שיר השירים: הסיפור האמיתי

ש י ר – ה ש י ר י ם : ה ס י פ ו ר   ה א מ י ת י

 

נזקק אדם לחוש הומור מקברי במיוחד כדי למקם את נסיקות הסקס של השולמית בין גירודי השחין של איוב השכול לבין עבודות האבל של מגילות "רות" ו"איכה". ובכלל, חוסר טאקט והיעדר טעם טוב, כך נראה, מאפיינים את עריכת המגילות, כאשר ערגות האביונה של "שיר-השירים" משתרבבות להן בשכנות למרירות-הנפש של קהלת, לחרדות השואה של יהודי פרס, או לאפוקליפסות של דניאל.

 

אלא אם כן, "שיר-השירים" עניינו אחר, הרבה פחות אידילי ופסטורלי משנהוג לייחס לו, ואף הוא קשור ללקט זה של מבעים אפלים. אנו נדרשים לקריאה מהפכנית את המגילה.

 

אנו מציינים לעצמנו: (א) שלמה של "קהלת" הוא שלמה של "שיר-השירים", גם אם מדובר בגילאים שונים מאד. כך או אחרת, המאהב הוא מלך. (ב) השולמית היא ה"אחרת": "שחורה אני (…) באוהלי קדר (…) אל תראוני שאני שחרחורת." ("שיר-השירים", א', 6-5) כושית.

 

לא פשוט הוא סיפורה של "אחרת" זו: היא עצמה מעידה על סכסוך משפחתי, שבסופו, כעונש, גורשה העלמה מביתה ("כרמי שלי לא נטרתי…") ונידונה על-ידי אחֶיה הכועסים לשמור בכרמים זרים: "בני אמי נִחרו בי שָמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי." (א', 6) עתה, לעת צהריים, היא מהלכת בודדה בסמוך לרועים (האם אין היא מזכירה לנו את רות המואבייה, ה"אחרת" האחרת, המגיעה אל שדות בועז ועובדיו?), עטופה ורעולה,  מוצפנת בתוך בגדיה ("…שלָמָה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך." – א', 7). אפשר גם, שעתה, כבר הפכה היא עצמה לרועה ("…צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים." – א', 8). זו העלמה הנלקחת (בעל כורחה?) אל חדרי המלך: "הביאני המלך חדריו…" (א', 4), חדרים הממוקמים בעין-גדי אשר לגדות ים-המלח: "דודי לי בכרמי עין-גדי." (א', 14) קשה שלא להרהר בעלמה אחרת, אסתר, המובאת אף היא אל חדרי המלך ואף היא "אחרת": כאן, השחורה אצל המלך הלבן; שם, היהודייה אצל המלך הפרסי. בהקשר זה, לא נחטיא את מיקומה של השולמית בהרמון הנשים אשר למלך: "שישים המה מלכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר. אחת היא יונתי תמתי (…) ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה." (ו', 9-8)

 

דימוייה העצמיים של גיבורת "שיר-השירים" רחוקים מאד מהופעתה השחורה ומהווייתה הביוגרפית: שהרי, מה בינה לבין לובנן של חבצלת-השרון או שושנת-העמקים? ומה בין זיקתה ההיסטורית (ככל הנראה) לדרום ("מי זאת עולה מן המדבר…" – ג', 6) לבין הגיאוגרפיות המוזכרות? אך, מה לנו מלינים כאשר עניין לנו בזו שהובאה "אל בית היין" (ב', 4)? כלום איננו מצווים, מעתה ואילך, לקרוא את עדותה של השולמית כעדות של אישה שהושקתה בעל כורחה בידי המלך? והאם איננו מאתרים את העלמה המסתתרת מפני המלכות החושקת, עת קוראים אנו את עגבי הזכר: "יונתי בחגווי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראייך…" (ב', 14) היא מסתתרת. עוד מעט קט – ותברח. סיפור אונס?

 

הקריאות במגילת "שיר-השירים" מצמצמות, כידוע, את הגיבורים לשניים בלבד – לשלמה ולשולמית השקועים במשחק אהבים מתמשך של מחבואים, סירוב, התמסרות וחוזר חלילה. ברם, אם אנו מאמצים את הנתיב הפרשני הנ"ל, דומה שנראטיב מורכב יותר מגולל במגילה והוא מוסיף גיבור נעדר נוסף: האהוב האמיתי, המבוקש של השולמית. זו האחרונה, השבוייה בחדרי המלך, מנסה להימלט: "שובי שובי השולמית", יקרא המלך (ז', 1) לאחר שמושא תאוותו חומק(ת) ממנו "אל בית אמי ואל חדר הורתי." (ג', 4) לכאן תביא השולמית את אהובה האמיתי[1], שאחריו היא תרה בכל פינות העיר ("ביקשתיו ולא מצאתיו"). בינינו לבין עצמנו: מאד לא סביר שאת המלך שלמה (המוקף שישים גיבורים חמושים) תביא השולמית אל בית אמה. גם קשה לחבר בין המלך החושק-עוגב-תאב לגופה של האהובה לבין הבחור הנלקח כמעט-בכוח ("אחזתיו ולא ארפנו") בידי העלמה אל בית אמה. אין מנוס מההודאה באהוב נוסף, אחר, סמוי, הנמנה, מן הסתם, על מעמדה של השולמית.

 

האם הצניעו סופרי המלך וכותבי העתים ש"מטעם" את דבר הימצאותו של המתחרה למלך? האם הם אחראיים לערבוביה המאחדת את נהמות התשוקה והחנופה של המלך לאהובתו (נוכח ה"גן נעול אחותי כלה") עם סיפור בריחתה של השולמית, עד ללכידתה, אהבתה לאָהוב אחר וסיפור בריחתו של אותו אהוב אחר ("ודודי חמק עבר … ביקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני." – ה', 6)? וכך, ביטוי דוגמת "אני לדודי ועלַי תשוקתו" (ז', 11) – למי, בעצם, הוא מתייחס: לשלמה או לאחר? ומה היחס בין דבר ה"מקהלה" ב"שיר-השירים" (נוסח: "אנה הלך דודך היפה בנשים … ונבקשנו עמך." – ו', 1) לבין דברי היחיד של שלמה והשולמית? דומה, שמסמנים ומסומנים התבלבלו או בולבלו במגילה הנדונה.

 

את חידת ה"מקהלה" בכוחנו לפתור: אנשי המקהלה הם האחים, אחי השולמית: "אחות לנו קטנה ושדיים אין לה מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה." (ח' 8) אלה הם האחים שגירשו את השולמית מהבית, הרחק מכרמה. כך עד סיום המגילה, בו זוכה השולמית לפיצוי ומוּשֶבֶת אל כרמה: "כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנוטרים איש יביא בפריו אלף כסף. כרמי שלי לפָנָי האֶלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו." (ח', 12-11) נדגיש: אנו מבקשים לזהות את דובר המשפט האחרון עם השולמית ולא עם שלמה.

 

מהו, אם כן, הסיפור הגנוז ב"שיר-השירים"? סיפורה הטראגי של נערה כושית, ילדה בראשית גיל ההתבגרות, בת מיעוטים, שהסתכסכה עם אחיה וגורשה מביתה. הרקע לסכסוך קשור, ככל הנראה, להתנהגות ארוטית בלתי-נאותה של האחות, שכן דברי האחים בסוף המגילה מסגירים הגנה על כבודה של האחות: "אם חוֹמה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נָצוּר עליה לוח אֶרז." (ח', 9)  הנערה המגורשת והבודדה נלקחה להרמון המלך וממנו אל חדריו. כאן הושקתה יין ונדרשה לספק את צרכי המלך. הסתתרותה מפניו ולאחר מכן הימלטותה ממנו עד לבית אמה (והמכות שהכוה השומרים שמצאוה) קשורות כולן גם בחיפושה אחר אהובה האחר, האהוב האמיתי, שאינו מחזיר אהבה, הגם שתחילת פרק ח' מרמזת על "סוף טוב" בחסות בית האם (ח', 2). סביר גם, שהמלך בא על סיפוקו, בסופו של דבר, וכאות תודה, החזיר לנערה את כרמה.

 

מה המשמעות הדתית של ה"טלנובלה" הזו? אפשר, ש"שיר-השירים" הוא מגילת האיזון למגילות "אסתר" ו"רות". שכאן עסקינן במלך יהודי העושה לבת-המיעוטים כמעשה אחשוורוש לאסתר; ובמקביל, כאן, ב"שיר-השירים", יחסי הניצול וההתעמרות ב"אחרת", שלא כסיפור המופלא של רות ובועז (שמזרעם ייוולד דוד, אבי שלמה, גיבורנו).

 


[1] על המתרחש בבית האם בין האהובה והאהוב מדווח לנו הכתוב בפסוק 5 של פרק ח':  לאחר תיאור זו העולה מן המדבר והמתרפקת על דודה, אנו קוראים: "תחת התפוח עוררתיך שמה חִבַלתךָ אמך שמה חִבלה יְלָדַתך." הגם שהניקוד מורה על אמו של האהוב, נכון יהיה להניח שמדובר באמה של האהובה, שבביתה מתארחים השניים. הפעל חב"ל מלמד, כמובן, על חבלי לידה. לאמור: האוהבים נמצאים בבית בו נולדו האהובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: