סיפורה של "מקרא סטודיו"

                     סיפורה של "מקרא סטודיו"

תוך מספר ימים תוצע למכירה בבית המכירות הפומביות הירושלמי, "קדם", תיבת קרטון גדושה עד למחנק במאות רבות של מסמכים מארכיונה של אירם סמואל, וביתר דיוק – ארכיוני גלריה "מקרא סטודיו" והגלריה שהמשיכה אותה – "גלריה יפו העתיקה". ספק רב אם מישהו יגלה עניין וייאות לשלם 500$ ומעלה בתמורה לתיבה זו של ניירות ישנים, אך בטרם תיגנז התיבה ותיעלם לה אי-שם, הזדרז מחבר שורות אלו ל"קדם", ובחסדי הנהלתו, הותר לו עיון לא קצר בחומרים. חפירת הצלה.

עיקר ענייני בגלריה "מקרא סטודיו", גלריה יקית אגדית, שפעלה בתל אביב לאורך עשר שנים, בין 1946 ל- 1956, ובמהלך כמאה התערוכות שהציגה שימשה אחד מהמוסדות התרבותיים המובילים בעולם האמנות הישראלי בשחר דרכו. פעמים רבות בתולדותיו שב המחבר ונתקל בשמה של "מקרא סטודיו", אך מעולם לא נפלה לידיו הזכות הנדירה לפשפש בארכיון כה עשיר של הגלריה ולקבל תמונה כה "סמיכה" של פועלה. וגם אם המאמר שלהלן ישעמם את הקורא ויתישו, הנתונים המובאים להלן הם ממצא חשוב ביותר לחוקרי האמנות הישראלית בעתיד, ולהם מיועדות השורות הבאות.

"מקרא סטודיו" פעלה ברחוב אלנבי 56, קומה ב' ונוהלה בידי שניים מעולי גרמניה, אירם סמואל ופטר זילקה. היא נחנכה חגיגית כ"בית מסחר לספרים מקרא" (ספרי אמנות ומוזיקה) בתאריך 27.11.1946, הגם – כפי שיעידו הנתונים להלן – כבר פעלה מאז תחילת אותה שנה. מדפים נמוכים עמוסי ספרים עטפו את חלל הגלריה, שעה שמעליהם נתלו תמונות על הקירות. סמלה הגראפי של הגלריה שילב פאלטת-ציירים, מכחול, ספר ותו מוזיקה. תערוכת הפתיחה של "מקרא סטודיו" הציגה מציורי יצחק (איזידור) אשהיים, המורה מ"בצלאל", וריקו בְּלאס (הצייר והמעצב הגראפי, 2003-1906) – שני אמנים יקים. אך, "מקרא סטודיו" לא הסתפקה במכירת ספרים וציורים. באפריל 1948 היא הדפיסה שלושה "ילקוטים" (תיקי דפדפות קטני-מידות, גודל גלויות) של רפרודוקציות צבעוניות תחת הכותרת – "הציור בארץ ישראל". כמעט שלא היה תקדים לאקט שכזה בישראל ("גזית" הוציא לאור ב- 1937 דפדפת רפרודוקציות בשם, "ציירים יהודים בזמננו", כולל מספר ציירים ארצישראליים). בילקוט הראשון נכללו ציורי פנחס אברמוביץ, שמשון הולצמן, מרדכי לבנון, משה מוקדי, יוחנן סימון ויצחק פרנקל. בילקוט השני, ציורי אראל (ריכרד לוי), אהרון כהנא, אליהו סיגרד, אריה ליאו פיין, משה קסטל ולודוויג שוורין. בילקוט השלישי נכללו יעקב אייזנשר, יוסף זריצקי, מרסל ינקו, אברהם נתנזון (נתון), יוסף קוסונוגי וראובן רובין. ללא ספק, מבחר ציור ארצישראלי ליבראלי, נטול פניות, חוצה "מפלגות", וזאת ימים ספורים בטרם ה"פיצוץ" הגדול של מהפכת "אופקים חדשים".

ב"מקרא סטודיו" נמכרו הרפרודוקציות הצבעוניות של שלושה הילקוטים במחיר 4.5 מיל ארצישראלי האחת. באותו הקשר, יצוינו תערוכת רפרודוקציות של "גנימד פְּרֶס" הלונדוני (שהוצגה באוקטובר 1950), או תערוכת ליתוגרפיות של הונורא דומייא (תאריכה לא ידוע), שהוצגו שתיהן בגלריה, ואפילו האירוע החד-יומי של ה- 23 במאי 1949, בו הוצגו תריסר ליתוגרפיות צבעוניות של מארק שאגאל מלווים בהסבריו של אויגן קולב, מי שינהל מעתה את מוזיאון תל אביב. אך, עיקר חשיבותה של "מקרא סטודיו" לתולדות האמנות הישראלית בתערוכות שהציגה.

להלן, אתיש את הקורא ברשימה יבשה של מבחר61 תערוכות שהוצגו ב"מקרא סטודיו" לפני ואחרי תערוכת החניכה הרשמית המצוינת לעיל. התאריכים המלווים מציינים את יום הפתיחה. הרשימה נסמכת כולה על תיבת הארכיון מ"קדם", וכיון שכל תערוכה הוצגה לאורך חודש ימים, ברור שחסרים נתונים רבים על אודות תערוכות נוספות (כגון, תערוכת "חיילים מציירים", שהוצגה כאן ב- 1948, או תערוכת ציורים על קרמיקה של ז'אן דוד מ- 1951). ועוד יש לקחת בחשבון את האפשרות, שבפערים בין תאריכי התערוכות שלהלן הוצגו תערוכות מאוסף הגלריה, ולפיכך לא הונפקו הזמנות, מהסוג המאכלסות את תיבת-הארכיון הנדונה:

12.1.1946: תערוכת אקוורלים ורישומים של מוריאל בנטביטש (בנטוויץ').

27.4.1946: תערוכת ציורי אורי אדלר.

18.5.1946: תערוכת ציורי ברטרם אורונד (Urand).

15.9.1946: תערוכת ציורי מרסל ינקו.

29.12.1946: תערוכת ציורים ורישומים של שלום רייזר.

1.1.1947: תערוכת ציורי רוברט בזר.

24.5.1947: תערוכת פסלי עץ וחיתוכי עץ של י.גולדשטיין (גויאן). את התערוכה פתח משה הלוי, מנהל תיאטרון "אוהל", בו עיצב גולדשטיין תפאורה.

20.2.1947: התערוכה השביעית של ציירי הקיבוץ הארצי.

6.4.1947: תערוכת ציורי ישראל פלדי.

3.5.1947: תערוכת רישומים של אהרון כהנא.

31.1.1948: תערוכת 35 ציורים של פנחס אברמוביץ'.

25.8.1948: תערוכת אבא (פניכל), רישומים ממחנה המעצר בקפריסין.

11.12.1948: פסלים של פרנק דה מירנדה (אמן יליד הולנד, שעלה ארצה ב- 1947).

22.1.1949: תערוכת ציורי חיל-הים של ז'אן דוד (מבוא לקטלוג-זוטא: חיים גמזו).

12.2.1949: תערוכת יוחנן בן-יעקב, שרגא וייל ורודא ריילינגר (ציירי הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר).

23.4.1949: תערוכת אקוורלים ורישומים של רות שלוס.

21.8.1949: תערוכת פרץ הסה (לימים, ראש וראשון לפיתוח מגמת התראפיה באמנות בישראל, וקודם לכן, מורם לציור של רפי לביא, עמיקם תורן ואחרים). על ההזמנה, רישום חופשי וזריז של דיונות, ברוח הרישום של עולי אוסטריה וגרמניה.

28.9.1949: תערוכת רישומים של יוסי שטרן.

23.10.1949: תערוכת ציורי שמעון בילו (בהזמנה, דברי מבוא מאת המבקר, אריה לרנר).

22.11.1949: תערוכה משותפת למריאנה (מרים) היימן-אלפלד (מסיכות ובובות) ומרים ברטוב (ציורים על זכוכית).

18.12.1949: תערוכת ציורי ז'אן דוד.

18.1.1950: תערוכת רישומי צילה בינדר.

12.2.1950: תערוכת ציורי (חיוכי עץ, בעיקר) של מרים הלפרין.

4.3.1950: תערוכת ציורי שולמית טל (פולקביץ).

26.3.1950: תערוכת 44 ציורים של יהושע בורנפרוינד.

30.3.1950: תערוכת ציורי שרגא וייל. [משהו אינו תקין עד תום בנתון הזה, שכן הוא סמוך מדי לתערוכה הקודמת. בכל מקרה, ידוע שוווייל הציג ב"מקרא סטודיו" ב- 1950 ציורים ריאליסטיים בנושאי קיבוצו, העוגן].

5.5.1950: תערוכת ציורי אווה פישר (מבוא לקטלוג-זוטא: אביגדור המאירי).

28.5.1950: תערוכת ציורים ופסלים של קטה אפרים מרכוס.

24.12.1950: תערוכת רישומי אבא פניכל.

28.1.1951: תערוכת "חזרו מפאריז": ציורים של נפתלי בזם, שולמית טל, אביבה מרגלית, רות שלוס, משה פרופס ורינה נרד.

28.2.1951: תערוכת רישומי ז'אן דוד.

5.6.1951: תערוכת 25 ציורים של משה מוקדי.

5.7.1951: תערוכת 33 ציורים של מרסל ינקו.

25.12.1951: תערוכה "סוריאליסטית" רומנית כפולה: א. "אות", ציורים של איבנז. ב."עצם", ציוריהם של מירבל דוֹר וגֶרָשים לוּקה.

27.5.1952: תערוכת עבודות קרמיקה של אהרון כהנא.

29.10.1952: תערוכת תשעה ציירי הקיבוץ הארצי.

11.2.1953: תערוכת צלמי הקיבוץ הארצי.

25.3.1953: תערוכת מסיכות של מריאנה היימן-אלפלד ושל מונוטיפים מעשה ידי יהושע בורנפרוינד.

7.5.1953: תערוכת ציורי שמן של לאה מג'רו מינץ.

17.6.1953: תערוכת רישומים ראשונה של נפתלי בזם.

15.7.1953: תערוכת פסלי אהרון אשכנזי וציורי פליס פזנר (פבזנר) ויוסף קארל.

12.8.1953: תערוכת 23 ציורים של פנחס שער.

23.9.1953: תערוכת עבודות בנחושת (נחום גוטמן, ז'אן דוד, מרסל ינקו, בצלאל שץ, זוהרה שץ ולואיז שץ, השלושה האחרונים חברי קבוצת "יד").

25.11.1953: תערוכת 60 ציורים של מרסל ינקו.

30.12.1953: תערוכת 19 תבליטי עץ ופסלי עץ של קוסו אלול.

4.2.1954: תערוכת 37 ציורים של פנחס אברמוביץ'.

3.3.1954: תערוכת ציורי יהודית אורן.

26.1.1955: תערוכת ציורים, רישומים ו"שירים מצוירים" של גרשון קניספל.

12.5.1955: תערוכת פסלים ורישומים של חווה מחותן-פישמן.

9.11.1955: תערוכת צילומים של חנן בהיר (גבעת-ברנר) ושל פטר מרום (חולתא).

15.2.1956: תערוכת רישומים (מדרום-אמריקה) של יוחנן סימון.

30.11.1955: תערוכת תכשיטים של מרים בן-חורין.

11.1.1956: תערוכת ציורי שמואל כ"ץ.

21.3.1956: תערוכת עבודות קרמיקה של נחמיה עוז ("חרסה").

9.5.1956: תערוכת רישומי אסתר פרץ ארד.

בנוסף על כל הרשימה המכבידה הנ"ל, יצוינו התערוכות שלהלן, המופיעות על גבי הזמנות שונות מארכיון "מקרא סטודיו", אך הנעדרות ציון השנה:

26.1: תערוכת "ציורי בדיות" של אלזה שרף (בפתיחה: דברי גרטרוד קראוס מפי השחקנית, פניה לוביטש).

20.9: תערוכת סרה (שרה) וינוגרד.

10.1: רישומי צילה בינדר.

2.7: תערוכת ציורי ש.דה-לוינסקי, ציירת מסן-סלוודור.

28.7: תערוכת ציורי מירה המרמש.

25.1.:) תערוכת ציורי לודוויג מוס (מורו הקשיש של רפי לביא בין השנים 1956-1954).

עד כאן הרשימה. מה אנו יכולים ללמוד על גלריה "מקרא סטודיו" מתוך רשימה זו? קודם כל, שלמרבית הפלא, מעטים-יחסית הם האמנים היקים שהציגו כאן. רבים מעולי גרמניה הפועלים בירושלים נעדרים מהרשימה הנ"ל. פרץ הסה, לודוויג מוס, יוחנן בן-יעקב, רות שלוס, אהרון כהנא, יוחנן  סימון, נפתלי בזם ועוד – הם אמנם ילידי גרמניה, אך רבים הרבה יותר הם האחרים שהציגו בגלריה. וגם מקרי בזם ושלוס כבר שייכים יותר לדור הישראלי הצעיר, ש"מקרא סטודיו" ביקשה לקדם. בהתאם, בוגרי "בצלאל החדש" בירושלים (הוסיפו לבזם ושלוס את קניספל, יוסי שטרן, שלום רייזר). וכך, גם בוגרי "הסטודיה" התל אביבית של שטרייכמן וסטימצקי: שולמית טל, אביבה מרגלית, משה פרופס.

ברורה גם הברית הסוציאליסטית בין גלריה "מקרא סטודיו" לבין ציירי "הקיבוץ הארצי" של "השומר הצעיר". כאלה הם יוחנן בן-יעקב, רודא ריילינגר, רות שלוס, שרגא וייל, שמואל כ"ץ, וכל אותם אמנים מהתערוכות הקבוצתיות של ציירי "הקיבוץ הארצי" (בהם, יוחנן סימון). בהקשר זה, תודגש גם תערוכת "צלמי הקיבוץ הארצי". נוסיף, ש"מקרא סטודיו" הצטיינה בפתיחות רב-מדיומית, תוך שלא חששה להציג עבודות נחושת, עבודות קרמיקה, צילום, מסיכות, תכשיטים וציורים על זכוכית. התחושה הברורה שעולה מהרשימה הנ"ל היא זו של גלריה המתעלה על שיקולים מסחריים ומסורה כולה ליצירתיות אמנותית, ללא שום חשבון.

תצוגות האמנים מארצות חו"ל נראות מעט תמוהות, אך אלו בטלות בשישים. כנגדן, בולטת תמיכת אירם סמואל ופטר זילקה באמנים איכותיים כמשה מוקדי, מרסל ינקו, ישראל פלדי ונוספים. לא אחד ולא שניים מהאמנים שנמנו על קבוצת "אופקים חדשים" הציגו ב"מקרא סטודיו": בנוסף על ינקו, שבלט במספר תערוכות, היו אלה רוברט בזר, פנחס אברמוביץ', יוחנן סימון, קוסו אלול ואהרון כהנא. בה בעת, בולטת מאד היעדרותם של אמנים דוגמת יוסף זריצקי, אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן ואחרים. מדובר לא רק בכאלה שבלטו ב"אופקים חדשים" ומחוצה לה, אלא גם בכאלה שיצירותיהם הודפסו באותם "ילקוטי" רפרודוקציות של "מקרא סטודיו", אך לא הציגו בגלריה. נשוב ונדגיש, עם זאת, את הימנעותם של מנהלי "מקרא סטודיו" מהעדפה סגנונית, שעה שהציגו ציירים ריאליסטיים (אף ריאליזם חברתי בנוסח סימון, בזם וקניספל) במקביל להצגת ציירי הפשטה. ועוד תודגש נכונותם של סמואל וזילקה להציג שמות בלתי מוכרים: אורי אדלר, י.גולדשטיין, שמעון בילו, פרנק דה-מירנדה וכיו"ב.

גלריה "מקרא סטודיו" הייתה אי תרבותי נדיר ב"אירופאיות" שלו בלב תל אביב. השילוב של ספרים, ציור, פיסול, מוזיקה וכו' הותיר השראתו על רוח ההרמוניה ששררה כאן גם בכל הקשור למחלוקות אמנותיות ששיסעו את עולם האמנות הישראלי הצעיר. מ"מקרא סטודיו" בקעה אהבה לאמנות ולישראל הצעירה, ומה יוכיח זאת יותר מאשר אותו דגלון נייר (מחובר למקלון) שהדפיסה הגלריה לכבוד יום העצמאות (הראשון?), אשר בצדו השני הודפסו המילים "מזל טוב" לצד שם הגלריה וסמלה. לא זכור לי, שגלריה ישראלית אחרת כלשהי טרחה אי פעם להדפיס דגל לכבוד יום העצמאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: