קטגוריות
Uncategorized

מ ו ת א מ נ י ם

                            

 

עוד ועוד מתים האמנים. זה אחר זה הם מתים. וכבר גָבר מחנה המתים על מחנה החיים. מתֵי-הרבה. אומרים: האמנות נצחית, האמנים לא. עובדה: עוד ועוד אמנים מתים. גוויותיהם נערמות, גודשות ומחניקות את חלל חייך. אתה מהלך בתוך ים של מציבות. ציורים, צילומים ופסלים שסובבים אותך היו לבית-עלמין גדל והולך, ומה שרק אתמול היה פגישה עם חיים הפך עד מהרה, מהר להבהיל, לפגישה עם מתים ולעבודת-אבל מתמשכת. חומות בית-החיים סוגרות עליך. אתה חולף מיצירה ליצירה ומאשר: זה מת, הוא מת, הלה כבר איננו, זו נפטרה… כולם היו ידידיך; כולם נתנו בך סימנים לטוב ולרע; כולם כיירו בחייהם וביצירתם את פסל חייך. עתה, אתה והמיעוט המתכווץ והולך – קומץ הניצולים – מצטופפים חרדים בישורת האחרונה, מבט-יאנוס החלול שלכם בוהה אל עבר אמנים-סובייקטים שקפאו לעד כאמנים-אובייקטים ואל עולם-אמנות מחשיך, מתרוקן והולך. ומה שלכאורה מלא – אינו אלא ריק, בעבורכם. ואין ביילודים החדשים בבחינת מענה של נחמה. כי אתם, הניצולים לפי שעה (או דקות?), נידונים למרחב הרוחות של בית-העלמין. ורק בו תחושו כבתוך-שלכם. רק עם רוחות-הרפאים תדברו. מה לכם וליילודים שמעבר לגדר? מה להם ולכם? הן, קולם כה זר לכם, והתדר כה נמוך עד כי בלתי נשמע.

 

מה אירע לה ליצירת האמנות במעבָר-הגבול מחיי היוצר אל מותו? היא שינתה פניה, שהיו למסכה, היא הפכה לאחרת: זו שבכל קו, צבע, משיחה, מגע-אצבע, שביב-אור, זיק-צל, כתם, נפח וכו' דיברה אליך בקולה החיוני של אישיות חיה, אישיות רבת פנים ורבדים, שפעמו כדופק חי בוורידי היצירה – היצירה הזו נאלמה באחת, משהו מרוחה ניטל ממנה, היא "התיישנה" בשנת-עד, הייתה לגוויה אסתטית. ומה עמום קולה של רוח-הרפאים הדוברת אליך עכשיו: קול מתיבת הקבר, קול עטוף בפטינה חלודה. לא עוד החרדה, הארוס, החלום, הייאוש, הבדידות, הגעגוע וכו' – לא עוד אלה בלבוש האקוורל, הגואש, השמן, הקולאז', הארד, האבן, האסמבלאז', האמולסיה, הפיקסלים… לא עוד: שנותרו רק האקוורל, הגואש, השמן, הארד, האמולסיה וכו' – ואלה חונטים את עצמות החרדה, הארוס, הגעגוע וכו' שאוּבְּנוּ. וכל דיבור שלך אל אלה הוא העלאת-רוח הקוראת אליך אליה ו/או שמצווה עליך (כי רוחות-רפאים מצָוות) להביאה אל עולם-החיים, אל עולם האמנות החי, להנכיחה-מחדש. שלא כ"שומר הקבר" של קפקא (1917-1916), שתפקידו לשמור מפני יציאת רוחות-המתים מגן-הקבר, תפקידך לתווך בין הרוחות משם לבין העולם כאן. חארון הביא את המתים על סירתו? אתה אולי תצליח להעביר את האמנים המתים מהאדס בחזרה מעל נהר סטיקס.

 

אך, לא פחות מכן, אתה הוא המתאבל, הזוכר, העורג: הפגישה ההיא על כוס תה ברחוב אחד-העם 136… והשיחה ההיא על כוס קפה ביפה-נוף… והדיבור הלוהט ההוא ברחוב חנקין 40… והמתח ההוא ברחוב יונה הנביא 42… והידידות החמה ההיא ברחוב שמשון 11… והוויכוח ההוא על גביע יין-נתזים ברחוב כ"ט בנובמבר… והפגישה ההיא רווית-רגשות-אשם ברחוב עמק-רפאים… והסעודה המשותפת ההיא בכליל… והאבטיח ההוא במבוא-המתמיד… והגידופים שגוּדפת בהם ברחוב הסֶן בפאריז… והלילות ההם שהוא והיא היו באים לצייר את דיוקנך… הו, אלפי דפים לא יכילו את ים החיים של האמנים שהיו לך-איתך-כלפיך-נגדך ואינם עוד, ורק מצבותיהם על קירותיך. כל עוד חיו, היו ציוריהם ופסליהם חברותא; עכשיו, כשחדלו, היו אלה למיתוּתא.

 

וכלום רק נדמה לך, שגם אלה מאתמוליך, שעודם חיים, שגם הם מתאבנים נגד עיניך ופניהם הולכים וקופאים למסכות? כלום אינך מאבחן ביצירתם את צליל הזמן שעמד מלכת? האם אינם מתרחקים ממך אל אופק בלתי מושג?

 

בינך לבין עצמך אתה יודע: כתיבתך את דברי-הימים של האמנות היא מעשה בעל-אוב או קברן. כל טקסט שלך על אמן מת הוא העלאתו באוב-מילותיך. כל טקסט שלך על אמן מת הוא תפילת "יתגדל ויתעלה שמו הגדול ("שמי רבה")". וכל טקסט שלך על אמן חי הוא מעשה קבורה, כי כל טקסט פרשני קובר. בית-העלמין של ההיסטוריה הוא בית-עולמך, ושם אתה שורד במחיצת הקֶרְבֶּרוֹסים בעלי שלושה ראשים וזנב-דרקון. ברגעים של שיפוט אמנותי, אתה הוא אָנוּביס, הצבוֹע, שומר-הקברים השוקל את לבבות המתים כנגד נוצות האיכות האמנותית.

 

כך או אחרת, כאן אתה יודע מאין באתָ; אינך יודע לאן אתה הולך; גם אינך יודע לפני אתה עתיד ליתן דין וחשבון. ומעבֵירה לעבֵירה עוברת שארית חייך. והאמנים חולפים ואינם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s