מאמר עברי קדום בנושא הצילום

כלי צופים חדש": מאמר עברי קדום בנושא הצילום

 

במהלך פשפושי בעיתוני "הצפירה", נקלעתי לגיליון מתאריך ה- 26 בספטמבר 1882 (עמ' 7-6) ובו פגשתי במאמר בשם "כלי צופים חדש". המאמר, שאינו חתום, אך נכתב על ידי מו"ל העיתון – חיים זעליג סלאנימסקי – שנודע בחיבתו למדע וטכנולוגיה, מדווח בהשתאות על אודות מכשיר-פלא חדיש-חדש-ומיוחד, שבכוחו לשעתק בדיוק מרבי תמונות דינאמיות מהעולם. כפי שלמדתי מהיסטוריון הצילום הישראלי, גיא רז, אותו סלאנימסקי פרסם עוד ב- 1862 ב"הצפירה" מאמר על פלאי המצלמה (האם הכוונה למאמר מה- 15 במאי 1862, בו תיאר המו"ל את קסם ה"קאמרה אובסקורה"?).  להלן, אביא במלואו את המאמר מ- 1882, על שפתו המשכילית המעט-ארכאית, אך יפה-להפליא:

 

"כוח הראות אשר נטע ה' בטבע היצורים הוא אחד מנפלאות בראשית, אשר אין חקר לתעלומות סתרי סגולותיו. קצר שכל האנושי להשיג ולהבין איך ע"י אבר קטן כהעין הוא צופה ומביט מקצה השמים ועד קצה השמים, מן כוכבי שחק הרחוקים ממנו אלפי מיליאנען[1] פרסאות עד המוחשים הקטנים אשר מסביב לו על פני הארץ. ע"פ הבחינות והניסיונות הרבים אשר חקרו ודרשו החוקרים הטבעיים במשפטי חוש הראות וסגולותיו, נודע לנו כי הכוח הזה הוא מתחלק לשני כוחות ראשיים, כוח גופני וכוח רוחני או נפשיי. העין בעצמו הוא מתוקן בבניינו לקבל בחובו כל הדברים הנראים לפניו ולציירם בציור קטן מאד על עור הרשת (רעטינא) שבאחוריו, ואיננו עוד הראייה עצמה, בהיותו רק כמו ציור מחוקה על העור. אבל ע"י הווריד היוצא מאחורי העין ונכנס לפנימית המוח, ישפוט הנפש שמה על הציור ההוא ובא לידי ידיעה והרגשה; באופן שלפ"ו העין וכוח הראות דומה ממש אל קנה ההבטה (פערנראר)[2] אשר ישתמש בו האדם לראות את המוחשים הרחוקים ממנו, אשר הקָנה בעצמו איננו יודע ומרגיש מאומה, ורק האדם הצופה ומביט בתוכו הוא הרואה, כן הוא העין וכוח הנפשי שבקרבנו. העין הוא רק כלי החוש המעתיק צורות כמו במראָה, והנפש שבפנימית המוח היא הרואה ויודעת מה שהוא רואה, ע"י הווריד המקשר עם העין. ולכן אם לפעמים יקרה אשר הווריד ההוא יתקלקל ע"י איזה חולי, אז יתבטל כוח הראות לגמרי, אע"פ שהעין בעצמו עודנה שלם בתכונתו לכל פרטיו, אבל באין מעורר לרוח הנפשי הוא נעלם מן הראות וההרגשה.

 

והנה מטֶבע כוח הראות שבקרבנו הוא, שבדרך העברתו מן החוש החיצוני אל הנפש הוא נצרך לזמן קצר מאד לערך זעקונדע, ולכן אם במשך הזמן הזה כלה ונאבד המוחש ההוא מן המציאות, או הלך ונעתק ממקומו למקור אחר, אנחנו בכוח ראיותינו עדיין רואים אותו משך 1/10 זעקונדע במקומו הראשון כשהיה, ע"י התעוררות הנפש שנשאר בקרבנו מן הרגע ההוא. העניין הזה כבר נתאמת ע"י ניסיונות הרבה מאד באין ספק אחריו. ואנחנו נזכיר פה רק נסמן אחד פשוט לדוגמא: נניח כי הרחיים הסובבים על כנפי הרוח (ווינדמיהלע) התנועעו ע"י רוח חזק במהירות גדולה בעת לילה כאשר התקררו השמים בעבים ויהי חושך אפלה, והאדם המתגורר שם בלתי רחוק ממנו ויודע מקום הרחיים, הוא שומע קול הטחנה, אבל אינו רואה לא הרחיים ולא סיבוב הכנפיים ע"י חושך האפלה המכסה אותו. והנה פתאום יצא ברק מתוך הענן ויאר את הלילה על פני כל הכיכר, וכרגע נראו לו כל אשר מסביב, וירא את המגדל הגבוה עם כנפי הרוח הגדולים וישתומם לראות כי הכנפיים בלתי מתנועעים כלל רק עומדים במנוחה שקטה על מצב אחד בלי שום תנועה, ויהי לנס! בהיותו יודע כי באמת הם מתנועעים וטוחנים במהירות גדולה, אבל סיבת הפלא הוא זה אור הברק כפי הנודע בטבע איננה שוהה להאיר רק רגע קטן מאד, לא יגיע לכדי 1/100 זעקונדע, ואח"כ ידעך ואיננו. נניח איפא שאורך הכנפיים 25 רגל וסובבים במהירות גדולה סביב במהירות בזמן ד' זעקונדען, הלא יתחייב שבזמן 1/100 זעקונדע שהאיר עליהם הברק לעין האדם, לא נעו ולא נדו ממקומם, רק שיעור קטן מאד בלתי נרגש בעין כלל, וע"כ הראייה הזאת נקלטה אז בקרבנו משך 1/100 זעקונדע, וע"כ התדמה לעינינו היותו עומד במנוחה בלי שום תנועה במצב ידוע. ואם יזדמן שבזמן זעקונדע אחת ירוצצו מספר ברקים זה אחר זה בהפסק קטן בינתיים, הנה בכל ברק יראה הכנפיים עומדים על עמדם, אבל פעם בפעם הוא רואה אותם על אופן מצב אחר מכשהיה, לפי שבמשך ההפסק שבינתיים הלכו נעתקו הכנפיים ממקומם ונשתנה מצבם, וזה מבואר.

 

ע"פ היסוד הזה המציאו להם החוקרים תחבולה נאותה איך להכיר את המוחשים המתנועעים תמיד בתנועה מהירית ולדעת מהות עצמותם ולדעת מה המה ומה תמונתם ותארם. כי תחת אור הברק היוצא מתוך הענן הבלתי מצוי לאדם בכל מקום ובכל זמן השתמשו באור היוצא מסוללה עלעקטרית אשר גם הוא שולט רק כהרף עין, כטבע ברק העננים, ונזכיר גם ממנו ניסיון אחד למשל ולדוגמא. באשר נפתח פי הברזא של איזו חבית המלאה מים, הלא נראה את הקילוח היוצא ושוטף מפי הברזא, היותו בהיר וצלול כמים טהורים. ואולם חוכמת ההנדסה תורנו דעת, שהקילוח הזה איננו באמת גוף מימי מחובר כמים המכונסים בכלי, רק הוא מורכב מטיפות מים רבים נפרדות ונבדלות זה מזה בלי שום חיבור ביניהן, ורק מפני מרוצתן הגדולה זה אחר זה הן מתדמים לעינינו כמו קילוח אחד שלם. ובכדי לברר אמיתת העניין נוכל לנסות לברר הדבר באופן כזה: נעמיד החבית בבית אפל בלי שום אור, אשר בו נמצא סוללה עלעקטרית, ובעת שנפתח פי החבית ונשמע לאוזן קול הקילוח יוצא נגיע שני צירי הסוללה ז"בז[3], אשר כרגע יתמלא הבית אורה, ואז נשתומם לראות כי אין קילוח ואין שטיפת מים, רק טיפות נפרדות רבות מאד עומדות תלויות באוויר במנוחה בלי שום תנועה! והוא ג"כ מסיבה שביארנו.

 

בימינו האחרונים האלה מצאו להם החוקרים כלים חדשים נפלאים למאוד אשר על ידיהם נוכל לדעת ולראות כל המוחשים המתנועעים בתנועה גדולה. לא רק לראות תארם ותנועתם בחוש הראות השולט בהם רק כהרף עין לא יותר, ואח"כ יאבדו מעינינו, אבל להעתיק גם מהם ציורים אמיתיים ומדויקים למאוד אשר יעמדו חיים וקיימים לפנינו להבחין ולראות במוחשים ההם כל אופני תנועתם הגדולה ואיך הם משתנים מרגע לרגע! הכלים הנפלאים ההם פתחו לפני החוקרים דרכי חקירות חדשות בכל פינות חוכמת הטבע, וגילו לנו חדשות ונצורות אשר לא ידענו מלפנים. היסוד העיקרי אשר עליו נשענו בניין הכלים האלה הוא מלאכת הפאטאגראפיע כפי מה שהגיעה לשלמותה בימינו אלה, אשר בידינו להעתיק צורות המוחשים בדיוק נפלא בזמן רגע אחד כהרף עין הפחות מכדי 1/1500 מזמן זעקונדע אחת! הם מתוקנים בתחבולות מעכאניות, באופן שנוכל להעתיק מן מוחש אחד עד כדי 12 צורות זאח"ז[4] בזמן זעקונדע אחת! ועי"ז נוכל לראות בצורות ההן כל סדרי השינויים והתנועות שנתחדשו במוחש ההוא מזמן 1/12 אל 1/12 זאח"ז בזעקונדע.

 

הכלים הנפלאים האלה הביאו לנו תועלת לא מעטה גם בחוכמת התכונה[5], כי על ידיהם מצאו להעתיק צורת השמש בדיוק גדול, אשר מפאת עוצם אורה הגדול פעולתה הכעמיית[6] עזה מאד על לוח הפאטאגראפי להשחית כרגע את הצורה ולהשחירה כולה מבלי להכיר עוד, ורק כאשר תפיל אורה על זמן רגע פחות מכדי 1/100 מהזעקונדע, אז יוכלו להשיג ממנה צורה יפה ונקייה, אשר בהשקיף בתוכה ע"י כלי מגדיל הראות נוכל לראות אז כל פרטי תמונתה, גם הנקודות היותר דקות הבלתי נראים רק ע"י כלי מחזה גדול. ולהבחין בה על כל השינויים המתהווים בתוכה, מן הכתמים והאבוקות ההולכים ומתנועעים עמה, או סדר תנועות הכוכבים נוגה ומערקור[7] בעת עוברם על פני השמש, אשר הוא עניין גדול ונכבד אצל התוכנים, כנודע. ע"פ הכלים האלה מצאו להם בעלי הפיזיאלאגיא לחקור על ידיעת תנועת האיברים אצל בעה"ח השונים. בשנה העברה המציא חכם אחד באמעריקא כלי כזה אשר בו העריך בחינות שונות על טבע הסוסים קלי המרוץ (רננפרדע), והראה אופן תנועתם המשונה אשר לא ידעו מלפנים, ד"מ[8] שברגע ידוע במרוצתו הסוס משוטט באוויר ורגליו כפופות תחת בטנו, וכדומה עוד. וזה מקרוב הראה חכם אחד באספת הקדעמיא בפאריז כלי אחד יותר נפלא מהראשון, אשר כינוהו 'קנה רובה פאטאגראפיא' (רעוואלווער פאטאגראף), בהיותו דומה בתמונתו לקנה רובה כדורים, וע"י כלי זה יוכל להעתיק צורות המוחשים בזמן 1/700 מהזעקונדע, ולאור השמש בזמן 1/1500 מהזעקונדע! עד כי מצאה ידו להעתיק צורת עוף הפורח באוויר ולראות בו כל אופני תנועות הכנפיים בשעת עפיפתו, אשר עד היום הייתה לשאלה בפי החוקרים והמהנדסים: מה הנה תנועות הכנפיים בעלי כנף אשר על פיהן יעופו לכל אשר יהיה רוח חפצן ללכת? ואם יש תקווה לתחבולות אנוש בארץ, כי ימצא לאל ידו לעשות לו גם הוא כנפיים מחוברים על זרועות ידיו ורגליו, וילמד לעוף באוויר השמים כאשר ידאה הנשר?"

[1] מיליונים.

[2] טלסקופ.

[3] זה בזה.

[4] זו אחר זו.

[5] אסטרונומיה.

[6] הכימית.

[7] מרקורי.

[8] דרך משל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: