Archive for ינואר 13th, 2011

ינואר 13, 2011

משה גרשוני: שם-מים

                   משה גרשוני: שם-מים (2006)

 

בדרכו לימת הכינרת הפליג גרשוני בימים רבים. מזה כעשור שהוא חותר ללא לאות ב"ים השחור", שהוא "ים המוות", שהוא "הים האחרון", הנמצא אי שם בין מים למים בואך רֵישָא-דלא-ידע. בשנים האחרונות, אין הוא חדל ליצור בדים גדולים חרושים בגלים שחורים, לבנים, אדמדמים, גלים אופקיים וגלים אנכיים, סמיכים, צמיגיים, טובעניים, נעדרי חוף ואופק וחורשי רע. איזה סיכוי נותר אפוא לים-טבריה כאשר ה"ימאי" שב ונקלע למצולות קיומיות ותיאולוגיות, בבחינת מי שעונה ב"הן" לשאלת ספר "איוב": "הבָאתָ עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת. הניגלו לך שערי מוות ושערי צלמוות תראה." (ל"ח, 17-16)

 

 אכן, הוא בא בימים וביָמות: בשחר שנות התשעים הירבה לצייר סירות. שוב ושוב, סירת מפרש בודדת, "מפרשיה שתיים", גרסתו הקיומית של גרשוני לסירת-חארון, נושאת המת או מבשר המוות. כך או אחרת, סירת אבדון ואימה בלב ים אינסופי, שטה אל המר והידוע בקצב השיר "דוגית שטה…כל מלחיה נרדמו מזמן. אם לא ייעורו כל מלחיה, איכה תגיע הסירה לחוף?". לא, הם לא יתעוררו המלחים, ושום חוף אינו ממתין לסירה. שהלא סירתו של גרשוני הייתה גם מין ציפור מפלצתית, אשר דגל בחרטומה הפך למקור פעור ואילו צמד מפרשיה היו לכנפיים. יש שהסירה-ציפור המיתולוגית הזו נקלעה למערבולת, ויש ששטה בעמידת אין-קץ, כאותם הולכים שאינם הולכים לשום מקום בכתביו של סמואל בקט.

 

read more »