מלכות ישראל, או: בין שופט לבין מלך

פרשת "שופטים"

על פניו, עיקר הפרשה הוא מינוי שופטים: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך…" ("דברים", ט"ז, 18). אלא, שאנו מבקשים להתמקד בסוגיה אחרת לכאורה, זו המבוטאת בפרשה בפרק י"ז, פסוקים 20-14, שהיא מה שקרוי "משפט המלך": "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוהיך בו…". בטרם נגיע את מוחנו בשאלת המלך, נפתח ונשאל: מה בין שופט לבין מלך? שהרי, ספר "שופטים" מספר לנו אודות מנהיגים עבריים, שבינם לבין מלכות הפער אינו ברור כלל. להזכירנו, הכתוב בפרשת "שופטים" מגדיר את השופטים כמי ש"שפטו את העם משפט צדק" ("דברים", ט"ז, 18), ואילו ספר "שופטים" מגדיר את השופטים במונחי מושיעים ("ויקם ה' להם מושיע את אהוד בן גרא…" – "שופטים", ג', 15; או, בנושא שמגר בן ענת: "ויושע גם הוא את ישראל." – שם, ג', 31) ונביאים ("ודבורה אישה נביאה, אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא." – שם, ד', 4; וגם שמואל הנביא היה שופט!) וגיבורי חיל ("ה' עמך גיבור החיל", מודיע המלאך לגדעון – שם, ו', 12). אם כאלה הן תכונות השופט, מה מבחין שופט ממלך?!

נחזור למשפט המלך: מהות המלך העתידי מנוסחת מפי משה במונחי צניעות ("לא ירבה לו סוסים", "ולא ירבה לו נשים", "לבלתי רום לבבו מאחיו" וכו') ורוחניות נשגבה ("וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים הלויים. והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו…" – "דברים", י"ז, 19-18). אלו הן שתי התכונות היסודיות שמצוּוה בהן המלך העברי.

על מנת לרדת לעומק המהפכה שבמשפט המלך של משה, שומה עלינו לנקוט במהלך כפול: ראשית, לפתוח את ספר "שמואל א'", פרק ח', ולקרוא בו את "משפט המלך", כפי שנוסח, מאוחר הרבה יותר, בפי שמואל וכתגובה לתביעת העם להמלכת מלך (קרי: אי הכרת העם בשני הבנים שמינה שמואל הזקן כשופטים תחתיו. כאילו היה מעמד השופט כמעמדו של זה המעביר בירושה את סמכותו. דהיינו, בדומה למלך): "…זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם: את בניכם ייקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו…" (שם, ח', 11) וכו'. רוצה לומר: משפט המלך, לפי שמואל, הוא משפטו של מלך עריץ, מתנשא, מנצל, רשע ("ואתם תהיו לו לעבדים" – שם, ח', 17). בעצם, משפט המלך של שמואל הוא משפט אזהרה מפני מוסד המלכות ותמונת ראי הפוכה למשפט המלך שלפי משה. דומה, שהזמן שחלף בין משפט המלך א' למשפט המלך ב' עיקֵר את החזון האוטופי של המלך הצדיק ואיש הרוח. או… ששמואל הפגוע מאוים על ידי המוסד האמור להמירו.

אך, במקביל לעיון בספר "שמואל א'" אנו חייבים לשאול: איזה מין מושג מלכות נשא משה בתודעתו שעה שניסח את משפט המלך האוטופי? והתשובה הברורה היא: מושג המלכות המצרי, הפרעוני, זה שמשה הכיר היטב בתוקף מי שגדל בחצר המלכות הפרעוני. כאן חווה משה מקרוב את הזהות בין המלך לבין האל. המלך כאלוהים או כבן האלוהים. להלן, ציטוט מתוך "אנציקלופדיה מקראית", הערך "מלך, מלוכה":
"…למן ראשית ידיעותינו על תולדות מצרים נחשבת שם המלכות כיסוד המרכזי של סדר הבריאה וכמהות האלוהית. המלך הוא אל ממש ובתעודות רבות נקרא מלך מצרים בפשטות האל […]. עם ביסוס פולחנו של אל השמש, רע, נחשב כל מלך לבנו של רע. […] מערך החיים קשור במלך. הוא אדון כל אדמות הארץ, וכל מעמד וכל קניין של נתיניו הם בגדר של מתנה להם מיד המלך; ולהלכה יכול הוא להחזירם אליו בכל עת ובכל זמן…"

יותר מהשוני הדרמטי בין המלך המצרי, כבעלים של נכסי בני עמו, לבין המלך העברי המיועד, המסתפק במועט, בולט השוני ברמת יחסי המלך ואלוה: שמשפט המלך של משה אינו מעניק למלך מעמד אלוהי! המלך אמנם ייבָחר על ידי אלוהים ("…אשר יבחר ה' אלוהיך בו…"), אבל מדובר באדם ככל האדם, אשר יחסו לקב"ה הוא רק זה של יראת שמים ("…למען ילמד ליראָה את ה' אלוהיו…" – "דברים", י"ז, 19). קשה להפריז בהערכת הניסוח המהפכני והנועז הזה של משה, שהפקיע מלכות מאלוהות (אלא אם כן, ביקש להבטיח את היחסים האינטימיים בין אדם לבין הקב"ה למסגרת של הכהונה, קרי – בני משפחתו…).

כשאנו נושאים בזיכרוננו מהפכה זו, אנו שבים לספר "שמואל א'" על מנת לבחון את בחירת המלך הראשון בישראל, הוא שאול: והנה, הגם שהעם תבע מלך "ככל הגויים" ("שמואל א'", ח', 5), הבחירה שבחר שמואל בשאול שונה באורח מהותי ממלכי העמים במזרח התיכון דאז. ראשית כל, הכתוב מדגיש בפנינו את עובדת השושלת האנושית של שאול: בן קיש, בן אביאל וכו' (שם, ט', 1). משמע, בן אדם ולא בן אלוה! לאחר מכן, נאמר לנו שהוא "ימיני", דהיינו – בן שבט בנימין, הקטן בשבטי ישראל. לא עוצמת שבט יהודה ולא כוחניותו של שבט שמעון וכו' הם שממציאים את המלך הראשון, אלא דווקא השבט הצעיר והחלש. והנה, מכאן נבחר הבחור – "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו…" (שם, ט', 2). בחור טוב. אפילו לא נאמר עליו את שנכתב על אביו – "גיבור חיל" (שם, 1). שאם משהו מציין במיוחד את הבחור הטוב הזה, שאול, הרי זו הענווה. בהתאם, מה משמעותי, ודווקא לאור משפט המלך של משה בפרשת "שופטים", הסיפור על שאול שחיפש אתונות אבודים ומצא מלוכה: מרובד החמורים לרובד המלכות!

הבחירה במלך היא בחירה אלוהית: "וה' גלה את אוזן שמואל, […] כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עַמי מיד פלשתים…". זאת ועוד: טקס המעבר מרמת ה"חמורים" לרמת המלכות נדרש ל"משיחה" מידי נביא, איש האלוהים, שמואל. המלך העברי הוא, אם כן, אדם פשוט שנמשח למשיח ואשר, מכאן ואילך, נושא עליו ברכת שמים. חשוב ביותר, לפיכך, הוא אירוע ההתנבאות של שאול, הפוגש בעדת נביאים – "וצלחה עליך רוח ה' והתנבּיתָ עמם ונהפכת לאיש אחר." (שם, י', 6).

רק עתה, כשהתקיים בשאול הצירוף הכפול של הצניעות ("הנה הוא נחבא אל הכלים" – שם, י', 22) והרוחניות הנשגבה ("הגם שאול בנביאים" – י', 11) – רק עתה הולם שאול את משפט המלך של משה. יודגש: השופט, שמואל הזקן, המשיך לשפוט את ישראל גם בתקופת מלכותו של שאול (שם, י"ב, 7). יתר על כן, שמואל לא שכח את משפט המלך השלילי והמתריע שלו, והכתוב מרמז על אנטגוניזם עמוק בין השופט (שבניו הודחו!) לבין המלך: "ויָדעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשְאול לכם מלך", הוא אומר לעם לאחר שכבר קיימת ופועלת מלכות שאול. מכאן ואילך, המתח התנ"כי הזכור בין שמואל לשאול. במקביל, הרמזים השקופים לתחילתה האפשרית של שושלת המלכות: הדגשת הגבורה והכאריזמה של יונתן, בן שאול. ואם שכחנו: גם שמואל ניסה להעביר לבניו את ה"מלוכה". השופט ומלך – שניים שהחיכוך ביניהם יוליד צרות צרורות.

הנה כי כן, חזון המלכות המשלבת צניעות ורוח ("נבואה", במקרה שאול) קרס בתנאי הקונפליקט הבלתי פתיר בין השופט הפגוע לבין המלך הנבחר. שאם שמואל הוא שופט, הרי שהוא גם צירוף של נביא ומצניע-לכת ("את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי…" – שם, י"ב, 3), הצירוף המלכותי. אנו חוזרים אפוא אל השאלה שהטרידה אותנו בפתח המאמר, כאשר ציינו את תארי השופטים כמושיעים, כנביאים וכבני חיל (ועוד בטרם ציון העובדה, שהשופטים, לא פחות מהמלכים, גם הם בחירי אלוה. ופעם נוספת: עיקרון השושלת המשותף לשופט ולמלך): מה ההבדל בין שופט לבין מלך? ספק אם התנ"ך פותר את החידה הזו, שהיא גורלית לגבי עתידם של מלכים, ששופטים (או נביאים) נושפים בעורפם, ואף לגבי חזונו הנעלה של משה: שאם המלך אינו אלא גלגול של שופט, אין רבותא גדולה במשפט המלך האוטופי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: