קטגוריות
המדיום האמנותי

מיצב

                    מ י צ ב    ("קול ירושלים", 22.6.1984)

 

תחילה הגיעה ההזמנה ל"אינסטליישן" של דודו מזח במוזיאון ישראל. אחר כך, באה ההזמנה ל"אינסטליישן" של שרה חינסקי (איפה היא הפסלת המרתקת הזו בתערוכת "80 שנות פיסול"?!) בגלריה "אחד העם 90" בתל-אביב. "אינסטליישן". אמרתי לעצמי, שמוכרחים למצוא תרגום עברי למילה המחשמלת הזו. עכשיו, אם אני אגיד – "מיצב", תגחכו: האיש תפס פרינציפ עם "מיצג" וסבור שיכול לחזור על הנס פעמיים… אז, רגע: מיצב, לא בגלל הזבוב של ה"מיצג", אלא בגלל שמיצב היא היא המילה הנכונה. יחס המיצב לאינסטליישן כמוהו כיחס המידע לאינפורמיישן. להציג, הצבה – מיצב. מיצב הוא הצבה שהיא גם מצב וגם יציבות. אז, זהו זה: מיצב.

 

קטגוריות
המדיום האמנותי

מיצג 76

                  מ י צ ג 76 ("מיצג 76", בית האמנים, תל-אביב)

 

א.     מיצג – Performance. המונח העברי החדש בא להמיר את השימוש במונח "מופע", שעברו התיאטרוני מטעה כלשהו בתחומי האמנות הפלסטית. מיצג – מהווה הרכבה יחדיו של המונח "מוצג", אשר לו קונוטאציות פלסטיות הקשורות לאובייקט אמנותי חזותי (הקבלה ל- per form – "לפי צורה" של ה"Performance") ושל המונח "הצגה", על כל הסתעפויותיו הפעולתיות התיאטרוניות. ברור לפיכך, שאמנות המיצג באה לגשר בין שני שדות אמנותיים, אשר עד שנות ה- 50 חברו יחד רק באורח חלקי ביותר: את אמנות התיאטרון נטו לראות כאמנות הכוללת, בין השאר, יסודות פלסטיים – תפאורה, תנועה בימתית, תאורה וכו' (שנותרו שוליים גם כשדובר על שלילת המילה ועל המאגיה של האור, הצבע וכו'), ואילו את היצירה הפלסטית ניתן היה לראות, בין אם ככוללת יסודות ייצוגיים ובין אם כמוצר של תהליך מיצגי – הלא הוא תהליך היצירה של האמן.