מיהו הסוס המת של מוקדי?

                      מיהו הסוס המת של מוקדי ?

בשנים 1924-1923 בקירוב צייר משה מוקדי בצבעי שמן את הציור "חרמש הירח וסוס כחול" (אוסף "הפניקס הישראלי", תל-אביב). בספרה המקיף מ- 1999 על יצירת מוקדי, כתבה אירית הדר :

"בציור 'חרמש הירח וסוס כחול' מונח במרכז הבד סוס כחול מת או גווע, שנראה כאילו צנח זה עתה מן השמים. שתי הדמויות שלצידו נראות מתאבלות או כואבות. תנועת הדמויות האחרות אל מקום האירוע וממנו נראית כאילו הוקפאה. אל האירוע אפוף המסתורין שעל הארץ נשקף מן השמים חרמש ירח עצום מימדים. דומה כי נפל דבר בעיר, ואין לו הסבר.

"כשהוצג הציור במצרים […] המבקרים ציינו כי הוא עומד בהשפעתו הברורה של מארק שאגאל. האווירה המיסטית […] בתיאורה של עיר מזרח אירופית, אכן מפתה לזָמֵן ייחוס מעין זה. אך ההשוואה עם העבודות שיצר שאגאל עד ראשית שנות ה- 20, מעלה כי החידתיות בציוריו של שאגאל היא מסוג אחר […]. אצל מוקדי אין זיהוי נחרץ של עיירה יהודית דווקא; למעשה, אחד הבתים ב'חרמש הירח וסוס כחול' – הראשון בשורה השמאלית – דומה מאד לבתי חיפה שצייר באותה עת. […] החידה שבציור אינה באה על פתרונה בהסתמך על הקשר של 'רוח יהודית'. […] קצה חוט לחיפושנו סיפק אחד המבקרים של העיתון הקהירי 'הספינקס', שהציע משמעות סימבוליסטית לציור: 'ירח ענק עולה מעל סוס כחול, הגווע בקדמת התמונה ומאפיין לידה ומוות". סימבוליזם מעין זה […] (מעיד) אולי דווקא על השפעה של פרדיננד הודלר…"[1]

 

החידה לא נפתרה. מה ביקש לומר לנו מוקדי בציור הסוס הכחול המת? הניסיון לענות על השאלה מחייב הרחבת מבטנו אל מוטיב הסוס המת בתולדות האמנות. אך, קודם לכן, הבה נזכיר לעצמנו, שנושא הסוס הכחול מוכר לנו מיצירתו האקספרסיוניסטית של אמן קבוצת "הפרש הכחול" במינכן, פרנץ מארק. זה האחרון צייר מספר ציורי סוסים כחולים, כולם חיים: ב- 1911 צייר ציור של סוס כחול הניצב בין גבעות ("הגלריה העירונית, "לֶנבּאך-האוס" במינכן); באותה שנה ציור נוסף של עדר סוסים כחולים דוהרים (מרכז האמנות "ווקר" במיניאפוליס); וב- 1913 – שלוש שנים טרם מותו במלחמת העולם הראשונה – צייר "מיגדל של סוסים כחולים" (מקום הציור אינו ידוע). סביר ביותר, שמוקדי הצעיר (יליד 1902) הושפע ישירות מסוסיו הכחולים של פ.מארק.

אך, ענייננו בדימוי האמנותי של סוס מת. סריקת האיקונוגרפיה של דימוי זה מעלה, שהוא קשור, על פי רוב, בייצוג מלחמות. במחצית המאה ה- 15 צייר פאולו אוצ'לו את שלושה ציוריו הנודעים, "קרב סן-רומאנו". רק בציור אחד מאלה, זה המצוי בגלריה "אופיצי" שבפירנצה (וצויר בין 1455-1435) – רק בו נמצא סוסים מתים. בשני הציורים האחרים והידועים לא פחות (האחד ב"גלריה הלאומית" בלונדון והשני ב"לובר" שבפאריז) נגלה בין הפרשים הלוחמים חיילים הרוגים, אך לא גוויות סוסים. ישנם סבורים, ששלישיית הציורים אמורה הייתה לשמש טריפטיכון, ובהתאם, הציור המרכזי – זה מ"אופיצי" – הוא החשוב שבהם. כאן, בקדמת הציור, נראות שתי גופות סוסים אפורים, בעוד סוס אחר בגוון בז' מתהפך באוויר בדרך לקריסתו הסופית.  ככל הידוע לי, אלה הם הסוסים המתים הראשונים בתולדות האמנות.

בציור הפרסקו האבוד של לאונרדו דה וינצ'י, "קרב אנגיארי" (1505), שמוכר לנו בעיקר מהעותק שצויר בידי פאולו רובנס ב- 1604 (אוסף ה"לובר", פאריז), שלושה סוסים שועטים בשצף-קצף מעל גופת לוחם. שום סוס מת. אך בתבליט שיש בארוקי של אותו הקרב (ג'מבטיסטה פוגיני, 1687-1685, סנטה מריה דל קארמינה, פירנצה) דווקא נמצא בפינה השמאלית התחתונה סוס קורס עם רוכבו. לתנופת-מה זכה מוטיב הסוס המת בעידן הרומנטי: ב- 1823 צייר תאודור ז'ריקו, הרומנטיקון הצרפתי המהולל, גופת סוס, ככל הנראה מתווה לקראת ציורו ה"נאפוליוני"  – "קרב הפרשים", בו תיאר התנגשות סוערת ביותר של פרשים צרפתיים ופרשים רוסיים והכולל סוסים קורסים וחיילים חללים. ב- 1870 בקירוב צייר האוריינטליסט הצרפתי, גוסטב גיומא (הזכור לנו מציורו "סהרה", ובו דווקא גווייה של גמל), ציור בשם "כלבים טורפים סוס מת". לציור אין הקשר מלחמתי נראה לעין (השווהו לציורו של צייר החיות האנגלי מתחילת המאה ה- 19, צ'רלס טאון – Towne, שצייר גוויית סוס מוטלת על הקרקע ולידה שלושה כלבי צייד משתובבים ומרחרחים). לעומת זאת, הצייר הברזילאי, פדרו אמריקו (1905-1843) צייר בשנת 1875 ציור רומנטי סוער ולוהט בגווניו, בהשפעה העזה מדלקרוא, ובו סוס הרוג השרוע על האדמה ביחד עם פרשו, לוחם הרוג המחובק בידי אישה מקוננת. עז הרבה יותר במחאתו האנטי-מלחמתית היה אוטו דיקס, הגרמני, שרשם ב- 1924 – השנה בה השלים מוקדי את ציור הסוס הכחול המת שלו – גוויה נרקבת של סוס, שבטנו פעורה ורגליו זקורות השמימה. אצלנו, באמנות הישראלית, נציין את הסוס המת העונה לסוס החי (במקביל לגוויית החייל ומעליה החיילים המנצחים) בציורו של צבי גלי מ- 1949, "מלחמת הקוממיות" (אוסף מוזיאון פתח-תקווה). מקביל לו בסמליותו הסוס המובס ברישום הטוש האלגורי של יוסי שטרן מ- 1948, "מלחמת סוסים" (אוסף עופר לוין, ירושלים). סוס מת כסמל אֵבל שבעקבות מלחמת העצמאות (ואולי גם כעיבוד מורבידי לסוס שב"גרניקה" לפיקאסו).

אנו נוטים אפוא להסיק, שציור של סוס מת הוא סמל שכיח למדי של מלחמות. אם להידרש לזיכרון מאוחר בהרבה, אך אחד הנטוע בימי מלחמת העולם הראשונה, נציין את עדותו האוטוביוגרפית של מרדכי ארדון במכתב לווילם סנדברג מ- 15.8.1960:

"…אכן ברצוני לספר גם סיפור אחר, מאורע ממלחמת העולם הראשונה: הפגיזו את העיירה הקטנה שלנו, לאו דווקא את העיירה… הפציצו מחסן ברזל שבו עבדתי ושבו שכן הצלב האדום. תמיד עמדו שם עגלות גדולות וסוסים רתומים להן. עד שיום אחד פצצה כרתה פתאום בור גדול וסוס ועגלה נקברו בתוכו. שישה חודשים ראיתי יום יום את רגלי הסוס מזדקרות כלפי השמים עם הפרסות מכוונות לשמים. גם מהפרסות הללו אינני יכול להשתחרר. הן רודפות אחרי עד זיקנה."

 

הדעת נותנת, לאור הנתונים הנ"ל, שמשה מוקדי צייר את ציור הסוס הכחול כמשקע ממלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה רק ארבע שנים קודם לתחילת יצירת הציור. כספקולציה, אף ניתן להוסיף את ההשערה, שהציור מעמיד יד לזכרו של פרנץ מארק, אמן הסוסים הכחולים, שנהרג בקרב וֶורדֶן. ואולם, תיאמר האמת: מוקדי (אז עדיין ברנדשטטר) ובני משפחתו לא חוו את מלחמת העולם כטראומה, חרף גיוסו של האב (מוקדי עצמו נע בתקופת המלחמה בין וינה לציריך, מבלי שייפגע ממוראותיה). אם כך, מה פשרו של ציור הסוס המת?

תשובה סבירה עוברת דרך 1927, שלוש שנים מאוחר מציורו הנדון של מוקדי, והיא נוטלת אותנו אל ציור של אמן יהודי מקייב, גֶרש אינגֶר. אינגר, חבר ה"קולטור ליג" של האוונגרד היהודי האוקראיני-רוסי, התמחה באיורים, ובאחד מאלה אייר ב- 1927 בעיפרון את סיפורו של שלום אברמוביץ', הלא הוא מנדלי מוכר ספרים, "סוסתי". ברישום סמי-קוביסטי זה, הדומה להפליא במבנהו לציורו של מוקדי, נראית הסוסה העלובה שרועה במרכז העיירה, מוקפת בבתי העיירה ותושביה היהודיים. זיהוי מנדלי מוכר ספרים, שהלך לעולמו ב- 1917, עם הסוסה המסכנה, מצא ביטויו גם בציור של אמן אחר מה"קולטור ליג", שולים קוטקיס, שצייר ב- 1927 ציור שאגאלי שבמרכזו דמות הסופר  והסוסה המתה.[2] ל"סוסתי" אצרף את עדותו של מנדלי מוכר ספרים בספרו, "מספר הזיכרונות":

"בחזירתי לביתי הייתי מהלך אצל היער […] והנה תמונה לנגד עיני, כמין חבית נראה לי מרחוק בשדה. […] והנה סוס משתטח לפני, כרסו כנאד נפוח, והצלעות בקושי מתנענעות. אמת, כל יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא כשהוא גוסס ומצטער מצווה לרחם עליו, קל-וחומר סוסו של רבי ליב, שטרח שנים הרבה בשביל אנשי העיר לספק להם מים מן הנהר. […] ועכשיו ככלות כוחו השליכו מלפניו והוא מוטל בשדה כפגר מובס. […] הסוס מוטל בשדה מטורף וכמעט אין רוח חיים באפיו, והכלבים הולכים אצלו הלוך וקרב. […] הוא מאמץ שארית כוחו, מגביה גרגרתו והופך ראשו אלי ומסתכל בי בעצב ובתחנונים, גונח ומתאנח ומגרגר כגוסס, ועיניו עיני אדם. […] הבטה אחת וביטוי אחד ומראה אחד כהללו של בני האומלל בשעת מיתתו…"[3]

 

אם עלי לבחור מבין הספקולציות הפרשניות השונות לציורו של מוקדי, אני נוטה למזג אותן יחד: ציור הסוס הכחול המת הוא ציור אֵבל, הנושא בעומקיו את צער מלחמת העולם והסבל שהותירה בעיירות היהודיות; אפשר גם, שזהו ציור אֵבל על מותו של פרנץ מארק במלחמה ההיא; אך יותר מכל, זהו ציור אֵבל על מותו של מנדלי מוכר ספרים, כאשר הסוס המת מאזכר את סיפורי הסוסה והסוס האומללים והמעונים עד מוות. אין לי שום דרך שאינה נסיבתית  להוכיח את פרשנותי. אוסיף רק, שבתולדות האמנות הישראלית, אני זוכר גם את הסוסים הכחולים של ראובן רובין, הדוהרים לרקע שמים ירוקים בציורו מ- 1963-1962, "שקיעה בנגב" (אוסף פרטי, אטלנטה), את סוס העץ הגוסס ומת של יוסל ברגנר, מסדרת "סוס העץ מיכאל", שראשיתה ב- 1958[4], ואת ציור הסוס המת שהציגה עלמה יצחקי ב- 2007 בחדר הפרוייקטים של גלריה "נגה", תל-אביב.


[1] "משה מוקדי", עורכים: אירית הדר ויונה פישר, מוזיאון תל-אביב, 1999, עמ' 34-33.

[2]  צילומים של שני הציורים הנדונים מופיעים בספר –

Hillel Kazovsky, The Artists of the Kultur-Lige, Bibliotheca Judaica, The Hebrew Univeristy,Jerusalem, 2003, pp 336, 333.

[3] מנדלי מוכר ספרים, "מספר הזיכרונות", "בימים ההם", כל כתבי מנדלי מוכר ספרים, ספר שני, דביר, תל-אביב, תרפ"ט, עמ' קלד-קלו.

[4] על סדרה זו ראה מאמרי, "נתן זך ואמנות ישראל", באתר האינטרנט "המחסן של גדעון עפרת" (קטגוריה:"אמנ ות וספרות").

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: