כלב בן יפונה

           כלב בן-יפונה: מעשה בקיפוח

את הפרק הזה אני כותב ביחד עם רעייתי, עליזה אורבך, מורה לתנ"ך בעברה, שהסבה תשומת לבי לפרשה האומללה על אודות כלב בן-יפונה, אחד המפסידנים הגדולים שידע התנ"ך, מאותם שטעמו את טעם האיגרא אך סופם שנמצאו בבירא.

את כלב בן-יפונה הקנזי (משמע: ממשפחת קנז) למדנו להכיר תחילה כאדם נשוא פנים, נשיא שבט יהודה, אחד מתריסר נשיאי שבטים ששלח משה לתור את ארץ כנען (במדבר, י"ב, 6). בהקשר זה גם פגשנו בהושע בן-נון, נשיא שבט אפרים, כאשר משה מקפיד להמיר שמו ב"יהושע" (שם, פסוק 16), ודומה שכבר בשלב מוקדם זה העניק הכתוב מעמד גבוה יותר ליהושע משהטעינו בשם המפורש (ונוסיף: מתן שם הוא אקט השמור לאב כלפי בנו). אלא, שמשהו משתבש בסדר ההיררכי בין יהושע לבין כַּלֵב. שכעבור ארבעים יום חוזרת משלחת הריגול ובפיה, כזכור, "דיבת הארץ", "ארץ אוכלת יושביה" (שם, פסוק 32). רק יהושע וכלב קורעים בגדיהם ומתעקשים להגדיר את הארץ, לא סתם כארץ טובה, אלא כ"טובה הארץ מאד מאד." (במדבר, י"ד, 7) וכמעט שנרגמו באבנים על-ידי בני-ישראל הזועמים.

נכון לעכשיו, יהושע וכלב, או שמא נאמר כלב ויהושע, מתגלים כדמויות מופת בעלות זכויות שוות. אפשר, שכלב אף עולה על יהושע בתעוזת נפשו, כאשר הוא, הוא ולא יהושע, מהסה את העם הנרגן והקוצף ואומר לעם ולמשה: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה." (במדבר, י"ג, 30) משפט של מנהיג. תחליף ליהושע? ברגע זה, ניתן לומר, כל סיפור הגאולה עמוס על שכמו של כלב בן-יפונה הנועז, חלוץ המאמינים בארץ ישראל. ואומנם, אלוהים, שירד לעומק גדולתו של כלב, אינו מהסס לפצותו, כלומר להבטיחו פיצוי גדול ורב: "ועבדי כלב עקב הייתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה." (במדבר, י"ד, 24)

נשוב ונדגיש: בשלב זה, האפיל כלב על יהושע והעפיל עליו ללא כל שיעור. לאמיתו של דבר, יהושע כמעט שנעלם מהבמה. כמעט, שכן בפסוק 30 באותו פרק מודיע הקב"ה שישכן בארץ כנען את כלב ואת יהושע, בעוד שאר בני ישראל יחוסלו במדבר מחמת ספקנותם (תזכורות נוספות: במדבר, כ"ו, 65; ל"ב, 12). וכאשר שב משה ומשמיע את כוונת אלוהים להעניש את העם ולזַכות את כלב ויהושע – דברים, א', 36 – מוזכר שמו של כלב בן-יפונה לפני שמו של יהושע! כאילו ערך משה שינוי במעמדם של השניים והחליט לקדם את כלב על פני האחר, משרתו (שמות, כ"ד, 13), "בנו".

המדרשים היו ערים לשאלת ההיררכיה בין השניים, הגם שלא נתפסו לקידומו הזמני של כלב בן-יפונה. בפרט, התרגשו הדרשנים משוויון הכוחות שנתגלה בין השניים: "מגיד ששניהן שקולין זה כזה" – נכתב בבראשית רבה (וילנא), פרשה א'. ניסוחים דומים הופיעו במכילתא דרבי ישמעאל, מס' דפסחא, פרשה א', או בויקרא רבה (וילנא), פרשה ל"ו, ועוד.

אלא, שמכאן ואילך נעלם לפתע כלב בן-יפונה, כמו בלע אותו התנ"ך ואין הוא חוזר אלא ב"יהושע" פרק י"ד, לאחר עשרות שנים של נדודים במדבר. זאת ועוד: במהלך היעלמות בלתי מוסברת זו זכה יהושע להפוך למנהיג המוכתר, ממשיך דרכו ומגשימו של משה. הכתר, מסתבר, הועבר דווקא אליו. יתר על כן, אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא ולא אחר, מעניק את ברכת השדרוג ליהושע דווקא, ומבלי שיזכיר כלל את כלב: "ויאמר ה' אל משה: הן קרבו ימיך למות קראת את יהושע…" (דברים, ל"א, 14).

מה קרה? כיצד נפל נשיא יהודה? את התשובה העקיפה מספק לנו כלב בן-יפונה, אשר, גם אם הודח אל צללי התנ"ך, לא שכח לרגע את הגמול שהובטח לו מטעם האל, וברגע בו השלימו בני ישראל את חציית הירדן, והם חונים בגלגל, התייצב בפני יהושע לתבוע את המגיע לו: "ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו בן יפונה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דיבר ה' אל משה איש האלוהים על אודותי ועל אודותיך בקדש ברנע…" (יהושע, י"ד, 6). וכאן מפרט כלב את כל הסיפור הזכור לנו בנושא המרגלים, תגובתם וכיו"ב. 45 שנים חלפו מאז אותו אירוע, וכלב בן-יפונה הריהו בן 85 שנה, איש זקן, אך כוחו עדיין במותניו: "עודני היום חזק כאשר ביום שלוח אותי משה…" (שם, פסוק 11). מן הסתם, חשוב לו, לכַּלֵב, להופיע בפני יהושע במלוא אונו, ולא כישיש שאבד עליו הכלח. והעיקר: הדרישה מיהושע במפגיע למלא אחר הבטחת משה: "ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דיבר ה' ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא (…) אולי ה' אותי והורשתים כאשר דיבר ה'." (שם, פסוק 12)

יהושע אינו חושב פעמיים. מרום מעמדו האיתן הוא יכול להרשות לעצמו נדיבות כלפי יריבו המנוצח: "ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפונה לנחלה." (שם, פסוק 13) זוהי, נזכור, אותה חברון (קריית-ארבע) בה ישבו הנפילים שזרעו אימה בלב עשרת המרגלים האחרים. עתה, משהפכה לנחלתו ("על כן הייתה חברון לכלב בן יפונה הקנזי לנחלה עד היום הזה.." – שם, פסוק 14), כמו כבש אותה כלב וכמו הכניע את ענקיה. ועוד ולהזכירנו: חברון היא עיר האבות! זכות גדולה במיוחד היא לרשת את העיר בה קבורים אברהם, יצחק ויעקב. במונחים הקודמים לעיר-דוד, לחברון כמעט מעמד של עיר בירה.

מהו, אם כן, ההסבר לנסיגה הגמורה במעמדו של כַּלֵב? כיון שאין הכתוב מנמק, נוכל להניח שתככנות ואפילו חוכמה פוליטית עמדו לזכותו של יהושע, בעוד תמימותו הפוליטית של כלב הייתה לו לרועץ. לא פחות מכן, סביר שכוחו של יהושע כמנהיג צבאי עלה על זה של כלב, ומכאן הבחירה המובנת דווקא באחד ולא באחר. וכמו לאשר את הנחתנו זו, אנו קוראים ב"יהושע", שאף כי גבר כלב על שלושה בני-ענק חברוניים – ששי, אחימן ותלמי (יהושע, ט"ו, 14; וראה גם שופטים, א', 10), הוא לא גילה תעצומות נפש קרביות מול יושבי קריית-ספר ("ויאמר כלב: אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה. וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה." (שם, פסוקים 17-16). כאן גם מתגלה תמימותו של כלב, כאשר בתו החמדנית מצליחה לשדלו בעורמתה לרשת שטחים בנגב (שם, פסוקים 19-18; וראה גם שופטים, א', 15-14). הנה כי כן, תמימות ומגבלה צבאית, אשר די בהם כדי להעדיף את מנהיגותו של יהושע על פני זו של כלב. רעייתי טוענת להגנתו של כלב בן-יפונה, שהוא היה אידיאליסטן לכל אורך הדרך. יכול להיות. אך, כלום לא לימדונו שהפוליטיקה היא תחום האפשרי ולא תחום האידיאל?

ברם, לא בספקולציות הללו תם סיפורנו. שכן, ספר "דברי הימים א'" מדווח לנו על עובדות מדהימות, לפיהן, בעצם, כלל לא נתן יהושע לכלב בן-יפונה את חברון… שדווקא ל"בני אהרון למשפחת הקהתי" (משפחתו של משה, כידוע) – דווקא להם הוענקה העיר: "ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביב." (דברי הימים א', ו', 40) וההמשך המר, אף המקומם: "ואת שדה העיר ואת חצרותיה נתנו לכלב בן יפונה." (שם, פסוק 41) והרי לנו האמת כולה: יהושע הפקח, יהושע בעל החוכמה הפוליטית, שהוא גם יהושע אטום-לב, שלא לומר רשע (וכלום אין חוכמה פוליטית מחייבת מידה של רשע וקהות לב?), השכיל היטב שלא לחזק מדי את מעמדו של יריבו, מועמד ההנהגה לשעבר, כלב בן-יפונה, וגם אם אמר לו – "קח את חברון", אין זאת אלא שהשליך לו פתיתים חברוניים זניחים בצורת אי אלה חצרות ושדות, מן הסתם האזורים הפחות יוקרתיים. וברור, ששטח מערת המכפלה, לבה של חברון ואתר קדושתה, הוענק למקורבי משה, בני אהרון. כוחה של פרוטקציה ושל עורמה פוליטית.

ֵ

מכאן ואילך, לא עוד נשמע על כלב בן-יפונה, המטאור התנ"כי שזרח וצנח אל תהומות השכחה. לכל היותר, ייחס המדרש את נבל הכרמלי ה"כלבי" (שמואל א', כ"ה, 3) לצאצאיו של כלב בן-יפונה (כך לפי "מצודת דוד", שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ג'). ודווקא על כַּלֵב אחר, כלב בן חצרון, עליו נקרא ב"דברי הימים א'" שמזרעו ייוולד בצלאל בן-אורי, בונה משכן. כל כלב ומזלו. כַּלֵב אחר? לא לפי רש"י: "חור – בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפונה, שנאמר … ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. אפרת זו מרים."[1] הייתכן שרש"י טעה ובלבל בין שני כַּלֵבים שונים? העובדה היא, שרש"י שב וחזר על התיזה: "אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון…"[2] אחריו החזיקו באותה תיזה בדיוק רד"ק[3] ו"מצודת דוד"[4], ואפילו התלמוד הירושלמי.[5]

מהיכן החיבור התמוה הזה בין שני הכַּלֵבים? מאזכורו של חור ביחד עם יהושע (ואהרון) כאותם שליוו את את משה אל ראש הר סיני (שמות, כ"ד, 14). חור הוא בנו של כלב בן-חצרון (דברי הימים א', ב', 19). משמע, שני כַּלֵבים באותו מקום ואותו זמן.

אך, כנגד כל זאת, ראו את הפרשן אבן-עזרא קובע נחרצות (והוא צודק, אם תשאלונו): "ועל דרך הפשט כלב בן יפונה איננו כלב בן חצרון בראיות גמורות, והמשכילים יבינום."[6] ובמקום אחר: "והוצרך הכתוב לומר כן להפריש בין כלב בן חצרון ובין כלב בן יפונה…"[7]  אלא, שאין בפלוגתא פרשנית מדהימה למדי זו בכדי להקהות את החמלה שאנו חשים כלפי גיבורנו, כלב בן-יפונה, איש אמונה, אמיץ וטהור לב, שתמימותו לא שחקה לו: נשיא שבט, שהפך יקירם של אלוה ומנהיג העם, כמעט מועמד לרשת את כתר ההנהגה, אך הודח ממועמדות זו, הוסט לשוליים, נבגד ואף הפך קורבן למעשה מרמה. לבי עם כַּלֵב.


[1] רש"י, שמות, פרק כ"ד, פסוק י"ד.

[2] רש"י, דברי הימים א', פרק ד', פסוק ט"ו.

[3] רד"ק, דברי הימים א', פרק ד', פסוק ט"ו.

[4] "מצודת דוד", דברי הימים א, פרק ד', פסוק ט"ו.

[5] תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י', דף י"א, טור ב'; ומסכת קידושין, פרק א', דף נ"ט, טור ג'.

[6] אבן עזרא (הפירוש הארוך), שמות, פרק ל"א, פסוק ב'.

[7] אבן עזרא (הפירוש הקצר), שמות, פרק כ"ד, פסוק י"ד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: