Archive for ינואר 11th, 2011

ינואר 11, 2011

עמוס קינן: אמנות עברית – מונוגרפיה (2009)

עמוס קינן נמנה על אחרוני ה"אותנטיים" – אותו דור של גיבורי תרבות מהמאה העשרים, דמויות שמימשו בחייהם וביצירתם את "האני המורד" האקזיסטנציאליסטי. אכן, בדרכו האותנטית, הנון-קונפורמיסטית והבלתי מתפשרת, אישר עמוס קינן – בחיים וביצירה – אמת פנימית, סירוב להליכה בתלם, שלילה (דן בן-אמוץ: "עמוס קם בבקר ומתחיל לשנוא"), חירות ופרובוקטיביות. את כל אלה נאתר על נקלה בספריו, ברשימותיו הסאטיריות ובמאמריו, אם במרחב החושים החופשי שטווה באידיליות המצוירות שלו, אם בתסריט ה"מתפרע" שחיבר לסרט "חור בלבנה", אם בהתעקשותו הבלתי פופולארית על עיקרון ה"מקומיות" וביקורתו כלפי הנהייה המערבית של התרבות והאמנות בישראל, ואפילו בפרובוקציות הפורנוגראפיות שאפיינו את איוריו הרבים ברישום ובצבעי מים לשירו משנות השישים, "מארש לרגל אחת" ("…/עם פרוטזה/ בדם ויזע/ יוקם לנו גזע"). בהקשר ל"אני המורד" של עמוס קינן, ראוי לצטט קטע מהפרק, "משיחי שקר", שמתוך ספרו, "תולדות הייאוש", פרק שנכתב בתחילת שנות האלפיים ברוחו של אלבר קאמי: "…כאשר אלוהים מתעלם מהאדם ואינו לוקח חלק במצבו, האדם מורד בו; דת חדשה היא מרד, אבל הואיל והמורד הוא האדם, גם הדת החדשה מתמסדת, והכול חוזר חלילה. כל משיח הוא מורד. הגעגועים למלכות השמיים הם מרד בארצי, בחומרי, ואולי גם בבריאה עצמה. מרד במי שיצר אותה כפי שהיא." ובהקשר ספציפי זה, תופנה תשומת לב הקורא לסדרת פסלים שיצר קינן בנושא "המשיח" ("משיח ישן", "משיח חדש") עוד מאז שנת 1966, ובעיקר במחצית שנות התשעים.

read more »