האמנות – ערוץ שתיים
בתחומי התיאטרון, ההבחנה מוכרת וברורה, גם אם לא חותכת: ישנם השחקנים ה"רציניים",ה"דרמטיים", וישנם הבדרנים; ישנן ההצגות ה"רציניות" וישנם מופעי הבידור. בשעתו, זכור לי, עד כמה הקפיד ניסן נתיב ז"ל שלא לקבל לבית ספרו אנשי להקות צבאיות, שמא תזהם הבידוריות את טוהר העשייה התיאטרונית הצרופה (אותי, בוגר להקת פיקוד מרכז, מאן לקבל). והייתה ההפרדה החדה-לכאורה בין "התיאטרון הרפרטוארי" לבין "התיאטרון המסחרי", אשר בו הוצגו מופעי הבידור – הפארסות, המחזמרים וכו', מ"אמי הגנרלית" ועד "גברתי הנאווה".
ההבחנות הללו בין "התיאטרון הרציני" לבין "התיאטרון הבידורי" התערערו ונמוגו לא במעט, אנחנו יודעים: תיאטראות רפרטואריים מעלים מחזמרים פופולאריים, מציגים פארסות קלושות, שוכרים שירותיהם של כוכבי בידור – מוני מושונוב, שלמה בר-אבא, אבי קושניר וכו'. "זהו זה" ב"הבימה", ב"קאמרי" וכו'.
אכן, גם אם הטלביזיה עודנה מבחינה בין ערוץ 8 לערוץ 2, וגם אם ברי לנו שאת "לרקוד עם כוכבים" ואת "לרדת בגדול" לא נראה ב- 8, לא זו בלבד שאליטיזם אינטלקטואלי של הערוץ האחרון סופג עוד ועוד מהלומות-סנוקרת, אלא שמרבית תוכניות הערוצים השונים נכנעים בהדרגה בפני צו הבידור. החדשות אף הן הפכו בידוריות (ראו פינת החזאי הליצן, או פינת הנוסטלגיה, או פינת "הצינור" ועוד), ואפילו מכת תוכניות האוכל חלחלה לתוך ערוץ 8.
העולם רוצה בידור. לָעולם של 2012 אין כוח לכובד ראש, לרצינות. לכן, העיתונות נעה במהירות האור לכיוון ה- ""Sun הלונדוני, הטקסטים קצרים יותר, הכותרות גדולות יותר, הצבעוניות צעקנית יותר, הדרמטיזציה אינה יודעת שובע והדרך מתקצרת והולכת בין הכותרת הראשית לבין השורה התחתונה. קצר, מהיר, קליט – זהו המסר. דַבֵּר בלוג!
העולם רוצה בידור: ראשי ערים הפכו לאמרגנים של מופעי שעשועים להמונים (בספרד של פרנקו קראו לזה "אטרקציונֶס"). השעשועונים חודרים ל"אַי-פונים" שלנו (שלכם: מחבר שורות אלה חף מכל פלאפון), ילדינו נכבשו על ידי משחקי מחשב, אפילו ערוץ המוזיקה (תחת שרביטו החדש של אריה יאס) מחלחל יותר ויותר מוזיקה קלה לתוך המוזיקה הקלאסית. גם "פסטיבל ישראל" הפך לפסטיבל של אירועי בידור.
הייפָלֵא, שגם עולם האמנות – הבינלאומי והישראלי – נפלש על ידי בדרני האמנות? הנה כי כן, אני מבקש להצביע על דואליות האמנות והבידור גם בתחומי היצירה החזותית של שנות האלפיים. לכאורה, הדואליות הזו אינה מתקיימת בציור-פיסול-צילום-וידיאו וכו'. שלכאורה, היא שמורה לאמנויות המופע ("קולנוע רציני" לעומת "סרטי בורקס", זמרה אופראית לעומת זמרי "פופ"). אך, לא: כפי שמוכיחות לא מעט תערוכות בשנים אלו, הבידור התנחל-גם-התנחל בקרב אמני החלל, וחמור מזה, הוא התנחל בלבבות צופי האמנות הנגועים בווירוס האטרקציונס, שהוא וירוס קטלני מאין כמותו.