הספרים של דניאל

הספרים של דניאל

 

ספר דניאל פותח בילדות ומסיים במוות: ראשיתו בשנה השלישית למלכות יהויקים (כלומר, ב- 606 לפנה"ס), בשנת המצור של נבוכדנצר על ירושלים וכיבושה (דניאל נמנה אז עם קומץ הילדים הרכים מזרע בית-דוד שנלקחו מירושלים לחצר-המלכות הבבלית). סופו של הספר במילים המשמשות (במסורות-אֶבל מאוחרות יותר) לפרידה מאדם שהונח זה עתה בקברו: "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין" (דניאל יב, 13). "ויהי דניאל עד-שנת אחת לכורש המלך", נמסר לנו בפתח הספר (א, 21).[1] במילים אחרות, דניאל מת בשנת 558 לפנה"ס. חשבוננו מעלה שחי כחמישים שנה (זאת בהנחה שהיה בן 7 כשנלקח לחצר-המלכות הבבלית[2]).

 

אך חייו ומותו של דניאל מקבילים לתהליך חיים-מוות רחב הרבה יותר, כי ראשית ספר דניאל בשיא כוחה של בבל, ואילו סופו – בתבוסת בבל בפני פרס (כאשר דריוש כובשה ושם קץ לשושלת נבוכדנצר: "ואני בשנת אחת לדריוש המדי" – יא, 1). לשון אחר: תחילת ספר דניאל בחורבן וגלות, וסופו בגאולה – בשיבת-בבל.

 

בה-בעת, עיקר עלילתו של הספר הוא פתרון חלומות, או – במילים אחרות – פרשנות. רשאי אדם לדבר אף על פרשנות אמנותית, באשר חלומו הראשון של נבוכדנצר עומד כולו בסימן פסל חידתי עצום-מידות (חומריו: זהב, כסף, ברזל, נחושת וחרס), המנותץ ונכתש על-ידי אבן שגדלה והפכה להר, בעוד ששאר החלומות נעים בין דימויים חזותיים (עץ גבוה, ארבע חיות וכדומה) ובין טקסט ("מנה מנה תקל ופרסין").

 

במילים אחרות, ספר דניאל מאחד שלושה מעגלים אלגוריים: א. מעגל החורבן והגאולה. ב. מעגל החיים והמוות. ג. מעגל הפרשנות. בכוחה של אנלוגיה נאמר: מעשה הפרשנות כמוהו כמעבר דו-סטרי מחורבן לגאולה, ולהפך – מחיים למוות.

 

דניאל וחבריו, שמזרעם אמור להיוולד המשיח, מובאים לבבל "ללמדם ספר". בפירושים קראנו: "'יודע ספר' במקרא הוא היודע לקרוא (ולכתוב) בספר. והשווה הכתוב בנבואת ישעיה (כ"ט, יא): 'הספר החתום אשר-יתנו אתו אל-יודע ספר (לפי הקרֵי) לאמר קרא נא-זה…'"[3]  דווקא לא בלשונם, ולא בלשון-אמם, יֵידעו התלמידים את סוד הפירוש. כאילו העניקה האחרוּת הלשונית משנה-כוח בדרך-החתחתים שבין המסמן למסומן. ואולי זהו רמז לזָרות (לגלות) הנוכחת בכל שפה. כך או אחרת, כאמור לעיל, בציטוט על אודות "הספר החתום" – הספר "חתום" ממהותו, הספר נעול. דניאל וחבריו נבחרו להיות אלה שיפתחו את הספר הנעול וידעו את סוד פרשנותו: "ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשְכֵל בכל-ספר וחכמה ודניאל הבין בכל-חזון וחלמות" (דניאל א, 17). אנו שמים לב: פרשנות הספר, כמוה כפרשנות חזון (נבואה) וחלום.

 

"הוא גולה (מגלה) עמוקות ונסתרות, יודע מה בחושך, והאור עמו שוכן", אומר הכתוב בארמית בפרק ב', פסוק 22. חדירה אל המסומן, שהוא סוד הפרשנות, כמוה כחדירה לחושך. בהתאם -"אז נגלה הרז לדניאל בחזון הלילה" (פרק ב, 19, מקור בארמית). כאילו נתבע דניאל למרחב הלילי, כתנאי לחדירתו אל החושך הפרשני.

 

מעשה החדירה ההכרתית לאפילת המסומן (בהנחה שיחסי מסמן ומסומן הם יחסים בין המואר לאפל, בין הגלוי למסתתר) נדרש לסיוע שמיימי: מקומו של המסומן הפרשני הוא מקום מטאפיזי, וההגעה אליו היא – לעומקה – מעשה תיאולוגי: "אולם יש אלהים בשמים מגלה רזים" (ב, 28, מקור בארמית), ולאחר מכן, "ומגלה הרזים הודיעך את אשר יהיה. ואני לא בחכמה אשר יש בי מכל החיים נגלה לי הרז…" (ב, 29-30, מקור בארמית). "מגלה הרזים" הוא הקדוש-ברוך-הוא. במעשה הפרשנות הופך הפרשן לכלי, לאמצעי שדרכו מגלה לו אלוהים את האמת המוצפנת.[4] "אל גדול הודיע למלך את אשר יהיה אחרי זאת, ונכון החלום, ונאמן פתרונו" (ב, 45, מקור בארמית). חוכמת הפרשנות היא חוכמה אלוהית: "נהרה ושכל, וחכמה כחכמת אלהים" (ה, 11, מקור בארמית), מונה המלכה את מעלות דניאל באוזני בעלה, המלך בלאשצר בן נבוכדנצר. ה"נהרה" היא האור, והאור הוא אור-התבונה המאיר בחשיכה. מיד בהמשך, מפרטת המלכה: "רוח יתרה, ומדע ושכל פותר חלומות והגדת חידות ומתיר קשרים" (ה, 12, מקור בארמית).

 

בין חלום לספר מתקיים קשר ישיר, אלפי שנים קודם לתורת פרויד. "דניאל חזה חלום, וחזיונות ראשו על משכבו, אז כתב החלום…" (ז, 1-2, מקור בארמית). ספר דניאל הוא ספר חלומות. אלא שגם לאלוהים הספרים: "המשפט (הדין) ישב, וספרים נפתחו" (ז, 10, מקור בארמית), מתואר "עתיק יומין" על כסאו השמיימי. הספרים שנפתחו הם "ספרי זיכרון", שבהם מתועדים מעשי אדם (ראו לעיל, פרשנותם של שמואל הכהן ויהודה קיל, עמ' קעג). ועוד יזכיר המלאך "לבוש הבדים": "ובעת ההיא ימלט עמך כל-הנמצא כתוב בספר" (יב, 1); הכוונה היא ל"ספר החיים", שהוא ספר הצדיקים. כך או אחרת, הספר האנושי הוא בבואה של הספרים האלוהיים,[5] ופתיחתו, כזכור, תובעת אחדות האדם-הפרשן והאל.

 

אלא שפתיחת הספר[6], הארת החושך שבמעשה הפרשני, נידונה ליחסיות. אין הפרשן יכול או אינו רשאי לגלות הכול. "ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד-עת קץ"…", אומר המלאך, לבוש-הבדים (יב, 4). דניאל מצווה משמים שלא לחשוף ברבים את הידע האלוהי שנגלה לפניו. "עד-מתי קץ הפלאות" מבקש דניאל לדעת (יב, 6), בבחינת זה התמה מתי יוסר איסור הפרסום של המסומן הסודי. תשובת המלאך: "לֵך דניאל כי-סתומים וחתומים הדברים עד-עת קץ" (יב, 9). אנחנו שמים לב למילים שנוקט בהן המלאך, שהרי אלה הם מונחי "הספר החתום" שבהם פתחנו. כמו המשיל איש-הבדים הפלאי את העולם כולו לספר-סתרים, שיישאר חתום עד קץ הימים. לכאורה, הביטוי "לֵך דניאל" אומר הרחקת הפרשן מסוד הספר. ברם, המשפט המסיים את ספר "דניאל", פסוקים אחדים אחר-כך, אומר: "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין" (יב, 13). בהביננו פסוק זה כ"הליכתו" של דניאל מעולם החיים, קרי – מותו – מתחוורת לנו המשוואה בין ההליכה אל הסוד החתום בספר, ובין ההליכה אל עולם המתים. דלִיַית הפרשנות היא מעשה החדירה אל קבר המסומן, יציאתו של הפרשן אל מעבר לגבול חייו והכרתו. כאן מתממשת הברית שבין הפרשן ובין הכוח השמיימי המעניק לפרשן את כוח המאור היחסי, הוא כוח פתיחת הספר, כוח הגאולה (ולו המוגבלת) – במחיר החורבן והמוות. זוהי "משיחיותו" של הפרשן (וזיקתו של דניאל לשושלת המשיחית), אך זוהי גם הצמתת בשורתו.

 


[1]  אנו מבינים את "ויהי דניאל…" כ"ויחי  דניאל", ולפיכך, איננו מקבלים את הפרשנות המגבילה את כוונת הפסוק לנוכחותו של דניאל בחצר המלכות הבבלית.

[2]  מושג ה"ילד" בתנ"ך עשוי לחול גם על נערים בני 17 (כיוסף) ואף על מבוגרים בני 40 (רחבעם). ברם, התוכנית הבבלית להנחיל שפה (אכדית) ודעת ספר ל"ילדים" מלמדת שהיו בגיל בו נהוג ללמד את התכנים הללו.

 "ספר דניאל", מפורש בידי שמואל הכהן ויהודה קיל, מוסד ביאליק, ירושלים, תשנ"ד, עמ' ט.[3]

[4]  השווה לתיאור המובא ב"איון" של אפלטון, על-אודות המשורר שאלוהים דובר דרכו.

[5]   ראו מאמרי "הספר האלוהי  והספר האנושי", בתוך שמה, תל-אביב, 1998, עמ' 80-51.

[6]  ראוי להשוות את הדברים למעשה פתיחת הספר האלוהי ב"חזון יוחנן".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: