קטגוריות
ציור ציוני תרבות עברית

חילון האמנות היהודית

          הולדת האמנות החילונית מתוך רוח הציונות

 

האיש המזוקן הנראה בצילום מ- 1854 הוא אמן יהודי דגול. במבט ראשון, אין לנו כל ספק: לפנינו חסיד יהודי בלבוש חרדי. רק במבט שני מתחוור לנו, שלפנינו הצייר האימפרסיוניסט הנודע, קאמיל פיסארו, שהצטלם, משום מה, בלבוש של שודד ונצואלי. עתה, אנו כבר ממהרים לתרגם טלית לפונצ'ו ושטריימל למין סומבררו. פיסארו, אנו נזכרים, לצד זכויותיו באימפרסיוניזם הפאריזאי, היה אנרכיסט-סוציאליסט ואתאיסט מושבע, שנמנע מכל עיסוק "יהודי" בציוריו (למעט חריג משמעותי אחד: רישום קריקטורי קדם-"שטורמרי" של בנקאים יהודיים עקומי-אף המחוללים סביב עגל-הזהב). הרי לנו אמן יהודי חילוני, אנו רושמים לעצמנו ומבקשים להמשיך ברשימה: מארק אנטוקולסקי, הפסל הוילנאי, שאחד העם יספידו כמי שהקפיד להדיר עצמו מנושאים יהודיים; מקס ליברמן, האימפרסיוניסט הברלינאי (ציורו מ- 1908, "רחוב היהודים באמסטרדם", חורג ב"יהדותו", הגם שגם כאן לא תאתרו דמות יהודית מובהקת כלשהי); לסר אורי, אימפרסיוניסט ברלינאי נוסף, מי שהתמחה בייצוג רחובות ברלין בימי סגריר… אלא, שתוך מספר דקות אנו מתחילים להתבלבל. שאלת החילוניות באמנות היהודית החדשה, אנו מבינים, רחוקה מלהיות פשוטה.