הוא עוד יילך בשדות: הערה ממש קצרה

           הוא עוד יילך בשדות: הערה ממש קצרה

 

איני יודע מתי צייר יגאל תומרקין את הציור הזה, שאת צילומו אני פוגש בקטלוג בית המכירות "מצא". רואים בו קטע גדול מפסלו של תומרקין, "הוא הלך בשדות" (1967, מוזיאון תל אביב) ומשמאלו, במקביל, דמות איש קשיש בעל אף מרקיב, אולי חולה סיפיליס ואולי רק רינופימה – מחלת עיבוי עור האף. לקח לי קצת זמן בכדי להיזכר במקור של דמות הקשיש הזה, אך לבסוף נזכרתי: ציור הטמפרה של דומניקו גירלנדאיו מ- 1490, "סבא ונכד", מאוסף ה"לובר" בפאריז. נדמה לי, שאני מבין מדוע שידך תומרקין את פסלו לציור הרנסנסי של הסבא והנכד אדומי הבגד.

 

את הפסל, "הוא הלך בשדות", אני מעריך כשני בחשיבותו ההיסטורית בפיסול הישראלי, לאחר "נמרוד" של יצחק דנציגר. התגובה ההומניסטית הנועזת של תומרקין למלחמת ששת הימים הציבה בפני הציבור, לא עוד "אלבום ניצחון" עם חיילים גיבורים, אלא דמות חייל פגוע מאד, מרוטש ומבוזה. פסל הארד בגובה 175 ס"מ והצבוע בחלקו בגווני "פופ", מייצג את החייל כשמכנסיו מופשלים ואברו שמוט לעיני כל, לשונו האדומה חרוצה נגדנו, הוא גידם בשתי זרועותיו, קני רובים מכוונים הישר אלינו מתוך מרכז גופו, בטנו הקרועה חושפת איברים פנימיים ובמרכזם פגז כדורי גדול, המהדהד את מילות שירו של אלתרמן, "האם השלישית" (1938): "…הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן./ הוא נושא בלבו כדור עופרת."

 

עתה, כאמור, העתיק תומרקין את הפסל כציור על בד, תוך ששינה אך במעט את הצבעים (כתף ירוקה במקום כתף מתכתית של המקור) וזיווג אותו עם הקשיש של גירלנדאיו. אלא, שלא עוד בגד אצולה אדום עוטף את קשישנו, כי אם בגד אפרפר-בז', פרוזאי הרבה יותר וקרוב יותר לעידננו. הנכד, הילד תמים-המבט, הצופה בסבו בסגידה ואמונה, נעדר לחלוטין. גם החלון והנוף הנשקף – נמחקו. נותר רק הסב בעל המבט החכם והאף המרקיב.

 

כך אני מבין את ציורו של האמן הישראלי: הקשיש של גירלנדאיו מייצג בעבור תומרקין את דורו, אולי אף את דורי, דור המבוגרים השולחים את בניהם ונכדיהם לשדות הקרב. חוכמתו של הקשיש, שנהוג להציבה ככוח הרוחני המביס את ריקבון גופו, אינה עוד אפקטיבית, אומר לנו תומרקין בציורו. ילדים גדלים בסימן קידוש המולדת ומסירת נפשם למענה. התוצאה היא סבא "חכם" ונכד שגופו מרוטש, אבריו נתלשו ו"נושא בלבו כדור עופרת". בגרסתו של תומרקין, ריקבון האף של הסבא גבר על ארשת חוכמתו והוליד את ריקבון הגוף של נכדו, קורבן המלחמה.

 

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: