קטגוריות
אדורנו

אדורנו: אמנות וזיקוקין-די-נור

[12] אמנות וזיקוקין-ד-נור[1]

 

"ניתן לראות בתופעת הזיקוקין-די-נור אב-טיפוס של אמנות. מאחר שהם ברי-חלוף וכיון שכוונתם בידור פשוט, הם לא זכו אלא לתשומת-לב זעומה באסתטיקה. […] זיקוקין-די-נור הם הופעת רפאים ((apparition פָּאר-אקסלנס. הם מהווים הופעה אמפירית המשוחררת ממשא ההוויה האמפירית, שהוא היותה נמשכת בזמן. הם סימן שמימי ובה בעת מוצר מלאכותי. הם גם כתובת-קיר, הנבראת ומתפוגגת תוך זמן קצר, ובה בעת, אין הם כתיבה שנוכל לייחס לה משמעות כלשהי. הדרת המרחב האסתטי כבלתי פונקציונאלי עד תום וכבן-חלוף היא יותר מאשר הגדרה פורמאלית של מרחב זה. מה שמבחין יצירות אמנות מהעולם האמפירי […] אינו דרגת השלֵמות הגבוהה יותר שלהן, אלא יכולתן לממש עצמן בהופעה מבריקה ואקספרסיבית בדומה לזיקוקין-די-נור. הדבר חקוק באופן הישיר ביותר בהכרתנו הפרה-היסטורית. […] מימד פרה-היסטורי זה הורעל על-ידי השימוש, ולבסוף סולק בידי יצירות האמנות. ברם, בצורתו המעודנת [עידון=סובלימציה/ג.ע], הוא ממשיך לשכון בהן. יצירות אמנות, יותר מאישורה של אידיאליות, מבטיחות הנאה חושית שנחסמה ונשללה משהפכו לרוחניות. במילים אחרות, בכוחנו לגעת בפרה-היסטורי באמצעות התבוננות בתופעות שהרגישות האסתטית זנחה מאחור. תופעה כגון זו היא הקרקס, שהיא שארית של מה שקרוי, בצדק או שלא בצדק – אמנות נמוכה […]. בצרפת היו אלה הציירים הקוביסטים פנו לקרקס, בגרמניה היה זה המחזאי פרנק וודקינד. פירושו של דבר, גם פיגור לעומת האמנויות הרוחניות וגם תפקודו של הקרקס כמודל לאמנות רוחנית […]. במו קיומה, כל יצירת אמנות, שהיא ישות הזרה לניכור, מעלה על הדעת את הקרקס מבלי לחקותו. אם תחקה אותו – היא תאׄבד. […] למעשה, האמנות לא תהייה אמנות כאשר האנטי-אמנותי נעקר ממנה עד תום, מחמת ילדותיות, כלומר בנקודה בה נַגָן המוזיקה הקאמרית השכלתני נעדר כל עקבה של כנר נודד וכאשר מחזות נעדרים כל זכר של קסם בימתי. […] שנייה בטרם יעלה המסך ישנו רגע הציפייה: הכול ממתינים להופעת הרפאים ((apparition. מחזותיו של בקט מבקשים, כך נראה, לגרש את צבעוניותו של הקרקס באמצעות אותם גוונים אפורים האופייניים לליקוי-חמה או לדמדומים. אך, הם שומרים נאמנות לקרקס בכך שהם מתרחשים על במה, וגם בזכות העובדה שהאנטי-גיבורים של בקט עוצבו, כידוע, על פי דגם ליצני הקרקס וקומדיית הסלפסטיק של הקולנוע המוקדם. […] אחד הקשיים הבעייתיים באמנות ימינו הוא העובדה שהיא בּוׄשה בהופעת הרפאים ((apparition מבלי שתוכל להיפטר ממנה…"

 

[חרף כל סלידתו מבידור, אדורנו מייחס ערך רב למופעים עממיים "נמוכים", דוגמת זיקוקין-די-נור והקרקס, ומצַפה לאתֵר משהו מאיכותם המיוחדת ביצירות אמנות ה"גבוהות" והרציניות ביותר. ציפייתו של אדורנו היא להתקיימותו באמנות של אותו זיק פשוט וישיר של הקסום, המותח, המפעים – ערכים שכל אדם חווה למראה זיקוקין-די-נור או מופעי קרקס. זוהי מחאתו של ההוגה נגד אמנות המסורה כל-כולה לרוחניות על זמנית, ובתור שכזו בזה לקיקיוניות החושית של המופעים העממיים הנ"ל. בהתאם, גם הדיסציפלינה האסתטית הדיחה מתוכה את העיון במופעים כגון אלה. אדורנו אינו מקבל זאת. שמבחינתו, מבחנה של יצירת אמנות, ותהא "גבוהה" ככל שתהא, הוא ביכולתה לאשר סגולות יסודיות מסוג הזיקוקין והקרקס. אישור זה הוא גם אישושו של גשר בין האמנות המודרנית לבין האמנות הפרה-היסטורית, שהייתה מכוננת על ערכי הקסום והמופלא, ערכים שדהו מהאמנות במהלך שאיפתה לרוחניות טהורה. ואף על פי כן, טוען אדורנו, האמנות נושאת בקרבה, ולו באורח לטנטי, את הגנוס הזה, ולא לחינם מתגלים דימויי הקרקס (ליצנים, יותר מכל) ביצירות אמנות מודרניות (אדורנו מציין את הקוביסטים ואת וודקינד, ומאוחר יותר, גם את בקט, אך ברור שהתופעה רחבה הרבה יותר – וראו ציורי ז'ורז' סרא, ז'ורז' רואו ויצירות רבות נוספות, סרטי צ'רלי צ'פלין בראשן. בישראל, היה זה נסים אלוני ששב ונדרש במחזותיו לחוויה הקרקסית, ובמידה בלתי מבוטלת גם חנוך לוין בהצגותיו). זהו הלא-אמנותי שהוא תנאי לאמנותי, קובע אדורנו. כזה הוא רגע המתח שלקראת עליית המסך בתיאטרון, רגע הטעון בצפייה דרוכה להתגלותו של פלא; זהו גם פן הססגוניות העולצת החושנית-גופנית של מופעי הקרקס; זהו הפן הטרנסצנדנטי והארצי גם יחד שאין אמנות טובה יכולה בלעדיו.]

 

[פרק אחרון בסדרה]

 

 

[1] T.W.Adorno, Aesthetic Theory, Trans. C.Lenhardt, routledge & Kegan Paul, London, boston, Melbourne, 1984, pp. 119-122.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s