הטוב העליון של לאקאן

                                                           הטוב העליון

 

כל עוד מהלך אדם בנתיבי העונג, אין לו מנוס בלתי אם לעקוף את ה"דבר", das Ding, נקודת-המוצא הראשונית לעונג. לאקאן מוצא בנקודה זו את המשותף בין פרויד לבין פאולוס הקדוש: שום טוב עליון אינו שליט על נתיב העונג (וראה להלן הפרק "עשרת-הדיברות"), ויתר על כן, ה- das Ding הוא לעד אניגמטי לגבינו, באין כל חוק מוסרי שיתווך בין הנאתנו לבין חוק תואם אמיתי. רוצה לומר, הטוב כלשעצמו – מושא החיפוש הפילוסופי מאז העת העתיקה – נשלל כליל בידי פרויד הלאקאני ("האתיקה של הפסיכואנליזה", 1959-1960, הסמינר של ז'אק לאקאן, ספר 7, ניו-יורק, 1997, עמ' 96). לאקאן שולח את שומעי הסמינר – מרביתם פסיכולוגים מקצועיים – לעיין ב"De Servo Arbitrio", ספרו של מרטין לותר, אבי הרפורמציה, "המטורף הנלהב מוויטנברג" (שם, עמ' 97). כאן מציין לותר את האופי הרע של יחסי בני-אדם אלה עם אלה (במקום אחר יביא לאקאן קטע מ"תרבות ללא נחת" של פרויד, המעיד עדות דומה. וראה לעיל הפרק "ואהבת לרעך כמוך"), אך בעיקר,  מאתר לותר בלב הגורל האנושי את ה- causa – ה"סיבה" הראשונית לתשוקה האנושית התשתיתית. לאקאן מזדרז לזהות את ה- causa עם ה"דבר". מרטין לותר כתב גם על שנאתו הנצחית של אלוהים לבני-האדם (עוינות פרימורדיאלית המבטיחה לאדם סבל), שנאה שקננה באל עוד טרם ברא את העולם. בעבור לאקאן, שנאה אלוהית קדמונית זו מקבילה ליחס המתקיים בין החוק (החוק החברתי כהחצנה קולקטיבית של הסדר הסימבולי שכופה האב המטאפורי על תת-הכרתנו) לבין ה- Ding כמקור הרע בחלד. ברקע הקבלה זו ניצבת תפישת פרויד את האב הקדום, אותו עריץ שיירצח בידי בניו ואשר כפה את החוק על בני-שבטו למען הבטיח את שלטונו (וכדי לבלום את תשוקת בניו….). זה האב שיהפוך לאלוהים ואשר ביחס אליו יכתוב לאקאן ב- 1967: "מקום זה של אלוהים-האב הוא זה שהקציתי בתור 'שם-האב'." (“Autres ecrits”, Paris, 2001, p.337 )

 

לאקאן מרותק לשאלת מקור הרע. שאלה זו נושאת אותו, בין השאר, אל העיון באמונה הגנוסטית הקאתארית (Cathar). בספרו של רנא נלי (Nelli) מ- 1953, "רוחניות הכפירה: הקאתאריזם", מוצא לאקאן, שהדרך הקאתארית להגשמת שלימות נפשית היא בקבלת המוות כמצב מתקדם ביותר של התנתקות, תנאי להשתלבות מחודשת עם העולם הגן-עדני (עולם שכולו טוהר ואור) – עולמו של הבורא הטוב, עולם שנפגם מחמת התערבותו של הדמיורג הרע. מאז התערבות זו של האל הרע, כך הקאתאריזם, נוכח הרע ביסוד החומר, ובמונחיו של לאקאן – "הרע עשוי להיות ב'דבר'." ("האתיקה של הפסיכואנליזה", עמ' 124). הנה כי כן, ה"דבר" כמקור התשוקה הוא מקורו של כל רע. ובמילים אחרות: מה שאמור להיות, לפי מסורת האתיקה לדורי-דורותיה, מקורו של טוב (שההנאה טובה) – מתגלה עתה מקורו של רע.

 

לאקאן מסתמך על מקורות תרבותיים שונים כדי לאושש הבחנה פרדוקסלית זו. כך, למשל, הוא נדרש לכתבי המרקיז דה-סאד, ל"יוליה", בו הוא קורא: "מבלי הרס לא תוזן האדמה, וכתוצאה מכך לא יוכל האדם לשכפל את מינו. (…) הפשעים נחוצים יותר מהמידות הטובות, בתוקף היותם יצירתיים, בעוד המידות אינן כי אם נוצרות; או, אם תעדיפו, הפשעים הם המניעים, בעוד המידות הטובות אינן יותר מאשר תולדות… הארמוניה מושלמת מדי תהא אפוא חסרון גדול יותר מאשר אי-סדר; ואם מלחמה, פגע והרס ייעלמו מעל פני האדמה (…) הגופים השמימיים יחדלו כולם. (…) לא עוד יתקיים כוח-כבידה ואף לא תנועה. (…) הפשע הכרחי לפיכך בעולם. (….) קיומם של רוצחים נחוץ באותה מידה כמו מגיפות; מבלעדי שני אלה ייפגע הכל ביקום (….). מה אני אומר? ששירות הטבע תובע מעשי-הרס טוטלי רבים יותר (…). הטבע רוצה אסונות וכמויות של פשע…." (שם, עמ' 210-211).

 

דה-סאד הציב את הטבע על בסיס כוח-הרע. הרע הוא ה"דבר", אם לנקוט במונח הלאקאני. אך, הפסיכואנליטיקן הפריזאי אינו מסתפק בזאת. הוא פותח את הספר השביעי של "ווידויים" לאוגוסטינוס הקדוש

 

[הערה: "אני קורא באוגוסטינוס מאז גיל ההתבגרות", סיפר לאקאן ב- 1963 בהרצאת-המבוא לסמינר "שמות-האב" (אוקטובר, מס' 40, ניו-יורק, אביב, 1987, עמ' 84). עניינו של לאקאן בתיאולוגיה האוגוסטינית גבר בראשית שנות החמישים, משקרא בספרו De Trinitate ("השילוש") ובו הופתע למצוא, לצד ההתייחסויות לבן-האלוהים ולרוח-הקודש, מעט שבמעט התייחסות לאב. לאקאן הבין בזאת יחס נפשי מסוים כלפי דמות-האב, ולא פחות מכן, תמיכה עקיפה בתיזת "שם-האב"]

 

 וקורא בפרק 12: "בפסוק האומר שכל שבנמצא הוא טוב, מאחר שהוא פרי יצירת האלוהים, אני מבין שכל הדברים בר-ההשחתה טובים הם (…) וששום שחיתות לא היתה מתקיימת אילו היו לא טובים. (…) משום שאם לא היה בהם כל טוב, לא היה בהם דבר המסוגל לשחיתות." (שם, עמ' 220) דיאלקטיקה מסובכת זו של אוגוסטינוס עניינה לקשר בין הרע לבין הטוב: הדברים הרעים (המושחתים) הם טובים (כי מקורם באלוה), וכל שחיתות מניחה את הטוב (אחרת, לא היינו מבינים שחיתות מהי). התלות הדיאלקטית הזו בין קטבי הטוב והרע מחזירה את לאקאן אל דה-סאד, כדי למצוא בכתביו את רעיון הרע הצומח מתוך החוק (רעיון שפגשנו בו כבר בסוף הפרק "עשרת-הדיברות" בהקשר לדברי פאולוס בדבר זיקת התורה והחטא): "עריצים לעולם אינם נולדים מתוך אנרכיה. הם תמיד נראים צומחים בצל החוקים; הם דולים את סמכותם מהחוקים. שלטון החוק הוא, לפיכך, רע…" (שם, עמ' 221)

 

מבחינת לאקאן, אוגוסטינוס ודה-סאד טוענים טענה דומה.

 

(הערה: ניתן ואף ראוי לערער על מסקנה זו של לאקאן: שהרי, אוגוסטינוס בא לאשר את אלוהים כמקורו של כל טוב בחלד, ולפיכך איתר טוב גם ברע. שלא כדה-סאד, שבא להמליך את הרע ואתרו גם בטוב)

 

יריעה רעיונית זו תומכת, לדעתו, בהבנת עקרון-היסוד הפסיכואנליטי: כמטפל, הוא מעיד, שחיפושי הטוב של המטופלים מתגלים דרך-קבע כתחפושת וכאליבי למשהו אחר. כי החוויה האנליטית כולה אינה אלא הזמנה לחשיפת התשוקה הנסתרת של המטופלים. "עקרון-העונג" הפרוידיאני מאיר אפוא באור חדש ושונה את התפישה הפילוסופית המוסרית שמאז אפלטון ואריסטו ועד לתומס אקווינס. מסורת זו בקשה להבחין בין טוב אמיתי לטוב שקרי שעליו מורה ההנאה (תענוג). "עקרון-העונג" הפרוידיאני אינו עוסק בהפרדות של סוגי טוב למיניהם, אף אינו מאמין בטוב עליון, אלא מתמקד בתענוג, למען אתר מתוכו (מה- Ding שבשורשו) את עקרון-הרוע. מכאן ואילך, לא רק שהטוב העליון אינו בנמצא, אלא שטוב ורע השתבשו זה בתוך זה ונובעים האחד ממשנהו. אריסטו האמין, שהביקוש האנושי אחר הטוב ממזג טוב אישי עם הטוב הקורן מהיש העליון, ואף סבר שאפשרות האהבה והידידות בין שניים תלויה בזיקה לקרינת הטוב העליון (Feminine Sexuality, eds. Juliet Mitchell & Jacqueline Rose, London, 1982, p.155). לאקאן בא ומחשיך את קרינת הטוב, באחדו את קוטביות הטוב והרע במושג ה"דבר". 

 

אם כך, אלוהים מהו?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: