים בריטאלין, הפופולאריות המבהילה של כדורי-שינה, "קלונקס", "קזאנאקס"… (והרי אנחנו מכירים זאת היטב מסביבותינו הקרובות). נתונים:

"בגרמניה, הדיאגנוזה בהפרעות קשב וריכוז עלתה ב- 381 אחוז בין 1989 לבין 2001 בבריטניה, מרשמים לתרופות נגד הפרעות קשב וריכוז עלו ביותר מ- 50 אחוז תוך חמש שנים והגיעו ב- 2012 ל- 657,000 (מ- 420,000 ב- 2007). צריכת תרופות נגד הפרעות קשב וריכוז בישראל הוכפלה בין 2005 ל- 2012."[7]

 

והרי לכם, סוף סוף, אזכורה של מדינת ישראל. האם לא קראנו השבוע על מדינתנו כמובילה ראשונה בדירוג השימוש בכדורי שינה?

 

פרנקו ברארדי עודנו נושא באמתחתו את ספריו של הרברט מארקוזה משנות ה- 60, ובראשם "האדם החד-ממדי". מכאן הוא דולה את חזון קריסתה של מערכת החינוך והדעת, שאת אותותיה הוא מאתר בעולם האקדמי העכשווי הנתון בתהליכי הפרטה. האקדמיה חדלה לשמש מרחב המחבר מצוינות טכנולוגית ותרבות הומניסטית. האקדמיה הפכה לתעשייה של ידע התמחותי ודיפלומה. האקדמיה הפכה לשדה תחרותי, בו סולידריות הומרה בהישגיות אינדיבידואלית. כושר אינטלקטואלי וטכנולוגי הועמד כיום בשירות הכוחות הכלכליים (ואנו נוסיף: והביטחוניים). אינטרסים כלכליים תפסו את מקום האוטונומיה של הידע. בהתאם, במציאות התרבותית החדשה, טוען ברארדי, שיעבוד הכושר האינטלקטואלי תבע פירוק האידיאל ההומניסטי האחדותי לטובת הפרדת המהנדס מהאמן והפרדת האמן מהפילוסוף.[8] במציאות זו, בה נמוג הבסיס המשותף לחליפין אינטלקטואליים, אנשי רוח ויוצרים נידונו לבידוד ותחרותיות. "מהנדסים ומשוררים משתייכים לשני מרחבים רחוקים שלעולם אינם נפגשים."[9] תפקיד הכלכלנים והטכנולוגיסטים בני זמננו הוא להבטיח את הפרדת האמן מהמהנדס, קרי – הפרדת זה הבורא מושגים ותחושות חדשות מזה המתרגם מושגים למיזמים ואלגוריתמים מעשיים.

 

פרנקו ברארדי הותיר אותנו שרועים אין-אונים, מוכי נוק-אאוטים מכל עבר. אני יוצא מההנחה, שקורא המאמר מסוגל להשליך את הבחנותיו של ברארדי למציאות הישראלית, כולל העולם האוניברסיטאי (ומדיניות משרד החינוך, המעודד השכלת היי-טק על חשבון השכלה הומניסטית) ו… כולל האקדמיות לאמנות.

 

ועכשיו אבלע לי כדור "קלונקס" נגד חרדה.

 

 

 

 

 

[1] Franco 'Bifo' Berardi, Futurability – The Age of Impotence and the Horizon of Possibility, Verso, London and New-York, 2017, 2019.

[2] שם, עמ' 36.

[3] שם, עמ' 38.

[4] שם, עמ' 39.

[5] שם, עמ' 41.

[6] שם, עמ' 43.

[7] שם, עמ' 131-130.

[8] שם, עמ' 218.

[9] שם, שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s