10 יצירות אמנות האסורות להצגה בפני ילדי ישראל

10 יצירות אמנות האסורות להצגה בפני ילדי ישראל

 

כותרת ראשית ב"הארץ" מיום 22 בינואר 2016: "משרד החינוך יגבש רשימה של יצירות שאסור להראות לתלמידים". ובכן, בתור אזרח נאמן, ציוני מסור ואיש-חינוך זוטא, אבקש לתרום את תרומתי הצנועה למפעל החינוכי המבורך, בתקווה שזו תיזקף לזכותי בבוא יום הדין במרתפי השלטון. אם כן, להלן רשימה ראשונית מנומקת של עשר יצירות אמנות חזותיות, שלעניות דעתי הציונית, חלילה מלהראותן לתלמידים ישראלים יהודיים, וזאת במסגרת המאמץ המבורך להבטחת טוהר העבריות הממלכתית:

 

  1. ראובן רובין, "פירות ראשונים", צבעי שמן, 1923: הטריפטיכון מייצג במרכזו חלוץ וחלוצה עבריים גאים במחיצת משפחה תימנית מסורתית וצנועה, שעה שבשני הלוחות הצדדיים של היצירה מיוצגים ערבים בנסיבות מנוחה ופסטורלה. המשוואה הזו בין החלוצים היהודיים לבין הילידים הערביים מקוממת, לוקה באידיאליזציה שמאלנית פרו-פלשתינאית, ופוגעת באבחון הייחודיות והעליונות של התביעה היהודית על ארץ ישראל.

 

  1. ראובן רובין, "רוכב ערבי עם זר פרחים", צבעי שמן, 1926-1925: הציור מייצג ערבי רוכב על חמור ביחד עם בנו הצעיר, כשהוא נושא בידיו זר גדול המיועד (ככל הנראה) לתושבים היהודיים שזה מקרוב באו. דימוי כוזב שכזה עלול להשפיע לרעה על תמונת העולם הבריאה של תלמידינו בנושא הקונפליקט והדיכוטומיה שבין שני העמים. למותר לצייר, שציור דוגמת "ערבי עם פרח" של פנחס ליטבינובסקי (צבעי שמן, 1925) נושא עמו אף הוא סכנה דומה ומומלץ להסירו ומייד מקירות מוזיאון תל אביב.

 

  1. נחום גוטמן, "אוהבים בכינרת", צבעי שמן, 1938: עלמה בלונדינית חבוקה עם ערבי (בגלביית פסים) לרקע הכינרת. ציור מסוכן במיוחד: יש בו בכדי לעודד יחסים אינטימיים בין יהודים לערבים ובזאת לחבל בגדר המוסרית-תרבותית המפרידה בין שני העמים לתפארת מדינת ישראל!

 

  1. נפתלי בזם, "ברכת שלום וידידות", כרזה, שנות ה- 50: תמונה שקרית, מוליכת שולל ומסוכנת של נער עברי ונער ערבי (קאפיה לראשו), שניהם מחייכים (!) מתחת ליונת שלום ולרקע תלמים פרספקטיביים המוליכים את העין אל יישוב עברי (מגדל-מים וכו'). את הרעל המתקתק הזה שומה עלינו להרחיק ובהקדם מעיני התלמידים, לבל ישגו חלילה בחלומות שווא, שסופם סכין בגב!

 

  1. יגאל תומרקין, "הוא הלך בשדות", ארד וצבע, 1967: פֶסל מביש זה נוצר לרקע ניצחוננו הנסי במלחמת ששת הימים. היוצר, עוכר ישראל ידוע, אינו בוחל בשום אמצעים להקנטת החייל הישראלי הגיבור וביזויו: אבר המין השמוט, הפה המקיא, הפגז הכדורי שבבטנו, גפיו המרוטשים… והוא עוד מהין לקרוא לתועבה הזו, "הוא הלך בשדות", ובזאת לפגוע בזכרם הקדוש של נתן אלתרמן ומשה שמיר! יסולק הפסל לאלתר ממחסני מוזיאון תל אביב, מוסד הזוכה לתמיכה ציבורית!!

 

  1. אורי ליפשיץ, "ביקור הגברת הזקנה", טכניקה מעורבת על בד, 1974: טריפטיכון מאוס זה לועג (ברוח "שלום עכשיו" דאז) לגברת גולדה מאיר, ראש הממשלה, המיוצגת מגבה בשמאל הציור כקשישה מגושמת, לעומת צעיר ארוטי היושב בימין הציור, שעה שציפורני ידו כמוהם כטפרים של ציפור-טרף האמורים לרטש את "הגברת הזקנה". הרי לנו ציור אנרכיסטי, דוגמא מופתית לבוגדנות אנשי הרוח ואמני השמאל ה"הומאניסטיים", החושפים את אלימותם ואת שפלותם האנטי-לאומית. למותר לציין, שציור שמן אחר של אותו אמן, המייצג באורח תוקפני את "בגין נואם" (צבעי שמן, 1990), אל לו להיראות לעיני תלמידינו, בהיותו דוגמא מבחילה נוספת לחרפת הזילות האנרכיסטי בכבוד מנהיגנו הנערץ.

 

  1. משה גרשוני, "בודפשט", טכניקה מעורבת, 1987: הצייר, חוצפן ועלוב נפש שסירב ללחוץ את ידה של שרת התרבות בטקס "פרס ישראל", מעז לבזות בציור זה את קודשי ישראל ואת תפארת גבורותיו. תוך שצולל לביבים אנאליים והומוסקסואליים מתועבים, הוא משחית את רוממות "שירת חנה", כותב בכתב יד מרושל – "קשת גיבורים חתים ונכשלים אזרו חייל", בבטאו תבוסתנות ומורך, ביחד עם הטלות רפש סמליות בקב"ה. ואם אין די בזה, הציור טובל כולו בגווני מוגלה ושתן, ודינו אחד – לאשפתות. להזכירנו: זהו הצייר שקבע בציורו, שטוף-הדמים, מ- 1976: "הבעיה של הציור היא הבעיה הפלשתינאית"!!!

 

  1. דויד ריב, "אריק אוכל ילדים", צבעי אקריליק, 2001: ציור המאוכלס כולו בדימויי ספק-דגים ספק-פגזים הניתכים משמים עם המילה NAPALM בתווך ועם המילים – "אריק אוכל ילדים" – בתחתית. צבעוניות ילדותית עליזה מבקשת להסוות את התוכן המעוות. ההסתה הפראית הזו נגד ראש ממשלה ישראלי, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, אינה נסבלת. בהזדמנות זו, נתריע על קיום מספר גרסאות של ציור זה, אשר חובה לאתרן בהקדם ולהשמידן.

 

  1. יעל בר-תנא, "סלע אנדרומדה", 2006: יורדת לסבית נמושה זו, שייצגה את פולין (הארץ שהכחידה מיליוני יהודים בשואה!) בביאנאלה בוונציה, ועוד עם שלישיית סרטי וידיאו המעודדים שובם של יהודים לפולין והתיישבותם שם בסגנון "חומה ומגדל" – ה"אמנית" הבוגדת הזו מציגה בעבודת הווידיאו, "סלע אנדרומדה", ערבי צעיר החותר אל הסלע היפואי, מסלק ממנו את דגל ישראל ומציב במקומו עץ זית עקור. אבוי לתלמידים הצופים בשנאת ישראל זו ובעשייה יד אחת עם אויבינו.יוכחד הווידיאו בכיכר-העיר!!

 

  1. לארי אברמסון, "1967", אקריליק על נייר, 2012-2011: 52 ציורים, לא פחות, שצוירו על גיליונות עיתון "הארץ" משנת 1967. שנת הגאולה מוכפשת (כמובן) על דפי עיתון הסמול, "הארץ", תוך שמציגה בפנינו דימויי גולגולות, סדקים, ריבוע שחור מורבידי וכיו"ב שאר דימויי ספק, רכרוכיות וייאוש. נציל את ילדינו הרכים מהשפעתם הרעה של ציורים נמושיים אלה, נטהר את שבטנו מכל אותן רימות ותולעות המזהמות את נפשות יקירינו.

 

 

זוהי רשימה ראשונה מתוך רשימות הנשלמות בימים אלה, ואשר אשמח להעבירה לידי מפקחי רשות החינוך ו/או משרד ראש-הממשלה.

 

לכבוד השר, נפתלי בנט, לעיונו ולביצועו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: