קטגוריות
פוסטמודרנה

עידן הבינוניות

                               עידן הבינוניות

 

על מנת למנוע האשמת הכותב התנשאות, מצהיר הכותב מראש על בינוניותו. ועתה, לעניין:

 

"עקרון הבינוניות" הוא אידיאה האומרת, שאם ייבָחר פרט כלשהו במקרה מתוך קבוצת קטגוריות, רוב הסיכויים שהוא יידָלה מתוך הקטגוריה הגדולה יותר מאשר מתוך זו המצומצמת יותר. "עקרון הבינוניות" משמש כיום להבנת התפתחותה של מערכת השמש, תולדות כדור-הארץ, האבולוציה של המורכבות הביולוגית, בכלל זה האבולוציה האנושית ועוד. בכל הדיסציפלינות הללו, הנחת היסוד היא – מגמת הבינוניות, להבדיל מההנחה שהתופעה הנחקרת היא מיוחדת, יוצאת דופן או נעלה על אחרת. כזו היא, לדוגמא, ההנחה בדבר אי-ייחודיותם של חיים על פני כדור-הארץ, דהיינו שסביר קיומם של חיים בכוכבים נוספים בעלי תנאים סביבתיים מקבילים לאלה השוררים בכוכבנו.

 

אלא, שלא רק "בינוניות" בדינאמיקה ההתפתחותית של גופים פיזיים וביולוגיים. "בינוניות" היא מגמה קיומית-חברתית, אשר אנו נוהגים לבוז לה (במסורת הניטשיאנית והאקזיסטנציאליסטית. וראו אצלנו, למשל, את "הנסיכה האמריקאית" של נסים אלוני כביקורת הבינוניות הקיומית בעולם שהודחו ממנו מלכים). ובה בשעה, התבוננו סביב בישראל 2017 והודו: האם איננו נתונים במרחב של ספרות עכשווית בינונית, פוליטיקאים בינוניים, ספורטאים בינוניים, הוגי דעות בינוניים?

 

ועכשיו גם באמנות: הבינוניות היא-היא הנותנת. גם קומץ הכאריזמות שעוד פעלו באמנותנו – דומה שנאלצים להיכנע לה: שבנתוני הריבוי העצום והשוחק של ההיצע האמנותי (על אינספור גווניו), מחד גיסא, ותודעת ה"הכול כבר נעשה" (ו"כבר ראינו הכול"), מאידך גיסא, בנתונים אלה – גם מעט הגילויים החריגים באיכותם ובנועזותם (והם ישנם) נשטפים בזרם הגדול, נבלעים בחור השחור של הבינוניות. וכך, גם אם עודך עשוי בנדיר להתרגש מעבודה זו או אחרת, אולי אף לברך על תערוכה כלשהי – המילה האחרונה היא זו של המשקע הכללי, והיא אומרת שעידננו הוא עידן הבינוניות, זו המטמיעה את כל הצבעים באפור.

 

תאמרו: הן זוהי דרכו של עולם: הרוב מובטח לבינוניים; העל-בינוניים היו, הינם ותמיד יהיו מיעוט; המצטיינים היו, הינם ויהיו הנדירים. נכון מאד: כך היה. יתר על כן, כלום לא חונכנו לבקש אחר ההצטיינות, ובעיקר בתחומי המדע והיצירה האמנותית, וזו הדריכה – מאז שחר התרבות – את מנסחי הקאנון האמנותי או את כותבי ההיסטוריה של המדע והאמנות? אמת ויציב; אך, מדוע התחושה העכשווית של ההתבוססות ב"בסדר", ב"עובֵֵר", ב- "o.k", ובהשלמה בלית-ברירה (מצד אלה שאינם שותפים למתפעלים ולחוגגים את האמנות העכשווית) – ההשלמה עם היעדרותם של פורצי דרך ו/או מגביהי עוּף?! ובהתאם, ההכרה הגוברת באי-היכולת לכתוב את ההיסטוריה של האמנות העכשווית – בבחינת היסטוריה של כאריזמות.

 

בלבו של זה התוהה אל מול גל הצונאמי של הבינוניות עולה המחשבה הקונספירטיבית, שאולי ישנם מי שיש להם עניין בבינוניות האמנותית הזו. כי הבינוניות מבטיחה שקט תעשייתי, ולא פחות מכן, מרחיבה את פוטנציאל צרכני האמנות – אותו רוב בינוני שהורחק מהאמנות המודרנית לאורך המאה ה- 20. כי כאשר דגל הבינוניות מתנוסס מעל, בכוחן של האקדמיות לאמנות להרבות את מספר הסטודנטים, המוזיאונים יכולים להגדיל את מספר המבקרים, הגלריות והמכירות הפומביות יכולות להוסיף לקוחות לרשימותיהן. כי אמנות בינונית קוראת לציבור בינוני.

 

סביב העבודה הבינונית מובטח קונצנזוס רחב למדי. הבינוניות אינה מאיימת על הסדר הקיים (הסדר הקיים נוח מאד לממסדים השונים). מאז שנות ה- 30 של המאה הקודמת, ובעיקר בשנות ה- 60, ביקשו הוגי דעות להתריע כנגד מזימת החד-ממדיות של "חרושת-התרבות" הקפיטליסטית (וזיקתה למזימת החד-ממדיות של המשטחים הפשיסטיים). כיום, נדמה, נכון להמיר את תסמונת החד-ממדיות בתסמונת הבינוניות.

 

ברור, שאיש מאנשי הממסדים לא יודה בבינוניות. מבחינתם, הם עוסקים במובחר ובמופתי. אך, הודו על האמת: אתם, המבקרים במוזיאונים ובגלריות – האם אינכם פליטי בינוניות?! האם לא נואשתם מתקוות העמידה מול תערוכה מטלטלת?! האם אינכם באים בשערי המוסדות הללו רק בבחינת מצוות אנשים מלומדה?! האם שלל התערוכות ב"אשכולות" למיניהם אינו מותיר בפיכם את טעמו של הבינוני?!

 

בין מהפכות המאה ה- 18 בלטה גם עלייתו של המעמד הבורגני, קרי – הבינוני. זהו המעמד שהלך והתבסס בערים, שהפכו למעוזי ערכי הבורגנות בתחומי המסחר, הבידור, העיתונות, הספרות ועוד. פעם, לא לפני זמן רב, אויב האמנות היה הבורגני, ואף יותר ממנו, הזעיר-בורגני ("הזעיר-בורגני אוניברסאלי", בלשונו של אז'ן יונסקו). אלה היו, לכאורה, אנשי התרדמת והניוון הקונפורמיסטים, שדרך הבינוניות והאמצע היא נר לרגלם. הפלא ופלא, הארכיטיפים הללו של "הבורגני" ו"הזעיר-בורגני" כמעט שנגוזו מתודעת התרבות של שנות האלפיים. רבים מהאמנים, אנשי הרוח, התיאורטיקנים של האמנות וכו' מאשרים בחייהם נורמות בורגניות לחלוטין של הליכה בתלם האמצע. יצירת אמנות בינונית היא אך מוצר טבעי של מגמה זו, הנתמכת על ידי המהלך הפוסט-מודרני של ביטול הדיאלקטיקות. ומהי תולדת ביטול זה אם לא הבינוניות?!

 

כיצד נראית עבודת אמנות בינונית? קודם כל, כזו ששפתה האמנותית אינה חורגת מהתחבירים האמנותיים המוכרים לנו. במקביל, זוהי יצירה ההולמת את מה שהכתרנו כאן, במאמר אחר, בתואר – "מקוריות בקטן":

"…'מקוריות בקטן' תייצג את האחרוּת האינדיבידואלית שבהכרח נוכחת בכל יצירה אנושית, ולוּ תהא אחרוּת זו יחסית וזעומה ככל שהינה. הבה נודה, שאינספור התערוכות שראינו בעידן הקרוי 'פוסט-מודרני', מוצלחות יותר או פחות, אישרו מידת-מה של אחרות המאפיינת את היוצר(ת) המסוים(ת). גם כשהתמסר האמן העכשווי לריבוי סגנוני וסירב להזדהות עם תחביר אמנותי אחד (שהרי, עם הוויתור על ה'מקור, ויתרנו גם על 'כתב-היד' האישי והייחודי של האמן. ה'הילה' כבתה, לימד ו.בנימין) – גם אז, עדיין יכולנו לאתר את ה'משהו האישי החומק. ממש כפי שאין אדם אחד הזהה במראהו לאדם אחר, דהיינו – בכל אדם נוכחת אחרוּת אינדיבידואלית מסוימת – כך ביצירה. כל יצירה. זוהי 'המקוריות בקטן', שאותה שום פוסט-מודרנה לא תצמית."[1]

 

מניה וביה, עבודת האמנות הבינונית לא תכה בך באפקט צורני-חומרי-רעיוני, אך בה בעת, תאשר עשייה הגונה, מקצועית, יושרתית. היא גם בהחלט עשויה להיות יפה, רגישה, אפילו מכובדת, אבל… אין בה מה שוולטר קרא – "Je ne sais quoi" (" אני לא יודע מה ").

 

אנחנו מתייחסים לרוב המוחץ של היצירות הנוצרות והמוצגות; אנחנו כותבים על ה"לחם", על ה"גזע" של עולם האמנות. בינוניות היא הקרקע של עולם האמנות. בתנאים מודרניים (להבדיל מפוסט-מודרניים), זוהי הקרקע שממנה יצמחו פורצי הדרך, המצטיינים. בתנאים דהיום, הקרקע הזו היא טובענית, מטביעה בבינוניותה המהותית את מעט גידוליה הטובים.

 

 

 

[1] גדעון עפרת, "מקוריות בגדול, מקוריות בקטן", בתוך: אתר המרשתת, "המחסן של גדעון עפרת".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s