ד ר ו ש "א י ר ו ע"

                                            ד ר ו ש  "אי ר ו ע"

 

חשבתי לתומי, שאני די בקי במחשבת היידגר. ולא בדיוק. עובדה, את המושג ההיידגריאני המאוחר של ה"אירוע" ((Ereignis פגשתי לראשונה רק בזכות דיבורים חכמים של ז'אק דרידה בנושא פעולת הטרור הניו-יורקית של ה- 11 בספטמבר. בספר, "פילוסופיה בזמן טרור" (2003)[1], הגדיר דרידה את אקט קריסת "מגדלי התאומים" כ"אירוע" (בהדגישו, שכוונתו למשמעות ההיידגריאנית של המונח), דהיינו האקט בבחינת משהו מפתיע, בלתי צפוי, ייחודי, בלתי ניתן להבנה (ומבחינת דרידה, אף בלתי ניתן לשיום, ומכאן הכותרת חסרת הפשר –("September 11".

 

כיצד זה שלא הכרתי את המושג ההיידגריאני של ה"אירוע"? פשוט מאד: אמנם, היידגר ניסח אותו בין 1938-1936, אך הוא פורסם בגרמנית לא לפני 1998 בספר "תרומות לפילוסופיה (של האירוע)". התרגומים לאנגלית ראו אור הרבה לאחר מכן. בהתאם, מכל האסופות המוכרות לי של כתבי היידגר המאוחר (משנות ה- 30) – נעדר טקסט בנושא ה"אירוע". כך, לצערי, לא זכיתי עד כה להכיר את הספר הזה (שמוסכם על הכול, שהוא סתום לא במעט וקשה מאד לקריאה). עתה, כשאני מתמודד עם מושג ה"אירוע", הוא נראה לי ראוי מאד ליישום על החיים בכלל ועל האמנות בפרט, ובעיקר- על האמנות העכשווית במצבה החולני הקשה.

 

כבר נתקלתי בעבר במושג הפילוסופי של ה"אירוע", גם אם לא כמושג היידגריאני: ב"החשיבה הפראית" של קלוד לוי-שטראוס נבחנה התרבות במונחי המתח בין "סטרוקטורה" לבין "אירוע". אך, בהקשר סטרוקטורליסטי זה, "אירוע" לא ציין הרבה יותר מתהליך דינאמי (יצירתי, פעולתי, רגשי, חברתי וכו') המתחולל במסגרת הסטרוקטורה הסטאטית (צורה). מאוחר יותר, למדתי להכיר את מושג ה"אירוע" בבחינת מושג מרכזי בהגותו של אלן בודיו, שעתה אני מבין עד כמה הוא בעל-חוב להיידגר. כי, כפי שמפורט בספרו של באדיו מ- 1993, "אתיקה"[2], –

"ישנה רק חיה מסוימת, הנקראת על פי נסיבות מסוימות להיעשות סובייקט […] נדרשת ומגויסת ברגע מסוים […]. ברגע זה נקראת החיה האנושית להיות אותה הוויה נצחית שטרם הייתה. […] יש להניח שמה שמזמין לקומפוזיציה של סובייקט הוא יתר כלשהו […]. נכנה את התוספת הזאת אירוע. […] אנו מכנים 'אמת' (אמת אחת) את התהליך הממשי של נאמנות לאירוע. […] אנו מכנים 'סובייקט' את זה המספק מצע לנאמנות לאירוע, כלומר את זה הנושא תהליך של אמת."[3]

 

במילים פשוטות יותר: "אירוע" הוא תהליך הכרתי מסוים, המשנה את האדם והופכו ל"סובייקט" במובן האותנטי והשלם.

 

ועוד כותב באדיו על ה"אירוע", שהוא – "ייתור (כלומר, התוספת שנוספה לסובייקט/ג.ע) מסוכן, בלתי ניתן לחיזוי מראש, חמקני, הנעלם ברגע הופעתו."[4]

 

עדיין קודם להיכרותי עם תפיסת היידגר את ה"אירוע", אני מעיין בערך "אירוע" בספרם עב-הכרס של דוד גורביץ' ודן ערב, "אנציקלופדיה של הרעיונות" ואיני מופתע לגלות תמצות של הגיגים פוסט-מודרניים בנושא "אירוע", אך מבלי שיוזכר (אף לא בביבליוגרפיה) שמו של מרטין היידגר, שהוא האבא הגדול של כל ההגיגים הללו. שלפי האנציקלופדיה הנדונה, "אירוע" הוא "מושג שטבע הפילוסוף הצרפתי ז'ן פרנסואה ליוטאר"!! ואני מצטט מספר שורות על אודות מעמדו החוץ-לשוני המיוחד של ה"אירוע":

"האירוע הוא אפוא התנהגות חריגה שאיננה ניתנת לייצוג בשפה על פי הניסיון הקודם; הוא נוגע ב'דבר', בממשי, ובמה שמפר את השלווה. האירוע מאיים על גבולות ההגדרה העצמית שלנו, על יכולנו 'לדבר' אותו ((Deleuze, 1997. זוהי התרחשות סינגולארית, המובנת רק בדיעבד."[5]

 

מחברי הערך ב"אנציקלופדיה של הרעיונות" מציינים מושגים כמו "אושוויץ" (דוגמא שהביא ליוטאר) או "אירועי 68" בפאריז כהמחשה לרעיון ה"אירוע". דרידה דיבר, בין השאר, על מוות כדוגמא ל"אירוע". אך, וזאת יש להדגיש, האידיאה הפילוסופית של ה"אירוע" עניינה היסודי הוא בכינונו של הסובייקט, הולדתו מחדש דרך חוויה עזה, בלתי צפויה, בלתי ניתנת להבנה וחומקת מתיאור לשוני. מה שמביאנו אל המקור ההיידגריאני.

 

"משעה שאחזה באדם האש הפרומתיאית של האינטלקט והשפה, מתחילה ההיסטוריה האנושית כהתגלות מורכבת של חיים משמעותיים."[6]

 

מתן משמעות להווייתו – זהו האתגר האנושי לפי היידגר, ול"אירוע" תפקיד מכריע בהכרה העצמית המשמעותית של הסובייקט. שה"אירוע" הוא אקט הפתיחה (היציאה לאור) של המשמעות המכוננת:

"אם אקרא בשם Ereignis לאירוע כלשהו, הרי שמדובר ב'אירוע א-פריורי' של היפתחות הפתוח."

 

ה"אירוע" פותח מראש (א-פריורי) את התהליך המתמשך של מתן המשמעות לחיי (זהו ה"פתוח" שבציטוט האחרון). עסקינן בחוויה עוצמתית, חוויה של זמן מטלטל, המעבירה את האדם מרמת "הבנת" הווייתו לרמת "התרחשות" הווייתו. כי הווייתנו אינה נתונה לנו, אלא רק בזכות מאבקנו עם השאלה – מי אנחנו? – ובזכות הפקת המשמעות מדברים:

"מהות ההוויה האנושית יוצאת אל האור רק כאשר בני אדם, הנטועים במורשתם ותעודתם, מפעילים את המהות ((das Wesen erwirkt."

 

בל נחמיץ את הכתוב: בבחינת שיא בזמן, ה"אירוע" מאחד בחובו עבר ועתיד, מורשה ותעודה ברבדיהם העמוקים ביותר. אך, לא פחות מכן, ה"אירוע" מאחד באורח פרדוקסאלי חשיפת משמעות וחשיכה תהומית: שכאמור, ה"אירוע" – ככל שמקנה לי/לנו משמעות קיומית, אף היסטורית – נותר מסתורי, בלתי נהיר, בלתי ניתן לפיצוח ההכרה. ובמילים אחרות: ככל שה"אירוע" מקנה לי/לנו משמעות, הוא עצמו נותר נטול משמעות ואזוטרי.

 

ה"אירוע", כך היידגר, הוא זה שבו שאלת הווייתנו – מי אנחנו? – הפכה לשאלה בוערת בעבורנו, זמן של אי-שקט ואף ניכור עצמי שבו אנו ניצבים מול המשימה להיות אנו עצמנו, דהיינו – להעניק משמעות לעצמנו.

 

אינני יודע מה אתם חושבים על המושג הזה, "אירוע". אותי הוא מסעיר. ולא פחות משהוא זורה אור על חיי וקיומי, הוא מבהיר לי מה, בעצם, חסר לי כל כך באמנות העכשווית (בארץ ובעולם), כלומר זו שמאז שנות ה- 90 של המאה האחרונה. כי, זהו בדיוק מה שאני מבקש וכמעט שאיני מוצא באמנות העכשווית – "אירוע", חוויה שתטלטל אותי, תטעין אותי ביתר משמעות קיומית, תגלה לי משהו עמוק על עצמי ובה בעת תישאר מסתורית, חשוכה ובלתי מובנת. יצירת אמנות שכזו, כמאמר היידגר, תצלול למהות ההוויה והזמן (שהשניים אחד הם. איך כתב היידגר בספרו על הזמן: "הזמן אינו מה אלא מי"), תוך שלוכדת את המורשה ואת התעודה. אני חוזר: המורשה והתעודה.

 

מישהו בבית?!

 

 

 

 

[1] Giovanna Borradori, Philosophy in a Time of Terror: Dialogues with Jurgen Habermas and Jacques Derrida, University of Chicago Press, Chicago, 2003.,

[2] אלן באדיו, "אתיקה – מסה על תודעת הרוע", תרגום: עדי אפעל, רסלינג, תל אביב, 2005.

[3] שם, עמ' 57-54.

[4] שם, עמ' 76.

[5] דוד גורביץ' ודן ערב, "אנציקלופדיה של הרעיונות", בבל, תל אביב, 2012, עמ' 117.

[6] כל הציטוטים שלהלן מקורם ב-

Martin Heidegger, The Event (tr. Richard Rojcewicz), Indiana UniversityPress,Bloomington, 2012.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: