Archive for ינואר 3rd, 2011

ינואר 3, 2011

פיסול כתפאורה

            פיסול כתפאורה (פרק מתוך "בבואות", ירושלים, 1983)

 

תפנית הציור החדש והגדרתו החדשה את הנייר, הרישום, הפורמט והצבע[1] מחייבת גם את הפיסול של ימינו ומקומנו. אנטי-אפלטוניות של הציור חלה גם על הפיסול, אשר ברמתו הניאו-אפלטונית הרנסאנסית ביטא את המאבק המירבי בחומר הקשה (השיש) במגמה לחשוף מתוכו את הצורה האידיאלית, האלוהית. האידיאה, או הצורה, חבויה בתוך החומר ועל הפסל לסלקו מדרכו המוליכה אל עולם האידיאות. כך מיכלאנג'לו (המבטא רעיון זה במפורש גם בשיריו) וכך בני דורו. די במבט שטחי על הפיסול הצעיר, המתהווה בשחר שנות השמונים, כדי להבין שחומרי פח, קרטון, פרוות, דיקט ואפילו עץ אורן רך דוחים את רעיון המאבק ההרואי בחומר. במקביל, די באותו מבט חפוז כדי לתפוס, שאידיאל הברבריזם של איש המערות מושך את הפסל הצעיר יותר מאידיאל הפילוסוף האפלטוני המשתחרר מן המערה. משחקיות ילדותית, דקורטיביות פרימיטיבית, פולחניות אי-רציונאלית, מגע בעל חזות תמימה וראשונית וכו' – הם אשר מאפיינים את הפיסול החדש של שחר שנות השמונים, הרבה יותר מן העיצוב האידיאי הטהור וה"אפלטוני" של מינימליסטים דוגמת סול לוויט, קארל אנדרה, דונלד ג'אד וחבריהם.

 

read more »