קטגוריות
ציור עכשווי בישראל

הלבנים של מיכל נאמן

                        הלבנים של מיכל נאמן

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

טלפן אלי ידידי, מ.ל-ט, ותהה על דעתי בנושא ציור של מיכל נאמן, המוצג כרגע במוזיאון ישראל, מאותם ציורים מאוחרים שלה, בהם היא מקלפת רצועות מסקינגטייפ מהבד, חושפת מתחתיו "גריד" זב "דם" ומדפיסה במרכז הבד משפט, על פי רוב בעברית או באנגלית. מ. התעניין בציור מ- 2001-2000 שבמרכזו הביטוי "writing over whiteness".

 

דיברנו מה שדיברנו, סברנו מה שסברנו, אך רק למחרת בבקר פתחתי את "הערות על צבע" של לודוויג ויטגנשטיין (1950) ובו איתרתי – כך נדמה לי – את פתרון החידה, שהיא: מה מבקש מאיתנו ציורה של נאמן בהצהירו – "לכתוב על פני לובן"?

 

הלבן מרתק את מיכל נאמן עוד מאז מחצית שנות ה- 70, ימי "גדי בחלב אמו" ו"הפינגווין/נזירה" (של השחור-לבן), וכמובן – ההסטה האירונית הגדולה בנושא צבעיו של הקב"ה: "ה' צבעים" (1976). ברם, התנופה הלבנה הגדולה של נאמן שמורה לשנים 1998-1997. שאז החלה להגיב בציוריה ה"מקולפים" (מנשלי המסקינגטייפ) לספרו הנ"ל של ויטגנשטיין מ- 1950. וראו ציוריה "'הערות על צבע' (ישראל)" ו"'הערות על צבע' (פלסטין)", שניהם מ- 1997. עתה, גם חזרה אל "גדי בחלב אמו" ואל "הרג פינגווין: נהרגה נזירה", ויותר מכל – החלה מטפלת (1998) בשורה ארוכה של ציורים המכריזים במרכזם ביטויים לשוניים בנושא צבעים: "שחור הוא שחור", "אדום הוא אדום", "Bellow" (במקום Yellow), ""Yrown (במקום Brown), "Bed" (במקום Red), "Rlue"(במקום Blue) וכו'. דהיינו, כתיבת שם הצבע אתגרה את הצבע (כחוויה תפיסתית-חושית) והיא-היא שהפכה לנושא הדיון: השימוש הלשוני בצבעים.

 

בהתאם, שובה של מיכל נאמן ב- 1998 ל"ה' צבעים" נוסח עתה בסימן הלבן או השחור: "ה' צבעים (בלבן)" – פה, המילים כתובות, אכן, בלבן; או: "ה' צבעים (בשחור)" – פה, המילים כתובות בשחור. אלא, שהאמנית לא הסתפקה בזאת, וברוח ג'ספר ג'ונסית, הרחיבה (עדיין ב- 1998) אל שורה של ציורים המודיעים במרכזם: "ה' לבן", "ה' שחור", "ה' צהוב", "ה' חום", וכיו"ב. (ותמיד, המילים צבועות בגוון ההפוך להצהרתן העצמית).

 

ואז, ועודנו ב- 1998, לצד לבנים נוספים (דוגמת "הלווייתן הלבן"), בא תורם של ציורים העוסקים בקשר בין כתיבה לבין לבן או שחור: "(written) black on white" (המילים כתובות בצבע לבן), ולחילופין – אותו משפט כתוב משמאל לימין בצבע שחור.

 

לכתוב שחור על לבן, או לבן על שחור. אך, מה בדבר כתיבת לבן על לבן? הנה הגענו אל "writing over whiteness". זה הרגע הנכון לפתוח את "הערות על צבע" של ויטגנשטיין. האמת, שעוד קודם לכן, כעדות האמנית – "בהזמנה לתערוכה ב- 1995 השתמשתי בהערה 214 מתוך 'Remarks on Color' של ויטגנשטיין: 'White cancels out all colors – does red do it too?'".[1] עניינו של ויטגנשטיין בלבן מתגלה לכל אורך ספרו, הדן בשימוש בשפה בהקשר לצבעים. הפילוסוף יישם את רעיון "משחקי השפה" על טענות לשוניות בנושא צבע, שאותן דלה בעיקר מתיאוריות הצבע הרומנטיות-גרמניות של גיתה ושל פיליפ אוטו רונגה. להלן, אני מתרגם באורח חופשי-משהו חמישה סעיפים מוקדמים מספרו של ויטגנשטיין:

"(2) בתמונה בה מקבל נייר לבן את בהירותו משמים כחולים, השמים בהירים יותר מהנייר הלבן. ועם זאת, במובן אחר, הכחול כהה יותר והלבן בהיר יותר. (גיתה). בלוח הצבעים, הלבן הוא הבהיר בצבעים.

(3) ליכטנברג אמר שמעט מאד אנשים ראו אי פעם לבן טהור. אם כך, האם רוב בני האדם משתמשים לא נכון במילה. וכיצד למד הוא את השימוש הנכון במילה? […]

(5) אם אומַר שהנייר הוא לבן טהור, ואם בסמוך הונח שלג – ואז נראה הנייר אפור, עדיין – בסביבתו הרגילה של הנייר – אצדק כשאקרא לו לבן ולא אפור בהיר.

(23) 'אין להעלות על הדעת מים לבנים וכו". פירושו של דבר, שאיננו יכולים לתאר […] כיצד יירָאה משהו לבן ובהיר, משמע – איננו יודעים מהו התיאור שהמילים הללו דורשות מאיתנו."

 

מה אנו מבינים מהיגדים אלה? שבין השפה הדוברת צבע לבין הצבע הנתפס בעין מתקיים פער, שעה שמשמעותם של ביטויי צבע תהא מוכרעת על ידי המשחק הלשוני של ההקשרים השונים. כך, לבן טהור (לובן, whitenss – מושג זה נידון אף הוא ב"הערות על צבע") הוא מושג שהשפה לא תוכל להשיגו. "מהות" הלבן אינה ברת תיאור לשוני. מכאן, ש"לכתוב על פני לובן" ((writing over whiteness אומר דבר כפול (אצל מיכל נאמן, כפילות ודו-משמעות היא אקסיומטית): מחד גיסא, הפּשָט, כתיבה בשחור (או בכל צבע אחר) על פני לבן, על דף לבן, למשל; ומאידך גיסא, ההפגשה חסרת הסיכוי של מילים ושל מהות הצבע הלבן, הלובן; ולמעשה, הכחשת הלובן באמצעות כיסויו בגוון הדיו או הגרפיטי וכו'.

 

 

 

והלא, חוק המשחק הלשוני העליון, זה הוויטגנשטייני/נאמני, חוק הדו-משמעות הלשונית, מופיע אף הוא בציור הנדון (כפי שמופיע באינספור ציורים של נאמן) בצורת דימויי שפן/ברווז:

"בספר 'חקירות פילוסופיות' של לודוויג ויטגנשטיין מצאתי לראשונה את הדימוי הוויזואלי שמשורטט בחלק השני של הספר (שעדיין לא תורגם לעברית), הדימוי של השפן/ברווז ששאלתי לעבודותיי בסוף שנות ה- 70…"[2]

 

טרם סיימנו: ב- 2013 יצרה מיכל נאמן צילום צבעוני המייצג בקבוקון של לק אדום לציפורניים, המחובר בגומייה למיכל קטן של טיפקס. "גדי בחלב אמו", קראה לצילום ההיברידי הזה (אצל נאמן, כמעט תמיד נמצא היברידים), בו הלק האדום מרמז על דם הגדי השחוט ואילו הטיפקס הלבן מרמז על חלב אמו. לענייננו חשוב, קודם כל, עניין הטיפקס כחומר מחיקה: הלבן מוחק, מעלים, מסתיר. יתר על כן: על פי רוב, זהו נוזל לבן שמוחק-מעלים-מסתיר טקסט, מילים. דהיינו, היפוך הרעיון של "לכתוב על פני לובן". זאת ועוד: הלבן המסתיר מתקשר בציור הנדון לכל מאמצי ההסתרה באמצעות המסקינגטייפ (masking: מִסוך, הסתרה, כיסוי). מה מסתיר המסקינגטייפ של נאמן? את ה"דם" הזב מתחת. הסתרת המִסוך, קילוף ה"עור" של נייר-הדבק – אלה חושפים את ה"בשר", את הפְנים, את הכאב (pain-ting: אחד מהמצאותיה הלשוניות של מיכל נאמן). ובה בעת, המשפט – "לכתוב על פני לובן" – שב ומכסה במו הכרתו באי-האפשרות להגיע באמצעות השפה אל התוך: החלב והבשר לא יאוחדו.

 

אך, הנה, בציור הנדון ממוזיאון ישראל, מרבית ה"גריד" התחתון מצוירת בלבן, כמעט בנוסח קופפרמני או בנוסח אגנס מרטין. לעומת זאת, במרכז הציור נמתח אנך אדום, הד לזליגת הדם ("הפצע המושלם", פצעו של המושיע) במרכז לא מעט ציורים קודמים של מיכל נאמן, ויותר מזה – מעין חוט-שָני (פרום מעט לאורכו), דו-משמעי אף הוא: שכן הוא מזכיר לנו את סימן הזיהוי של בית הזונה במהלך כיבוש יריחו, ובה בעת, כאמור, מסמן זליגת דם. המילים, "תקוות חוט השני", הופיעו במרכז ציור "מקולף" של נאמן משנת 1997. ועוד נציין, לסיום, שהביטוי "חוט-השני", במשמעות הנהוגה של "נושא מתמשך", מקורו בשפה הגרמנית בכתבי גיתה: roter faden – חוט אדום. מה שמחזירנו אל גיתה ואל תיאוריית הצבע ששימשה את ויטגנשטיין.

*

התנצלות: בגרסה קודמת של מאמר זה נפלה טעות, שעה שייחסתי למיכל נאמן את עבודת יציקת החלב על מדרגות "המדרשה" (1974). כמובן, שהייתה זו אפרת נתן שיצרה את העבודה.

 

 

[1] מיכל נאמן, "חתול שמן, לשון אדמה, מחשבה ירקה, חלב לבן", גלריה גורדון, תל אביב, 2014, סעיף 52, עמ' 62.

[2] שם, סעיף 16, עמ' 19.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s