עצתו הטובה של אחיתופל

                עצתו הטובה של אחיתופל

 

"עצת-אחיתופל", אנחנו פוטרים בבוז כנגד עצה רעה שיעצו לנו יועצים. אנחנו מתכוונים: חרף הכוונה הטובה, לכאורה, רק רע נושאת עמה העצה, רק רע. וברובד עמוק ובמחשבה נלווית, שמץ של חשד בכוונת זדון אנו תולים ביועץ. ולא ברור מה אשם אחיתופל המסכן שכך אירע לו, שהפך מזוהה שלא בטובתו עם עצה רעה, אף נבזית.

 

את אחיתופל הכרנו לראשונה בעיצומה של פרשת יחסים המרים בין המלך דוד לבין אבשלום, בנו המורד. ב"שמואל ב'" קראנו: "וישלח אבשלום את אחיתופל הגילוני יועץ דוד מעירו מגילה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמיץ…" (ט"ו, 12) אם כן, יועצו של המלך-האב, המתגורר בגילה, עושה מעשה בוגדני, כשממיר נאמנותו לדוד בנאמנות לאבשלום, שהמליך עצמו למלך בחברון. מן הכתוב יכולים אנו ללמוד, שמוקדי כוח חשובים בשלטון עברו לצד הבן; שהלא, אחרת, מה ראה לו דוד להימלט ברגל מביתו (ט"ו, 16)?! אך, עוד אנו נרמזים מהכתוב, שאיש נאמן לאלוהים היה אחיתופל, שזבח זבחים לאלוהים בזמן בו שכנעו אבשלום לעקור למחנהו.

 

מה גרם לו לאחיתופל לבגוד כך בדוד לטובת בנו? האם, בכושרו האנליטי המעולה, ניתח היועץ ניתוחים אסטרטגיים והסיק שהעתיד נוטה לטובת אבשלום? האם הבטיחו אבשלום הבטחות מפליגות בתמורה להמרת נאמנותו? או, שמא, כדברי "אנציקלופדיה מקראית", "הוא מצא שעת כושר בפרוץ מרד-אבשלום להתנקם בדוד על החרפה שהמיט על משפחתו במעשה בת-שבע. לסברה זו יש רמזים בדברי חז"ל (סנהדרין, ק"א, ע"ב; "ילקוט שמעוני", ש"ב, קנא)."[1] ולאפשרות זיקת בת-שבע לאחיתופל נשוב בהמשך.

 

כך או אחרת, נכון לעכשיו, רשאים אנו להניח, שאקט המרד האכזר של אבשלום בדוד נתמך על-ידי יועצו החדש, אחיתופל, אשר, מן הסתם, גם ידע לספר לאדונו החדש סודי-סודות מחצר דוד ובזאת אושש את שלטונו החדש של הבן. ואמנם, דוד משוכנע שבַכּל, בכל הצרה שנפלה עליו, אשם אחיתופל: "ודוד הגיד לאמור אחיתופל בקושרים עם אבשלום. ויאמר דוד סכל-נא את עצת אחיתופל ה'." (ט"ו, 31) ניתן להבין, שדוד הכיר היטב את אחיתופל (לפי "דברי הימים א'", כ"ז, 34-33, מספר שניים אחרי דוד) כאדם ערמומי, חכם אך אופורטוניסט.

 

ברם, האם ראוי אחיתופל לדברים הנ"ל של דוד? הן התנ"ך הורנו במפורש, שאבשלום, הנסיך הגאוותן, הוא מרדן מטבעו (אף כי איש בעל מצפון מפותח, אם נתייחס להזדהותו העמוקה עם אחותו, תמר, משנאנסה על-ידי אחיה האחר, אמנון. ולא רק שנקם אבשלום את נקמתה ברצח אמנון, אלא אף שלבתו האחת קרא תמר, על שם אחותו – י"ד, 27). אף יותר מזאת: רהב לבו של אבשלום וסגידתו לכוח מסופרים בפרוטרוט בסיפור המרכבה והסוסים וחמישים הרצים לפני המלך – אורַח מלכות ראוותני שסיגל לעצמו אבשלום (ט"ו, 1). ועוד בטרם פיתה הבן המורד את אחיתופל לעקור למחנהו, קראנו כיצד המליך עצמו בחברון (ט"ו, 10). רוצה לומר, לא הייתה זו עצתו הבוגדנית של אחיתופל שאחראית למרד, כי אם אישיותו של אבשלום. וגם אם ניתן להבין את כעסו הרב של דוד על בגידת יועצו הקרוב, ברי לנו שהפיל על כתפיו אשמה כבירה שאין הוא אשם בה.

 

אלא, שדוד ממשליך בשלו, והביטוי "עצת אחיתופל" הופך עד מהרה שווה-ערך למרד כולו (למשל, ט"ו, 34). כמו סירב דוד להכיר באשמת בנו וביכר להטילה על אחר. וגם אם נוגעת ללבנו הכחשה זו של דוד, האב הפגוע, איננו ששים להוקיע את אחיתופל (שרחוק מלהיות טלית שכולה תכלת, בזאת אנו מודים). וברור לנו, שכותבי ההיסטוריה, מחברי "שמואל ב'", כתבו את שכתבו כנאמני דוד וכמגני שמו הטוב (בהקשר זה, נסכים עם אלה הרואים בשמו של אחיתופל ביטוי גנאי של אלוהות זרה.[2] באשר לנו, לא ניגרר למניפולציות של סופרי מלך. נכון לעכשיו, אין לנו שום סיבה של ממש לייחס לביטוי "עצת אחיתופל" מעמד גנאי, ובפרט שטרם פגשנו בעצתו המפורשת.

 

עתה הגיע אבשלום לירושלים, עיר הבירה ועירו של דוד, וכאן התקבל כמלך לכל דבר (אפילו רעו של דוד, חושַי הארכי, העביר נאמנותו לבן – ט"ז, 19-18). ורק עכשיו, בשיא השלמת המרד וביסוסו, מתוודעים אנו לעצותיו של אחיתופל. ניתנת האמת להיאמר: עצות נבונות, אף כי מרושעות, מציע היועץ למלכו החדש:

"ויאמר אבשלום אל אחיתופל הבו לכם עצה מה נעשה. ויאמר אחיתופל אל אבשלום בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ("עשר נשים פלגשים", אנו זוכרים: ט"ו, 16/ג.ע) ושמע כל ישראל כי נבאשתָ את אביך וחָזקו ידי כל אשר אתָך." (ט"ז, 21-20)

עצה מצוינת, שמוכיחה את עצמה ככזו, גם אם אכזרית ונעדרת כל רגישות, אף פגיעה בדוד מתחת לחגורה.

 

אך, בל נשכח ובל נעלים מהקוראים: עצות אחיתופל ניתנות בחסות שמים: "ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישראל בדבר האלוהים כן כל עצת אחיתופל גם לדוד וגם לאבשלום." (ט"ז, 23) אמת, אפשר שאחיתופל השואל בדבר האלוהים אינו בהכרח אחיתופל הזוכה לתשובתו והדרכתו של אלוהים, אך – למרות זאת – אין ספק, שאזכור הידרשותו של היועץ לקב"ה מובאת מטעם הכתוב כנקודה לזכותו, ובמונחי התנ"ך, היא אף מרמזת על גיבוי אלוהי כלשהו. לא לחינם, ראו חז"ל באחיתופל יועץ בחסד אלוהים: ב"תלמוד הבבלי" (מסכת ברכות, דף ג', ע"ב) מצאנו את האגדה על דוד הקם בבקר, לאחר לילה של עיסוק בתורה, ובאים אליו חכמי ישראל לדון עמו בקשיי פרנסתם של ישראל: "מיד יועצים באחיתופל ונמלכים בסנהדרין, ושואלים באורים ותומים." ולשם סימוכין, מאזכר התלמוד את הידרשותו של אחיתופל לדבר אלוהים. וכאילו מחל דוד לאחיתופל על בגידתו.

 

עתה מגיעת עצת-העצות של אחיתופל. כאילו הוליכנו התנ"ך מעצות ערטילאיות לעצות קונקרטיות וספציפיות יותר ויותר. שעתה מסתבר לנו, שאחיתופל אינו סתם יועץ, אלא גם מצביא מהשורה הראשונה. שעצתו לאבשלום היא, לבחור שנים-עשר אלף חיילים ולדלוק לעת לילה אחר דוד המותש, עד כי יוכרע סופית. עצה גורלית, שבכוחה להבטיח את מלכותו של אבשלום. אלא, שזה האחרון, אף כי אהב את העצה (י"ז, 4), מעוניין ב- second opinion ומבקש גם את עצתו של חושי הארכי, הבוגד האחר בדוד (אך, מי שיתגלה כגייס חמישי, שהסגיר סודות אבשלום לדוד ואף יעץ לאבשלום עצה מכרעת שבזכותה ניצל דוד ממפלה בטוחה). זה האחרון, ירא את עוצמתו של דוד הפגוע, "כדב שכול בשדה" (י"ז, 8), וממליץ לאבשלום מתקפה אחרת, מאוחרת יותר ומאסיבית הרבה יותר במספר חייליה. אבשלום מעדיף את עצת חושי (למרות הכל, חוסר ביטחון של הבן היהיר?): "ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתופל." (י"ז, 14) ומוסיף הכתוב: "וה' ציווה להפר את עצת אחיתופל הטובה…" (שם, שם) ללמדנו, שעצות אחיתופל אכן ניתנו בחסות אלוהית וכי העצה שיעץ היועץ הייתה אמנם עצה טובה, מבחינת אבשלום.

 

את השתלשלות העניינים אנחנו זוכרים: דוד ואנשיו חומקים ממקום-שבתם וחוצים לעת לילה את הירדן לגדתו האחרת. חמיקה, שסופה להביא לניצחונו הגדול של דוד על אבשלום, שמוות נורא מצפה לו בסבך ענפי האֵלָה. ואחיתופל? "ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו אל ביתו ויֵיחָנַק וימת ויקבר בקבר אביו." (י"ז, 23)

 

לִבֵּנו-לִבֵּנו לאחיתופל האומלל. עוד בטרם נערך קרב ההכרעה בין אבשלום לדוד, הוא שם קץ לחייו בתלייה. "התלמוד הבבלי" (מסכת סנהדרין, ד"ף ס"ט, ע"ב) ראה בהתאבדותו של אחיתופל עונש משמים: "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם." שלפי התלמוד, היה אחיתופל בן 33 במותו. אך, אנו מבקשים לשאול: מה גרם לו ליועץ להחליט החלטה כה מרה? האם רק משום שנעלב על אי קבלת עצתו? האם ראה בהחלטת אבשלום, לא רק הבעת אי-אמון, כי אם אקט של הדחה מבזה, שלא יכול היה לעמוד בה? כלום הבין, שעתה לא עוד יממש אבשלום את ההבטחות שהבטיח לו בגילה? האם הבין בחוכמתו כי רבה שקבלת עצתו של חושי פירושה, לטווח ארוך, תבוסת אבשלום בפני דוד (ועמה הענשתו הנוראה של היועץ הבוגדני)? כלום אכול היה בתהומות לבו ברגשות אשם על בגידתו בדוד ולא עוד יכול היה לעמוד בייסורים?

 

אין הכתוב מקל עלינו את הבנת מניעיו הנפשיים של אחיתופל. סביר, שלו הבין את הצפוי לאבשלום, היה ממהר לומר זאת לאדונו. אנו נוטים אפוא לראות בהתאבדותו של אחיתופל תולדה של מצוקה נפשית קשה מנשוא, בין עלבון לבין רגשות אשם. מפעימה את לבנו שיבתו לעירו, מירושלים לגילה (מה עובר בראשו במהלך הדרך, בעודו מיטלטל על חמורו – הוא האיש רם-המעלה, מקורבו הגדול של המלך ומצביא רב-כוח, הרוכב עתה על החמור כאחרון הפלחים?). לא פחות מכן, נרגשים אנו למקרא הצוואה שציווה למשפחתו ("ויצו אל ביתו"), בטרם כרך את החבל סביב צווארו. אחיתופל השב אל גילה הוא אחיתופל החוזר אל המקום ממנו יצא, בבחינת זה המכה על חטא בגידתו ו/או בבחינת זה המבין את בדידותו בעולם ההפכפך של הפוליטיקה. אני רואה אותו לעת לילה, בני ביתו נמים והוא, עיניו אדומות מחוסר שינה, פניו נפולות מדיכאון מתמשך, נפשו קָצַה בכל הכאב הנוגס ללא רחם – והוא בא אל החבל כמי שבא אל גאולתו.

 

ועצת אחיתופל? עצה נבונה וטובה היא: עצה בחסות שמים. לו נתקבלה, אחר לגמרי היה גורלו של אבשלום ואחרת הייתה נראית ההיסטוריה. לכן, אל תגידו עוד "עצת אחיתופל" וגנאי בלבבכם. וכלום לא כיפר אחיתופל על בגידתו השפֵלה במעשה התאבדותו, שאין עוד כמוהו בתנ"ך? אני מוחל לאחיתופל. ואינני בודד. שהרי, לפי המקורות, גם דוד המלך בכבודו ובעצמו מחל: הנה כי כן, אליעם, בנו של היועץ המפורסם, מוזכר מאוחר יותר ("שמואל ב'", כ"ג, 34) כאחד מגיבורי דוד. "התלמוד הבבלי" (מסכת סנהדרין, ד" ס"ט, ע"ב) אף מציע שבת-שבע, אשת אוריה ודוד, הייתה בתו של אליעם, בן אחיתופל, משמע – נכדתו של אחיתופל. עד כדי כך הגיעה המחילה שמחלו מקורותינו לאחיתופל.

 

 


[1] "אנציקלופדיה מקראית", כרך א', מוסד ביאליק, ירושלים, 1955, עמ' 226.

[2] שם, עמ' 227.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: