קטגוריות
פוסטמודרנה

מדוע האמנות בת-זמננו נראית כה…

                 מדוע האמנות בת-זמננו נראית כה…

 

ב- 27 בינואר 2016 פרסם ג'ונתן ג'ונס, מבקר האמנות של ה"גארדיאן" הבריטי, מאמר תחת הכותרת "מדוע האמנות בת-זמננו נראית כה פשוטה". להלן, אני מתרגמו כמעט-בשלמותו:

 

"…מדוע האמנות בת-זמננו נראית כה פשוטה? אני מתפתה לענות – בגלל שהיא אידיוטית. אבל, תחילה, עלינו להגדיר מה פירוש אמנות בת-זמננו.

 

"הרבה מאמנות ימינו אינו נראה פשוט כלל וכלל. להפך, הרבה ממנה נראה מורכב, ובהתאם, אף מפצה את הצופה בה. אין שום דבר פשוט בציורי אנסלם קיפר הזרועים בדימויים מציקים ומורכבים בשכבות מעיקות של אפר, עץ, קש ופיגמנט. […] אף על פי כן, כולנו מבינים באיזו אמנות מדובר. כאשר אמנים דוגמת דמיאן הרסט קטפו בסערה בשנות ה- 90 את 'פרס טרנר', שמעתי ותיקים מבכים את ניצחון ה'חד-קווי'. מהות האמנות בת-זמננו נתפסת כפקחית, מדויקת, משיחת-מכחול מושגית הנקלטת בבזק. חדר ריק ובו מהדהד רחש כלשהו.

 

"אמנות משקפת את זמניה. אנחנו חיים בעידן של מָטָר חזותי ומושגי קבוע של פרסומות, מופעי טלביזיה ותמונות שהופכות ויראליות בטוויטר. ברצינות, איזה סוג אמנות אתם מצפים מעידן המידע לייצר?

 

"בשנות ה- 80, ערב האינטרנט, אמנים כג'ף קונס וברברה קרוגר מיזגו באורח חצוף רעיונות אוונגרדיים עם הרטוריקה הבוטה של הפרסומות. מדוע שלא נהייה תוקפניים כמו הפרסום, שאל קונס בעבודותיו המוקדמות ש'ניכסו' במישרין מודעוׄת. ריצ'רד פרינס אימץ לעבודותיו את 'איש-המאלבורו' באותה פשטנות גמורה. ואז, דור חדש, המונהג בידי דמיאן הרסט, שחרר משורשיו הפרסומאיים את הסגנון החצוף ונטול-הבושה הזה של שנינות מושגית על מנת להצהיר הצהרות 'גדולות' על ביולוגיה, זמן ומוות.

 

"להתלונן על וורהול, קונס והרסט הרי זה, מבחינות רבות, לירות בשליח. הם פשוטים באופן בו הם מטפלים במהירותם ובטירופם של החיים בימינו. מראית הפשטנות של האמנות העכשווית הפכה לסוד הצלחתה. אתה יכול לתפוס את האמנות הזו במהירות – החל בקרוסלת השיקופיות ב'טייט-מודרן' וכלה בפסל של אנתוני גורמלי. ההיפעלות של דברים רבים כל כך, הנמנים על מיטב האמנות המוכרת – פירושה, שאנשים עסוקים מסוגלים ליהנות ממנה בקלות, לא בבחינת תרבות גבוהה, ישָנה ומשעממת, אלא כבידור. נדרשות שעות על מנת לצפות בבאלט או במחזה, ואף יותר שעות לקריאת ספר. יספיקו מספר דקות להערכת האמנות המהוללת ביותר של זמננו.

 

 

"הדבר עשוי להיראות כהטלת אשמה. ואולם, הוא מעניק לאמנות החזותית בת-זמננו (לא שעודנה תמיד חזותית) יתרון על פני צורות אמנות אליטיסטיות. סופר דוגמת ג'ונתן פרנזן עשוי להידרש למאות עמודים במאמץ לתאר את מציאות זמננו, אך יצירת אמנות בכוחה לבטא מציאות זו בכליה, מאחר שניצחונה של אמנות מושגית פשוטה ובוטה הוא אחת התופעות המגדירות את תקופתנו.

 

"אם כך, תשובה אחת לשאלה – 'מדוע האמנות בת-זמננו נראית כה פשוטה?' – היא, שבהיותה עיתונאית וקיקיונית ואף בוטה כמודעה, היא מסכמת את הזמן בו אנו חיים. התעמתו עם זה. דמותכם היא זו המשתקפת ב'כלב הבלון' (של ג'ף קונס/ג.ע).באמצעות הגשמת הגסות של עידן ספקטקל זה, מה שמקובל עלינו כ'אמנות עכשווית' הפך מעניינו של מיעוט לתרבות פופולארית.

 

"מדוע האמנות בת-זמננו נראית פשוטה? מדוע הרוק'נרול המיר את הג'אז?

 

"ובה בעת, השאלה משקפת דאגה – ודאגה זו מן הדין שתכרסם בכל מי שאכפת לו באמת ובתמים מהאמנות כיום. תהליך פישוטה של האמנות, שהחל בשנות ה- 60, הגיע לרמות רדוקטיביות באמת בשנות ה- 80 וה- 90, והוא חלק מתעשיית זמננו, הפך אנשים רבים לעשירים, משום שהדבר הגדול האחר הקשור בפשטנות הוא, שהיא מוׄכֵרת. נראה, שאספנים מחבבים חומרים שאין הם צריכים לחשוב עליהם יתר על המידה. […] זוהי תמונת הדרך בה אנו חיים עתה, אך זוהי תמונה מכוערת ומדכאה.

 

"האם האמנות באמת חייבת לחקות את המפגעים הנמוכים ביותר של החיים המודרניים על מנת שתהייה בת-זמננו? כמובן, שלא. כבר הזכרתי לעיל אמנים שהם מורכבים ורציניים וכלל לא פשוטים. האמת היא, שלאמנים עצמם נמאס מהאמנות הפשוטה של עידן הרסט. הגלריות גדושות באמנות שמבקשת להיות מורכבת. לדאבוננו, הרבה מאמנות זו סופו שהוא משעמם ובלתי חדיר. ישנן 'יצירות מופת' בסגנון גודאר בצורת וידיאו-ארט נפוח, או אפוסים נוראים של אמנות פרפורמנס ומאמצים נואשים להפיכת האמנות ל'רצינית' יותר באמצעות פנייה לגינון או, נאמר, לאדריכלות קהילתית.

 

"אכן, האמנות בת-זמננו נמצאת בסכנת אובדן ה'פשטות' שעשתה אותה לפופולארית, אך מבלי שתזכה בעומק שהיה גורם לה להיות משמעותית לנו ממש.

 

"זו הסיבה לכך, שאנו חיים בתקופה כה מוזרה מבחינת האמנות, והסיבה לכך שהעתיד נראה תקוע בבוץ. האמנות פשטה מעליה כה הרבה דברים מעשירים וצמצמה את עצמה לדרגת ראי קפוא של הזמן הנוכחי, עד כי היא נאבקת למצוא מחדש אוצר-מילים ראוי יותר מבחינה אינטלקטואלית ורגשית. ישנם יוצאים מן הכלל נפלאים. אמנות גדולה עדיין נוצרת. היא גם תיווצר בעתיד. אבל, כן, התשובה לשאלה היא, שהרבה מהאמנות בת-זמננו נראה פשוט משום שהאמנות הזו חד-ממדית באורח מטומטם, פשטה את הרגל מבחינה פיוטית ובנאלית ברמת התפיסתית."

 

מוגש לקוראים כחומר מחשבה ערב יום-הכיפורים. אין המערכת מזדהה בהכרח עם הנטען במאמר.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s